תקראו עוד סיפוררררררררר - הריון ולידה

לאחר אינספור קישטות- ממי שהסכימה לסלק אותו..... ילדתי.
אז ככה:
ביום ראשון בלילה הבעלול ואני ישבנו לדבר, תוך כדי שיחה אני אומרת לו נראה לי שיש לי ציר.
אבל לא הייתי בטוחה, כי אני לא יודעת מה זה צירים- פעם קודמת ילדתי אחרי ירידת מים.
אחרי כמה דקות נכנסתי לשירותים וראיתי דם.
התקשרתי לאמא- כמובן. ואמרתי לה.
היא ייעצה לי ללכת לבית החולים.
הכנתי תיק- סוף סוף- הגיע הזמן- לא?
התקשרתי לאחותי ונסענו.
הגעתי לבית החולים בסביבות 1, בדקו וראו צירים כל רבע שעה ופתיחה 1
המיילדת רצתה לשלוח אותי הביתה כי היא אמרה שאפשר להסתובב עם פתיחה 1 שבועות....
התקשרתי לאמי ושאלתי אותה מה לעשות, היא אמרה לי שאשאר בבית החולים עודשעה ואז נבדוק.
עברהשעה ובמהלכה תכיפות הצירים גדלה, בדקו אותי שוב ראו פתיחה4.
זה היה ב- 3
מאחר ורציתי לידה טבעית אני די ניהלתי את התהליך.
ביקשתי לטייל בחוץ ואחכ לעשות חוקן ואז להתקלח ולבדוק שוב פתיחה.
זה מה שעשיתי.
ב- 5 סיימתי לטייל והייתי אחרי חוקן בדקו שוב ו.... פתיחה 5.
נכנסתי למקלחת, נרדמת י קצת מאד כאבו לי הרגליים אז לא רציתי לעלות על המיטה כדי שיבדקו אותי
אבל המיילדת שראתה אותי אמרה לי שנראה שאני ממש בלידה.
עליתי למיטה, בדקו אותי והופ- פתיחה 8.
עכשיו מגיע הקטע לא ברור- לא ידעתי במה כרוך פקיעת המים.
ומאחר ולא פקעו לי המים לא התקדמה הלידה.
המיילדת שאלע אותי אם אני רוצה לפקוע ובגלל שלא ידעתי מה זה- סירבתי.
עברה שעה שאני עם פתיחה 8 וכואב לי ורוצה ללדת אבל מפחדת מהפקיעת מי שפיר ......
ואז נכנסה מיילדת אחרת בשעה 7 ואמרה לי:
אני לא אבדוק לך פתיחה ולא כלום, את בלידה תתחילי ללחוץ.
עכשיו וידוי- מאד פחדתי למות בלידה הזו. לכן מאד פחדתי להתחיל את התהליך של הלחיצות.
ואז המיילדת שאלה אותי למה אני לא לוחצת אז אמרתי לה שאני מפחדת למות.
והיא צעקה עלי: את לא תמותי- הילד שלך חצי בחוץ= תלחצי.
איך שהתחלתי לצעוק העבלול יצא- שלא יתעלף.
לחצתי 4 לחיצות, צעקתי 4 צעקות ויצא היורש המתוק והמקסים שאני מאוהת בו.

חזרתי הביתה היום, אהרון מאוהב בקטן- כל היום מחפש לנשק ולחבק אותו.
הפחד שלי שאוהב את הקטן פחות- הופרך.

אני מאושרת ומאוהבת.

תודה רבה לכולן על הליווי והקישתות- אוהבת את כולכן.
אוהבת בשמת