חדשה...צריכה לפרוק...(זהירות - ארוך!) - הריון ולידה

היי לכולן

החודש הזה יהיה כבר החודש הרביעי שאני ובעלי מנסים.
החודש הזה גם ניסיתי בדיקות ביוץ אבל אני ממש מתוסכלת.
הבנתי שהביוץ הוא כ 5 ימים אחרי שמתחילות הפרשות.
אז ההתחילו ההפרשות אך הבדיקה מראה רק פס אחד חזק והפס השני ממש ממש חלש.
יכול להיות שבדיקות ביוץ לא עובדות על כולן?
למישהי בדיקת ביוץ לא זיהתה ביוץ ועדין הצליחה להיכנס להריון?
או שאולי היה חודש ללא ביוץ?
כי אם נלך לפי מחשבון ביוץ, ולפי ההפרשות אז הביוץ היה אמור להיות בין יום ראשון לשלישי (היום) אך הבדיקת ביוץ פשוט לא משתנה.

כולן סביבי בהריון ועם ילדים...וגם אני רוצה.
הסיבה שהכי כואב לי שאני לא נכנסת להריון זה כי לפני שנה וקצת הייתי בהריון.
נכנסתי להריון ציק צאק. לא הייתי אז נשואה. ודודה שלי החליטה שאני צריכה לעשות הפלה. היה כל כך קל להשפיע עלי כי ההורמונים השתוללו ולא חשבתי בהגיון בכלל,
הייתי עם מצבי רוח. והיא החליטה שאני צריכה לעשות הפלה וכמה שיותר מהר.
והיא פשוט לחצה עלי ולחצה עלי בלי סוף!רצתה שאני אעשה הפלה וכמה שיותר מהר! לחצה עלי שכמה שיותר אני אחכה זה יותר גרוע!
לא יכולתי להתנגד לה. ובסוף עשיתי הפלה, גרידה.
כמה ימים לפני הגרידה הלכנו שוב לרופא נשים (היא באה איתי וממש נדחפה איתי לחדר ולא רצתה לצאת מהחדר כי היא פחדה שאני אבין מה קורה פה ואני אתחרט ולא יסכים לעבור הפלה) והרי ידעתי שאני בהריון וראיתי שק הריון אבל דופק עוד לא היה ובבדיקה הזאת התפללתי שבבקשה לא יהיה דופק...אבל נכנסתי לבדיקה - והנה!דופק! ופשוט פרצתי בבכי היסטרי...רציתי להתחרט אבל במשך כמה ימים עד לגרידה עצמה היא נדבקה אלי וחפרה לי כמה שאני לא מוכנה בכלל להביא את הילד הזה כי אני לא עובדת ולא נשואה. והיא פשוט חפרה לי כל כך על כמה שאני חייבת לעבור הפלה, עד כדי כך שפשוט התחלתי להתנתק רגשית מהעובר שהתחיל לגדול בתוכי.
רק אחרי שהכול נגמר הבנתי איזו טעות עשיתי, ופשוט בכיתי ימים שלמים, רציתי למות מזה ששטן הצליח להשפיע עלי בצורה כזאת.
אבל ניחמתי את עצמי שמתישהו אני אתרחק ממנה, ומתישהו אני אתחתן ואז אני אוכל להיכנס להריון.
ועכשיו אני לא מצליחה להיכנס להריון מהר, והיא לעומת זאת בשנה הזאת הפכה להיות סבתא והיא בדרך להיות סבתא פעם שנייה.
ובפעם הראשונה שהיא גילתה שהיא עומדת להיות סבתא - זה היה כשלא דיברנו איזה חודשיים ואז היא התקשרה אלי פתאום כדי להודיע לי שהיא עומדת להיות סבתא ואיזה כייף לה ושהיא מאושרת!היא התקשרה רק בשביל לדקור לי סכין בלב. ממש ציחקקה לה וטחנה במוח כמה היא מאושרת!!! זה פשוט חוסר רגישות מצידה - כי הרי בגללה עברתי הפלה!!!
ועכשיו לא דיברנו שלושה חודשים. ופתאום היא מתקשרת אלי - לא רציתי לענות לה כי עמוק בפנים הרגשתי שהיא מתקשרת רק כדי לדקור לי סכין בלב, לבשר לי שהיא שוב הולכת להיות סבתא ולהציק לי עם הידיעה. אז לא עניתי, אבל התקשרתי לאבא שלי ושאלתי אותו על העניין, והוא אמר שכן, היא שוב הולכת להיות סבתא!
זאת אומרת שצדקתי, כי היא לא דיברה איתי שלושה חודשים ופתאום היא נזכרת בי?ידעתי שזה לא מדאגה אלי, אלא רק כדי להכאיב לי.
ואני כל כך כועסת עליה שגרמה לי לעשות הפלה!
וכל כך כועסת על עצמי שבכלל הצלחתי להיות מושפעת ממנה ורצוח את הילד שלי.

ועכשיו זה חודש 4 שאנחנו מנסים. וכל פעם שהמחזור מגיע אני נשברת ובוכה.
איך היה לי ילד ורצחתי אותו?ועכשיו, עכשיו אני פשוט מחכה ומחכה שיבוא יום ואני שוב אהיה בהריון. והפעם אני חזקה ואף שטן לא ישבור אותי.
אני כל כך רוצה ילד ובינתיים לא מצליח.

מחר בארוחת חג אני הולכת לראות אותה שוב, ואני פשוט לא יודעת איך אני אגיב.
אני כל כך שונאת אותה וכועסת עליה!לא רוצה לראות את הפרצוף שלה.
אני הולכת לארוחה מחר פשוט כי אני מתגעגעת לאבא שלי, אח שלי.
אחרת - לא הייתי בכלל הולכת. אני לא יודעת איך אני אתמודד עם זה מחר.

מצטערת על החפירה, אבל במשך שנה אני שומרת לעצמי את כל הכעס והכאב שרק מצטבר ומצטבר ורק פה הרגשתי מספיק בנוח לשתף ולשחרר את הכאב...

אני מאחלת לעצמי ולכולן פה בפורום שהחודש הזה כולנו נקבל בשורות טובות, ושהמתנה שלנו לשנה החדשה תיהיה הילד/ה שאנחנו כל כך מצפים לו/ה.