אין על תחושות של אמא,פשוט אין - הריון ולידה

זוכרות שבכיתי מכאב ומצער,כשנאלצתי בתחילת-דצמבר להעביר את נעמה לקבוצת-הבינוניים בגן (מכיוון,שנעמה היתה על זמן-שאול אצל המטפלת-המדהימה של הקטנטנים (בסה"כ הייתי אצלה בקיץ שבועיים ו- 3 חודשים מספטמבר-סוף נובמבר)...אמא של ילד ביטלה במפתיע את הרשמתו של בנה,עקב אלרגיות בספטמבר ובחרה לשים אותו בסוף בגן בתחילת-דצמבר)???

ויקי, את זוכרת זאת בודאות,כי את שאלת אותי בדאגה אחרי תק' איך הולך..
לנטלי סויסה בכיתי בכי קורע-לב בטלפון
עם אלינור דיברתי על המהלך הזה...

את המשבר שלי עברתי בדצמבר ולא בספט' כשנעמה נכנסה לגן והיתה עם המטפלת-המקסימה.

בקיצור,האוירה שם היתה כמו של גן-ערייה...ככה בתחושות שלי,מלא-ילדים,מטפלות שחוקות ועייפות,מנהלת-הגן שפיטרה 2 גננות והחליטה שמעתה היא הגננת ושהיא תיקלוט רק סייעות לצידה.
מיותר לציין שהיא לא-מחייכת,קשוחה..ומה לעשות לא-איכותית כגננת, מבחינת ציפיות של תכנים וגישה (וכמובן נהגה חופשי להבריז לענייניה-האישיים: בנקים וכו').
המטפלות+המנהלת היו לא-איכותיות,אבל יאללה,שיחררתי..רק מה שרציתי זה חום ואהבה מהן וגם זה לא-היה.

היתה לי נק'-אור אחת,המטפלת-הראשית,מקסימה וחייכנית,שעבדה עד 13:00+יום-חופשי.

הילדים,ברגע שהיינו מוסרים אותם לשאר-המטפלות+למנהלת היו מיד בוכים ואח"כ נרגעים.

מיותר לציין,שההורים חשים כבני-ערובה בגן,כי הם רוצים לשלוח את ילדיהם לגן-השכונתי,רוצים שילדיהם יעמיקו את קשריהם עם חבריהם מהגן גם אחה"צ.
השכונה עצמה נחשבת לשכונת-שמנת,איכותית,בעלת אופי-כפרי וכמו במושב/קיבוץ מנסיוני-האישי,בדר"כ יש גן-אחד וזהו,מונופול,אין מה להתווכח עם הקיים,כי אין לו מתחרים והמנהלת עושה כרצונה.

נעמה הסתגלה נהדר מיידית חמסה והשתלבה,כי ילדים מסתגלים להכל.

היו גם בעיות בגן: ישנו מתקן-גלוי למוצצים ונעמה,כמו יתר-הילדים החלה להתמכר למוצץ.
בקבוקי-השתייה היו גבוהים ולא-נגישים,כדי שהילדים לא-יראו אותם ושלא-תתלכלך הריצפה.
בימים-הראשונים,הצוות ניסה לגמול לי את נעמה מחלב וסירבתי, כי זו הרי עוד מטלה בשבילן,להכין חלב.
המנהלת דאגה "לעודד" אותי,שגם בנה היה סובל מעצירות-כרונית והיא היתה הולכת איתו למיון.
היא דאגה לעדכן אותי,שעוד ילדה הולכת לדיקור-סיני בגלל עצירות ועוד מקבל נרותת.
איזו אמא-פסיכולוגית פלצנית