סיפור לידה שלי :))) - הריון ולידה

זהרות ארוווווווווווווווך
אז ככה ....................ביום שבת 03/01/09 היתי בשבוע 40+3 בלי שום סימן ללידה מתקרבת . בבדיקת מוניטור שיגרתית לא היו צירים ופתיחה של 1.5
הרופא ראה שאני כבר מתחילה להתייש ושאל אם אני רוצה ש"יעזור לי קצת" אמרתי לו תעשה כל מה שאתה יכול !! אז בבדיקת פתיחה הוא עשה שם איזה מהלך , קצת לא נעים ואמר שיכול להיות שזה יעשה לי צירים ויקדם את הפתיחה עוד היום
חזרנו הביתה ובאמת התחילו צירים שהלכו והתחזקו וקשהם ניהיו כל 3 דקות , אמרתי לבעלי יאלה נירא לי שזה הזמן !!!
הגענו לבית חולים וכבר די כאב לי ,עשו לי מוניטור ובאמת ,צירים סדירים כל 3 דקות אבל הפתיחה 1.5 אז רופא תורן שהיה שם במשמרת ( רשע אמיתי ) אמר לי שאני לא בלידה וגם לא קרובה , והוא רוא שאני גרה קרוב אז תלכי הביתה ותחזרי אם זה יתחזק ( אז חשבתי שזה כבר מספיק חזק ואין יותר מה להתחזק )
נסענו הביתה וזה התחזק והתחזק
עד שכבר לא יכולתי לנשום מכאבים
הערתי את בעלי ב6 בבוקר ( נתתי לו לישון שעה וחצי שיצבור כוחות ללידה )
ואמרתי לו שאין מצב שאני נישארת עוד דקה ככה !!!
חזרנו לבי"ח ואני כבר לא מבינה מה קורה סביבי מכאבים , אז במיון החליטו לעלות אותי לחדר לידה בלי מוניטור ובלי בדיקה ופיתואם אני שומעת אין חדרי לידה פנויים דפקתי צרחה של החיים ומייד התפנה חדר
הגיעה מיילדת לקחת בדיקות דם לאפידורל ( לא הבאתי איתי בדיקות כי חשבתי שאני גיבורה ולא אקח אפידורל ) ובדקה פתיחה - 4
ואני מחקה ומחקה וכל דקה כמו נצח
אחרי שעה הכי ארוכה בחיי הגיעו התוצאות ואז : עוד לא קיבלת מספיק נוזלים
ואז : איפה לעזזל המרדים ?????
כשהוא הגיע כבר היתי תליוה על הקיר . אם אני תופסת אותו היום ברחוב הוא מת !!!! אני מתפתלת מכאבים , ומה הוא אומר לי ?! אני צריך שתשבי יפה ותעני לי על כל השאלות ואם את ממשיכה להתנהג ככה , אני הולך ! חוצפן ! בעלי כימעט קפץ עליו , אבל אני ידעתי שהוא עוד יכול ללכת באמת , אז ניסיתי להיות נחמדה
אחרי הרבה שאלות ואחרי שהתאקש לדבר אישית בטלפון עם רופא מנתח נוירוכירורג שניתח אותי לפני שנה , קיבלתי את הסם !!!
ואז ......................עולם אחר חזרתי להיות בן אדם , אפילו נירא לי שנימנמתי קצת . במשך כל הזמן הזה המיילדת בדקה אותי כל שעה ( אפילו לא שמתי לב ) והפתיחה התקדמה יפה ! שעתיים אחרי שקיבלתי אפידורל כבר היתי עם 10 !
ואז התחילו צירי לחץ מטורפים והמילדת אסרה עלי ללחוץ כי הראש עוד גבוה
עד שכבר צעקתי לה : אני לוחצת
ואז בא עוד מיילדת , פקעו לי את המיים ויאלה : תתחילי ללחוץ !
זה לא היה קל , אבל פשוט כל כך רציתי שיזה יגמר כבר שלחצתי בכל הכח ואחרי 5 דקות של לחיצות הוא היה בחוץ הדבר הקטן והחם הזה שנחת לי על הבטן .ב11:57 ( הגענו לבי"ח ב7 בבוקר)
שאלתי את המיילדת אם היא חתחה אותי , למרות שראיתי שכן , והיא אמרה לי : חתח ממש קטן ואז היא תפרה ותפרה איזה חצי שעה
הנקתי בחדר לידה והצלחתי
ועכשיו אנחנו אחרי הברית בבית של חמתי בצפון מחקים לאישור של המועל שהכל בסדר ואפשר לחזור הביתה
אימלההההההההה איזה ארוך יצאה
אז נשמות מתוקות שלי , אני הכי מודה לכן בעולם על התקופה היפה שהעברתי בזכותכן
ואני לא מתכוונת לעזוב !!!
יש מלא תמונות ,כשנגיע הביתה בע"ה
ושמו בישראל זוהר מאיר
מזל טוב לכל מי שילדה