סיפור הלידה שלנו!!! :)) סוף סוף - הריון ולידה

אני לא מאמינה שאני סוף סוף אחרי ואני יושבת כאן כולי מאושרת ומאוהבת בטירוף רושמת שגאווה שהיריון הלא קל הזה מאחורינו ואני מסתקלת עם עין אחת לעריסה של תינוק קטן שלנו ומתוק שכל כך חיכינו לו !!! אני אוהבת אותו כל כך שאין מילים לתאר אני מסתקלת אליו ולא מאמינה שהוא שלי כזה מדההים ויפה כמו מלאך קטן... שאנחנו יצרנו אותו ונהינו משפחה 3 נפשות .
אני יתחיל : הגענו ב 23 לחודש יום רביעי לבית חולים כמו שהיה מתוכנן לבוקר ב 7 בצום הניתוח היה אמור להיות אחרי הצהריים . היה יום אמוס עם המון ליידות אפילו חדשבו לדחות לנו את הניתוח אך בסוך הביאו עוד צוות מנתח והעבירו אותי למחלקה נתנו חדר אמרו להמתין זה היה החי קשה בעולם ...לשבת ולחכות שיקראו לך לניתוח וכל המחשבות אם זה יקרה היום או בכלל יעבירו את זה. בסוף הגיעה רופא לקחת ולהכין אותי היתי כבר אחרי איזה 3 שקיות של נוזלים כי היתי בצום מהבוקר. כשהוא הגיעה אני התחלתי לרעוד מהתרגשות היתי כל כך חזקה לפני כן עודדתי את אמא ואת בעלי שהיו איתי כל הזמן הזה ועוד ניסיתי להצחיק אבל כשהוא הגיעה תפסתי את הבטן פחדתי פחד מוות היתה לי חרדת נתישה שאיך אני יהיה כשהוא לא יהיה בתוכי איך ישמור אליו כשלא נהיה כל כך קרובים והתחילו דמעות שלא עצרו עד שהזריקו לי איזה חומר שמו אותי על שולחן ניתוחים והכניסו את בעלי המדהים שהיה נירא כמו אחד מהצוות ראיתי רק עיניים מבוהלות שלו ושמחות מצד אחד והכל עבר לי. היה צוות מדהים ויחס פשוט לא מהעולם הזה חייבת לציין . כל כך הרגיעו אותנו דיברו איתי כל הזמן שיטפו מה קורה מה עושים ..הרגשתי לחץ ופתאום אני שמעתי צליל שאני לא ישכח לעולם של הבכי הזה הציפצוף העדין והיפה הזה אני התחלתי לבכות עם בעלי ככה שקשהרימו אותו מעל הסדין להראות לנו אותו אני בקושי ראיתי מרוב הדמעות הוא נולד במשקל 2965 :) אחרי כמה דקות כבר הביאו אותו לבעלי היתי קשורה אז לא יכולתי לגעת בו וללתף אותו ורק נישקתי אותו הוא כזה רך ונעים כזה חם אין דבר בעולם יותר מדהים ממנו אין ולא קיים. בעלי עזב אחרי כמה דקות ונישארתי לבד עם צוות ניסינו להעביר את סוף הניתוח בצחוקים ביקשתי שאישאיבו לי גם כמה סופגניות שאכלתי בחנוכה אך לא מצאו... בסוך העבירו אותי להתעוששות ושם כמו שתמיד לא יכול להיות אצלי הכל חלק . התחיל דימום חזק הלחץ דם קפץ לשמיים הזריקו לי חומר טישטוש שלא יכולתי להניק אחרי זה 4 שעות . במקום שעתיים שם העברתי למחלקה רק אחרי 3 וחצי שעות אבל לחדר התעוששות אפשר היה שיכנס מלווה אחד ויהיה ליידי אז כל פעם אמא שלי בעלי אבא ואחותי היו מתחלפים.. כשהעבירו אותי למחלקה אחרי שעה כבר הביאו לי את הילד היפה שלי המדהים ששמע את הקול שלי פתח את העיניים הענקיות הכחולות שלו ראיתי כמה שהוא דומה לבעלי ורק נישקתי אותו והסנפתי את הריח שלו ללא הפסקה. כל הלילה הוא היה איתי ניסיתי להניק עזרו לי האחיות כי לקום עדיין היה אסור לי .. הוא היה איתי שם כל הזמן כל דקה גם בלילה גם ביום לא היה לי זמן לחשוב על כאבים ועל כלום רק הוא. אני מותשת מכל האורחים ובלילה כשהינו סוף סוף לבד אני הנקתי אותו אתמול כבר שיחררו אותנו צהבת שלו גבולית אז היום עשינו בבדיקת דם מחכה לתוצאות מקווה לא עלה מאתמול. בכיתי ביחד איתו כשעשו לו בדיקת דם . אני נכנתי לשניה רק לעדכן ורשמתי מגילת אסטר :) אני חייבת ללכת להאכיל את הפיצי הקטן שלנו :)
בנות תודה לכם שוב על כל תמיכה על כל מילה טובה שלכם שחיממה את הלב שהיתם איתי כל הדרך הארוכה והקשה הזאת.
אני מודה לבעלי על כל היחס ואהבה שנתן לי וסבל אותי עם ההורמונים האלה על התמיכה ואהבה של ההורים שלי !
אני יכנס בהזדמנות !
חולה אליכם !!!!! מזל טוב לכל ההיריונות החדשים ולידות !!!