האם גם אתן - הריון ולידה

בס"ד

מלחיץ... אין ספק....
אני חייבת לומר שזה קרה לי בעיקר לפני הלידה- פחדתי שיקרה לי משהו בלידה ואז בעלי (חס ושלום!) יתאלמן ויצטרך לטפל לבד באביגיל המסכנה ובילד הנוסף...
אבל האמת שזה קרה לי בגלל שידעתי שעקב בעיית הקרישה שלי- לידה בשבילי זה אכן סכנת חיים
גם חשבתי על אביגיל המסכנה...
הקיצר- זה המון אנרגיות שליליות... אני ממליצה לך להשתדל לא לחשוב על זה יותר מידי. זה גם ככה לא יעזור בכלום. הכל כתוב מלמעלה. תתפללי לשם שיתן לך ולבעלך אריכות ימים ובריאות...
שולחת לך המון ומאחלת לך רק מחשבות טובות

פיצפיצון יפה שלי...

מאמי זה טבעי חרדות.

למשל כשילדתי את אליה לא הייתי מסוגלת לחצות את הכביש כשהוא עלי במנשא הייתי בטוחה שאפול , אז הלכתי רק עם עגלה

גם אני בזמן האחרון יותר מתמיד
[

חשבתי על זה כשבעלי הזמין את הכרטיסים לפריז...
מה יקרה אם המטוס יתרסק? מי יהיה עם הבנים? איך הם יגיבו?..
סרטים מטורפים..
ב"ה אנחנו כאן (כולנו ב"ה)כדי לראות נכדים וב"ה נינים

הרשו לי לספר לן סיפור:
חמישה חודשים לפני החתונה שלי אחותי וגיסי נהרגו בתאונת דרכים, מישהו שיכור עבר באור אדום והוריד אותם מהכביש. אני באותו ערב שמרתי על 3 הבנות שלהם (אז היו בנות 4, 2, וחודשים) בסביבות 3 לפנות בוקר הקטנה התעוררה ובכתה ושיערתי לעצמי שאחותי כבר חזרה הביתה, נרדמתי... והם לא היו בבית.
התקשרי אליהם ולא היה תשובה, זה היה נראה לי מוזר כי אחותי נורא אחראית. אח שלי גר באותה תקופה ליד אחותי התקשרתי והערתי אותו הוא הגיע אחרי שעה ביחד עם בעלי הסתכלתי עליהם וידעתי...
אחותי רשמה צוואה שהגדולה נולדה והיה כתוב שאני אהיה אפוטרופוסית לבנות.
היינו בשוק אני הקטנה במשפחה. הייתי בת 23 אין לנו הורים וכנראה סמכה עליי הכי.
כיום אני שנתיים אחרי הבנות גרות אצל אחי וגיסתי. הייתי חייבת לסיים את התואר (אדריכלות)ואני נמצאת לבדכל השבוע, יש לי בעל קצין בקבע,סמג"ד.
ברור שזה לא היה התכנן של אחותי אבל היא חשבה לפני על זה וכתבה צוואה כך שהבנות נשארו אצלנו במשפחה ולא בצד של בעלה

מאמי זה לגיטמי לי יש את זה מלאאאאא

לפעמים שטוב מתחילות כל המחשבות האלה... כי לא מבינים איך טוב... לא הגיוני... חייב להיות רע...

וליידי

אחוה נו..?

שיתפתי אותכן כי אני בטוחה שאחותי גם חשבה על זה אחרת היא לא הייתה עושה צוואה בגיל 26.
הם בהחלט ממלאות את החיים בשבילם אני כמה כל בוקר ועובדת קשה.
אנחנו מסיימים לבנות את הבית שלנו בעודחודשובע"ה הבנות עוברות לגור איתי.
אמא ל-3 בגיל 25...
שנה טובה לכולכן ובשורות טבות!

וואו - בהצלחה ושנה טובה מתוקה.

האמת שכן יצא הרבה פעמים שחשבתי על המוות ...מה יקרה אם וכו'....
בלידה של התאומים זה קרה לבעלי.... הוא היה בטוח שהוא הולך להשאר לבד עם 3 זעטוטים (בגלל הסעבוך שהיה עם התאום השני.....).
ברוך השם כולם בריאים ! ואין סםק שהכי חשוב הבריאות!!!
זה מפחיד!
אני שמה לב שכולם פה לאחרונה עם מחשבות ומועקות (אתמול אלינור)...
מרקורי בנסיגה וכנראה שזה מה שעןשה את כל הדברים האלה!!!
לקראת ה 15 לספטמבר הוא עובר אותנו אז נקווה לימים אופטימיים יותר
[url=http://www.glitterfly.com]

[url=http://www.glitterfly.com]

http://www.xn----miceskz.net/?refer=karmit

נסו את זה!! עוד לא קיבלתי צ'ק ...אך בנתיים צוברת סנטים :-)

אני חושבת שלכולנו יש מחשבות אובדניות , ושקרן האיש שיאמר שלא !
אז ראשית כל חשוב תמיד לחשוב חיובי .
שתהיה לנו שנה טובה ומבורכת מלאה בבשורות טובות .
ולגבי זו שסיפרה על אחותה - עשית לי צמרמורת שהשם ייתן לך כוח .
ואני מאמינה שתהיי אמא נהדרת למרות גילך הצעיר .
שיהיה בהצלחה !!!!!!!!!!!