סיפור הלידה של הנסיכה הנסיכותית שלי - הריון ולידה

אז הכל התחיל ב7.12 בלילה, שזה תאריך הלידה המשוער, יצאתי מהמיטה כהרגלתי ב 2 בלילה לשירותים, אני חוזרת לחדר ומרגישה מפל חמים ונעים זורם לי בין הרגלים.. טוב כל כך הרבה פיפי לא יכולתי לשחרר בלי ידיעה..קמתי מהמיטה ואני הולכת לכיוון החדר של הוריי ובדרך משתחרר לי עוד קצת.. אני צועקת לאמא שלי שניראה לי שירדו לי המים..היא רצה למטה, עם עיינים עגולות ואומרת יאלה..לבית חולים.
בדרך הרטבתי את כל האוטו עם כמות המים שיצאה לי.
הגענו למיון יולדות ב 3 לפנות בוקר.. מוניטור כרגיל עם חוסר תנועה מוחלט של הגברת העצלנית... רק קצת בדקות האחרונות של המוניטור, ושבי חכי לרופאה שתבדוק אותך.
מחכים, נרופאה בודקת, יש עוד קצת מים, הפתיחה 1.5, אין צירים.. תסתובבי קצת.
לקראת 6 בבוקר התחילו לי קצת צירים פעם ב 10-15 דקות.. אחרי זה נהיו יותר תכופים כל 7 דקות..אחרי זה כל 3-5 דקות..ועדין הפתיחה עוד לא 2..
הכאבים מתגברים..אני בקושי מצליחה לעבור ציר, לא יכולה לשכב או לשבת... רק הליכות עוזרות. מקבלת חדר לידה בשעה 15:00 אחרי שירדו ניראה לי כל המים..
הפתיחה עדין בקושי 2. מבקשת אפידורל אבל ע-כ-ש-י-ו!
מקבלת..נירגעת..ישנה פה ושם כמה דקות.. הלידה לא מתקדמת..ב 8 בערב מקבלת אנטיביוטיקה, זה כבר 18 שעות שהיא שם ללא מים.
לקראת 12-1 בלילה הפתיחה כבר 9 ומחכים למלאה.. ב 2 בערך הפתיחה מלאה ומבקשים ממני לדחוף... אני לא יודעת מה לעשות ומנסה לדחוף אבל כניראה לא דוחפת..בכל מקרה זה לא מוזיז כלום..
מכבים לי את האפידורל........................
אני מנסה לדחוף.. עדין לא מרגישה את הרגליים שלי אבל ועוד איך מרגישה את הצירים והלחץ..בוכה וצורחת ולא מסוגלת לתפקד. המיילדת והרופאה צועקות עלי שאני אפסיק לבכות כי היא חייבת כבר לצאת.. אבל אני עם כל הדחיפות שלי לא מצליחה להוציא אותה החותה..היא תקועה בתחילת התעלה ולא זזה..אני אומרת שלא אכפת לי כבר ניתוח רק תוציאו אותה כבר..שאני לא אצליח להמשיך ככה שעתיים או יותר.. כבר 4 לפנות בוקר.. 22 שעות מירידת המים.. אני עייפה ולא מבינה מה רוצים ממני..רק כואב לי.
הם מחליטים להחזיר לי את האפידורל ולעשות לידת וואקום.
,10 דקות והיא בחוץ. מחזירים לי אותה אחרי ניקיון, והיא כל כך יפה וחמודההההההההה. משקלה 3114 ושמה בישראל אוולין.
אלה.

פייסבוק: Ella Fridlin
דוא"ל: [email protected]