סיפור הלידה!!!!!! - הריון ולידה

בשעה טובה ומוצלחת ילדתי ביום שלישי שעבר בת מקסימה, נסיכה אמיתית, מדהימה ויפה....
אבל לפני הסיפור אני רוצה לאחל הצלחה לכל התשיעיות והעשיריות, שיעבור לכן בקלות....
אז ככה-
בשבוע שעבר כתבתי לכן על כך שביום ראשון הגעתי לרופא והוא בדק פתיחה, ולמרבה ההפתעה ראה פתיחה של 3.5!!! הלב שלי כמעט נפל כשהוא הציע לי שיביא לי זירוז במיידי, וכמובן שהסכמתי והלכנו לחדר לידה...אלא שהאחות האחראית לא הסכימה לקבל אותי בגלל עומס מטורף, ולכן קבענו שאחזור בשלישי ללידה עם זירוז (אם כלום לא יתפתח עד אז). מרגע הסדיקה ועד יום שלישי הייתי במתח נוראי, הרגשתי צירים באים והולכים וניסיתי בלי סוף לפענח את האותות ששלח לי הגוף. הפחד הגדול שלי היה שלא אספיק להגיע לחדר לידה בזמן, כי אחרי הכל פתיחה כל כך גדולה יכולה להתפתח במהירות... לא ישנתי בלילות, ובין שני לשלישי כל הלילה הרגשתי צירים באים והולכים, לא רציפים.
ביום שלישי בבוקר התייצבנו אצל הרופא בשש בבוקר. חשוב לציין שהזמנתי רופא פרטי בגלל טראומת הלידה הראשונה שהייתה נוראית....
העומס היה גדול מאוד בחדר לידה, כמו במפעל...וכל אחות שניה שבדקה אותי שאלה למה הגעתי לחדר לידה, וזאת למרות שכבר הייתי עם פתיחה 4.5 וצירים לא סדירים!!!! מסתבר שבלי רופא פרטי לא היו מקבלים אותי והייתי ממתינה או שהיו שולחים אותי הביתה...
עד 10 בבוקר קיבלו אותי והכניסו אפידורל, עשו פקיעת מים, ולצערי רק חצי הגוף השמאלי העליון נרדם, ככה שלא הרגשתי את צד שמאל כולל היד השמאלית.... ואת כל צד ימין הרגשתי וכאב לי בטירוף. כל ציר וציר שעבר הורגש בצד ימין במלואו. וזה כאב לאללה. למרות שאני בעד אפידורל, בדיעבד זאת נראית לי חוויה מדהימה להרגיש ככה את הכאב, ולהרגיש איך הלידה מתקדמת....
הרופא רצה לשים פיטוצין (זירוז) אבל אמרתי שאני מעדיפה בלי אם אפשר, כי אחרי פקיעת המים הלידה התפתחה כבר מעצמה. חיכינו, אני עם כאבים לא נורמלים בצד ימין, מתחננת לבעלי שיגמר כבר...ואז ב-12:30 הרגשתי לחץ שמשהו דוחף החוצה, מיד קראנו לרופא, והוא החל ליילד אותי בצורה מדהימה שבחיים לא ראיתי, הוא החזיק לי ברגליים וכל פעם הזיז אותי לתנוחה אחרת, לחץ וביקש שאלחץ, דחף, ביקש שאנשוף, ובסוף אחרי כל מיני תנוחות משונות והרבה לחיצות מלוות בצרחות שלי עד השמיים (ועוד אני חשבתי שבכלל לא אצרח...) יצאה תינוקת מדהימה לאוויר העולם, יפה ומושלמת, ואחריה עוד קצת לחיצות והשילייה יצאה בשלמותה... תפרים בלתי נמנעים כשרידי הלידה הקודמת (נקרעתי בדיוק בצלקת ולפי הרופא בכל לידה אקרע שם). וזהו. עכשיו אנחנו בבית, אני מנסה להניק אותה והיא פשוט מושלמת, נסיכה אמיתית.
בשבת קראנו לה בשם שקד - כמו עץ הפרי הלוואי שתפרח ותלבלב ותגדל בשמחה ובריאות....