ראיתי את הסרט השבוע והייתי חייבת לשתף בסיפור האישי שלי. סתם לישפוך ולהתנצל...
התקבלתי לעבוד באוניברסיטה העברית ב2007 .
משכורת טובה תנאים מעולים שכמעט ולא קיימים (חוץ מייטק אולי).
למי שיש תואר שני ויש לו ותק של שלוש שנים באוניברסיטה התנאים נהיים מעולים הרבה יותר (ימי חופשה ימי מחלה הפרשות לקרנות השתלמות, פנסיה, שי לחג בשווי של 800 ש"ח, קייטנות ועוד...)
ב2010, כמה חודשים לפני שמלאו לי 3 שנים, החליטו על "שינויים ארגוניים" במחלקה ופיטרו אותי. קיבלתי נמלצות מעולות ביותר ואני לא אכחיש שבאמת הרגשתי שמימשתי את עצמי בתחום. עבדתי בתחום התקציבים והחשבונות, תחום שכמעט לא קיים בעסק הפרטי.
היו המון משרות באוניברסיטה שהתאימו לי ושלחתי קו"ח ואף פעם לא חזרו אלי, הרגשתי שמסננים אותי כל הזמן. בהתחלה בעלי חשב שאני מגזימה וחמותי שעובדת שם בתפקיד בכיר חשבה שזה מקרי שלא מקבלים אותי...עד שמצאתי שם משרה אצל פרופסור שמאוד התרשם ממני והראיון היה כולו באנגלית והוא קיבל אותי! התפטרתי ממקום העבודה שמצאתי (שגם ככה לא הייתי מרוצה בו) אבל במחלקת כ"א החליטו שלא מקבלים אותי חזרה למרות הניסיון, התואר וההמלצות.
עברתי תקופה מאוד קשה נפשית עם בעלי והמשפחה שלו ועכשיו כבר ברור להם שפשוט התואר השני דפק אותי!!!! והוא ממשיך לדפוק אותי בכל הזדמנות שיש משרה פנויה במשרד ממשלתי או בנקים...
למזלי הגדול והרב בעלי קיבל לפני כמה חודשים העלאה ענקית (כמו המשכורת שלי) ככה שאני לא עובדת ולא חייבת לעבוד.
אבל אני כבר לא צעירה ואם לא אמצא משהו עכשיו אז בגיל מאוחר יותר יהיה לי יותר קשה אם בכלל...אני כבר שנה וחצי ממשיכה לשלוח קו"ח ומחכה בסבלנות ולכן קשה לי להיות כאן ולהגיב, יצא לי החשק ולא בגללכן

זהו. תודה למי שקראה.
שבוע טוב
