הרוב המוחלט של נשים עם אפילפסיה נכנסות להריון בקלות, חוות הריון תקין ויולדות ילדים בריאים, אך כדי להשיג את כל אלו חשוב להקפיד על מספר עקרונות מבחינת מעקב הריון והטיפול באפילפסיה.
כיצד משפיע ההריון על האפילפסיה?
ההריון יכול להשפיע בצורות שונות על תדירות וחומרת ההתקפים – כלל השלישים הוא הקובע: שליש מן הנשים חוות עלייה בתדירות ההתקפים בהריון , שליש חוות ירידה ובשליש אין שינוי. ככלל, כאשר האפילפסיה מאוזנת טרם ההריון, כך קטן הסיכוי כי תחמיר במהלכו, ולהפך. יש חשיבות רבה להקפדה על הטיפול גם בזמן ההריון, לשמירה על רמות טיפוליות של התרופה בדם ולהמנעות מגורמים שונים אשר מעוררים התקף, על ידי שמירה על אורח חיים מתאים.
כיצד משפיעה האפילפסיה על ההריון?
ישנו קשר בין אפילפסיה והטיפול התרופתי עבורה לבין סיבוכי הריון, אך חשוב להדגיש ולהרגיע כי לרוב המוחלט של נשים עם אפילסיה נולדים ילדים בריאים לחלוטין, ללא כל מומים או סיבוכים. ההשפעה על ההריון נובעת הן מעצם האפילפסיה, בעיקר בשל פרכוסים בזמן ההריון והן מעצם הטיפול התרופתי, אשר עלולים לפגוע בעובר. כלומר, עצם התרחשות פרכוסים במהלך הריון יכולים לגרום לשכיחות מעט יותר גבוהה של סיבוכי הריון ומומים עובריים, משום כך חשוב להפקיד על הטיפול התרופתי במהלך ההריון וזאת למרות שגם הטיפול התרופתי יכול לגרום לבעיות אלו. בחירת הטיפול הנכון, מעקב הריון מתאים ותוספת של חומצה פולית יכול להקטין ואף להעלים את הסיבוכים הללו, גם בעת נטילת תרופות נוגדות פרכוסים.
- מומים עובריים – הסיכוי למומים בעובר בקרב נשים עם אפילפסיה (הן בגלל האפילפסיה והן בגלל התרופות) הוא פי 2 בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה, ומגיע לכדי 4-6% לעומת 2-3% . המומים האופיינים והשכיחים יותר הם מומים מסוג NTDs (Neural Tube Defects או מומים בעמוד השדרה והמוח), מומי פנים ומומי לב.
- סיבוכי הריון – ישנה שכיחות גבוהה יותר של סיבוכי הריון כגון עיכוב גדילה תוך רחמי, רעלת הריון ולידה מוקדמת, בקרב נשים עם אפילפסיה. תוספת הסיכון אינה גבוהה ועומדת על עד פי 2-3 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
- תמותה עוברית – הסיכוי להפלה או ללידת עובר מת במהלך ההריון ברב נשים עם אפילפסיה עומד על 1.5% , שזה פי 3 לעומת האוכלוסיה הכללית.
כיצד לטפל באפילפסיה בהריון?
כאמור, הריון אינו סיבה למנוע ו/או להפסיק טיפול, ההפך הוא נכון, יש להמשיך ולהפקיד על הטיפול, תוך שמירה על העקרונות שמטרתם לצמצם את הסיכונים ככל הניתן.
- בחירת התרופה המתאימה – חלק מן התרופות לטיפול באפילפסיה עלולות להעלות את הסיכון להופעת מומים, ולכן כחלק מבחירת הטיפול המתאים וההגעה לאיזון טרם ההריון, יש לעשות זאת בהתייעצות עם הנוירולוג המטפל בכדי למצוא את התרופה המתאימה והבטוחה ביותר, מבחינת הסיכון לעובר.
- איזון טרם ההריון – כאמור, יש קשר ברור בין תדירות וחומרת ההתקפים טרם ההריון לבין תדירות וחומרת ההתקפים במהלכו. ישנה חשיבות רבה להגיע לאיזון מיטבי טרם ההריון והמטרה היא להגיע לטיפול המתאים, הבטוח, במינון הנמוך ביותר ובמינימום של תרופות.
- הענות לטיפול בהריון – גם במהלך ההריון, צריך להקפיד על נטילת התרופות במינון ובזמן הנכון ולא להפסיק או להפחית את הטיפול. יציאה מאיזון במהלך ההריון והופעת פרכוסים בהריון יכולים להשפיע לרעה על העובר ועל מהלך ההריון – לפיכך, ככל הניתן, לא מחליפים או מפסיקים טיפול בהריון.
- אורח חיים מתאים – עייפות ושעות שינה לא מספקות הן טריגר מרכזי בהחמרה של אפילפסיה בכלל ובמהלך הריון בפרט. משום שבאופן טבעי בהריון ישנה ירידה באיכות ומשך השינה, וכיוןן שעייפות וחוסר שנה עלולים להיות טריגר להתקף, הרי ששמירה על שעות שינה מספקות היא חשובה במהלך ההריון. בנוסף, רצוי להימנע מגורמים נוספים אשר יכולים להוביל להחמרה בפרכוסים כגון: צריכת קפאין ואלכוהול, לחץ נפשי, עישון, סמים ועוד.
- רמת תרופה בדם – ההריון מוביל לשינויים הורמונליים, שינויים מטבולים ועלייה במשקל באופן טבעי. שינויים אלו יכולים לגרום לירידה של רמת התרופה בדם מתחת לסף הטיפולי שמונע פרכוסים. משום כך, חשוב לעקוב אחרי הרמות בדם של התרופות נוגדות הפרכוסים לאורך ההריון, אחת לטרימסטר לפחות, ולשנות את מינון התרופה בהתאם לתוצאות.
- נטילת חומצה פולית במינון גבוה – לנשים הסובלות מאפילפסיה מומלץ לקחת מינון גבוה של חומצה פולית ( 5mg ליום במקום 0.4mg המומלצים לכלל האוכלוסיה), משום שזה מסייע להפחית את תופעות הלוואי של התרופות ומוריד את שיעור המומים המולדים.
- מעקב הריון – המטרה היא לזהות מוקדם ככל האפשר, את אותם מקרים נדירים של מומים בעובר ולכן חשוב להקפיד על מעקב הריון מלא על פי המלצות הרופא ועל ביצוע אקו לב עובר.
