אני אתחיל במילים שאין יותר מאושרת ממני בעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אז אני אתחיל בסיפור הלידה שלי:
זה קרה ב-6.7.09 יום שני בשבוע שעבר...הייתי אצל ההורים שלי בבית באשדוד,
קמתי ב-6 בבוקר עם כאבים כל 10 דקות...הערתי את אמא שלי, אמרתי לה אל תילחצי ולכי לעבודה,
אני אלך לבריאות האישה לעשות מוניטור לבדוק אם זה צירים ואני אתקשר אליך..
אמא שלי הלכה לעבודה, ואני הרגשתי שזה זה ולא רציתי להלחיץ אותה, בכל זאת
נכנסתי להתקלח, להתלבש, בדקתי את המזוודה שהכל מוכן...
השעה 9 בבוקר, נכנסתי לשירותים לעשות פיפי, וכל האסלה דימום...
הערתי את אחי מהר, הוא הזעיק את אמא שלי, ותוך 10 דק' כבר יצאנו...
הזעיקו את בעלי מהר מדימונה שיבוא להספיק להיות בלידה...
10 בבוקר שמו לי תצמיד ידון ביד שהגעתי, 2 בצהרים ילדתי באושר בת, מושלמת, נסיכה
המלכה של אמא ואבא...
הגעתי לביה"ח קפלן לחדר השהייה לבדוק פתיחה, היה פתיחה של 4 וישר הכניסו אותי
לחדר לידה, לא רציתי בהתחלה אפידורל, סבלתי, צעקתי, ואמא שלי מתעדת הכל בוידאו
אני צועקת עליה, תכבי, אני ארביץ לך, והיא מרגיעה אותי...
פתאווווווווום, בעלי הגיע, הייייתי הכי מאושרת, הוא נהג כמו מטורף בשביל להספיק..
אחרי רבע שעה פתיחה של 6, לא יכולתי , צעקתי, זעקתי לאפידורל...
עד שהמרדים הגיע הזריק את הזריקה...
אחרי רבע שעה פתיחה של 10, והלידה התחילה, ואני לוחצת ולוחצת ולוחצת...
הייתה לי מיילדת מדהימה, הרגיעה אותי, שימנה אותי, עודדה אותי...
כמובן שבעלי ואמא שלי לא הפסיקו לעודד אותי..
בעלי ואני לחצנו ביחד...זה היה מצחיק..
התחלנו לללחוץ וללחוץ והמיילדת אומרת יש לה שערות שחורות, ואני מאושרת
והיא נתנה לי את הכוח ללחוץ יותר חזק, עד שהראש יצא, והגוף כבר התחלק,,,
ובעלי בוכה ואמא שלי בוכה והמיילדת שמה לי את הנסיכה על הבטן ואני בוכה..
היא נולדה ורודה עם עיניים פקוחות, ערנית יפה כל כך....
היא נולדה במשקל 3,300...וברוך השם הכל בסדר...
השתחררתי ביום רביעי ב-8.7, הלכנו לבית של אמא שלי באשדוד,
באו כל המשפחה, המון חברים ומבקרים, פיצצו אותנו במתנות, אני לא אגיד שזה לא כיף
אבל הייתי חייבת מנוחה טובה...אני כל היום שואבת מניקה שואבת מניקה..
לא יכלנו לשהאר שם עוד כי רציתי שקט...אז חזרנו ביום שני , שלשום לביתנו בדימונה..
כמובן שאמא שלי ואחים שלי ו-2 האחים הקטנים שלי באו איתנו..
אמא שלי עוזרת לי המון, אני שואבת לנסיכה ואמא שלי מאכילה אותה בלילה.
עכשיו לגבי השם, רציתי כל כך את השמות: ליאם, ליאן, ואוריאן, הרב פסל לי את
שלושתם ואמר לי שהם גרועים!!!!! ולא מתאימים לילדה...
היום בלילה נעשה שוב שאלת רב, וביום שבת בבית הכנסת נעשה עם כל המשפחה
לילדה את הברכה "זבד הבת"...
אני לא עושה בריתה כי כל המשפחה של אמא שלי באבל, סבא שלי נפטר לני חמישה חודשים.
אז אני עושה ברכה בבית הכנסת של הבת..
אם שכחתי משהו אתן יכולות לשאול...
ותעדכנו אותי לגבי הבנות התשיעיות שהיו איתי, אני מתארת לעצמי שגם הן ילדו לא?!..
עכשיו אני הכי מאושרת בעולם ובעלי בכללללללללללל...
עכשיו אנחנו משפחה בפני עצמה...היא כל כך מתוקה ויפה
היא הנסיכה שלנו...
ותמונות אני אעדכן כבר, שאני אמצא זמן וסבלנות לשבת על המחשב כמו שצריך...
נשיקות