סקר: לשים את הילד בגיל מוקדם במשפחתון או לא? - הריון ולידה

מאמי את דעתי את כבר יודעת

לדעתי הגיל המתאים הוא 4-5 חודשים +...
גם לא יותר מידי פינוקי עםאמא וגם כבר יכול לשחק לבד...

מאמי לי יש משפחתון ואני רואה ילדים שהגיעו אלי בגיל 3 או4 חודשים מתפתחים הרבה יותר מהר וטוב מאשר ילדים שמגיעים אלי בגיל שנה פלוס ועד אז היו עם מטפלת
אז כן משפחתון כי ההתפתחות בחברה היא תורמת המון לילד זו לפחות דעתי

תלוי בנסיבות.
יש כאלה שחייבות לצאת לעבוד ושמות מתי שיוצאות לעבוד.
ויש כאלה שלא עובדות וישימו מתי שתתחיל להגמר השפיות.

אז הגיל המתאים זה מתי שמתאים לאמא לא לילד

מבחנתי כמה שיותר מאוחר. גיל שנתיים

טלי כפרעלייייייך אני בדעה שלך כמו שכולן יודעות...

אני חושבת שרק אני צריכה לגדל את הבת שלי ולהיות איתה לפחות עד גיל שנה... למרות שהמצב הכלכלי קשה אנחנו מצטמצמים, כי חשוב לי להיות איתה

אני לא מסוגלת לשאת את המחשבה לא להיות איתה ושהיא תהיה במשפחתון ואני לא אדע מה קורה איתה ומה עושים לה

כבר מעכשיו אני בפחדים מטורפים מהיום שבו אני אצטרך להכניס אותה לגן

למרות שעדיין אין לי ילדים... בקרוב יהיה לי בע"ה... אמן.

לפי דעתי כן לשים את הילד אחרי חופשת לידה.

לאמא שלי יש משפחתון משלה... ואני רואה איך הילדים מתפתחים אצלה יותר מהר עם כל הפעילות וכל מה שיש בגן... מאשר כאלה שמגיעים רק לאחר שנה+ ולהם יותר קשה והם לא מפסיקים לבכות ולרצות כל הזמן את ההורים שלהם או ידיים.

אז כן אני בעד משפחתון בגיל מוקדם. בשביל ההתפתחות שלו והעצמאות של הילד.
[/url

בנות שחושבות שצריך לשים את הילד שלהן בגיל מאוחר יחסית שנה +
אני לא מבינה למה אתן חושבות ככה... נכון שיש נסיבות שלפעמים האמהות לא יכולות לשים את הילד מוקדם במשפחתון.

לפי דעתי זאת טעות ולא!!! אני לא באה להגיד לכן מה טוב לכן או לא.

במשפחתון בגיל מוקדם הילד מתפתח יותר מהר... מקנה לעצמו עצמאות משלו... ויש שם עוד ילדים שהוא יכול להתחבר אליהם.. יש חוגים... יש פעילות ותמיד הם עושים משהו בגן.

כשילד מגיע למשפחתון בגיל שנה + קשה לו יותר - כי הוא רגיל לבית, לאמא ואבא, לפינוקים וכאלה... ובגן אין את זה... אין את הידיים, הפינוקים וכל מה שהיה מקבל בבית. במשפחתון יש עוד ילדים שצריכים גם תשומת לב.

זאת דעתי. לפחות שלי.

אני רואה גם הבדל משמעותי במשפחתון של אמא שלי בין ילדים שהגיעו בגיל מוקדם לבין הילדים שהגיעו בגיל מאוחר יחסית.
[/url

אני עובדת במעון בתינוקייה. אני אחראית כיתה. ואני מאד מסכימה איתך ועם ליאורה.

ומיצי- לפעמים האמא הייתה רוצה עד גיל 3 .זה אומר שזה בסדר ? כי היא יכולה ורוצה?
למהההה? זה פוגע בילד! בהתפתחות החברתית שלו... העצמאות שלו וכד'...

אני מסכימה עם מיצי. עושים מה שמתאים לאמא. אני מאמינה שתינוק צריך להיות עם אמא שלו. אני יכולה לקחת אותה לג'ימבורי ולמפגשים בקניון של אמהות ותינוקות והיא תראה תינוקות ותשחק איתם.

גם אני עבדתי בגנים ובמשפחתונים ואני לא חושבת שצריך לשים תינוק קטן בגן, תינוק יתפתח גם בבית עם אמא וגם בגן... אני מפעילה אותה שרה לה, יש לה שגרה...
שלי- כשתהיה אמא תביני.... אמנם אני תמיד חשבתי שאמצה להיות איתה כמו עכשיו... אבל אחרי שאת הופכת לאמא דברים יכלים להשתנות את לא יכולה לדעת איך תרגישי אחרי הלידה.... ולך קל יותר יהיה להשאיר כי לאמא שלך יש משפחתון.... אם לאמא שלי היה הייתי שמה שם את אופק והולכת לעבוד איתה...

לילה מאמי... זה לא קשור לעובדה שלאמא שלי יש משפחתון אז יהיה לי קל יותר...

אני מודעת לזה שבע"ה שאני אהיה אמא יהיה לי בכל זאת קשה להיפרד מילד בן 3-4 חודש ולשים אותו במשפחתון ולחזור לעבודה.

אני פשוט אומרת שאני לומדת דברים במשפחתון של אמא שלי ואני רואה ככה וככה וגם אם לא היה את המשפחתון של אמא שלי - עדיין הייתי שמה בגיל מוקדם... גם בשבילו וגם בשבילי... שתהיה לו המסגרת שלו ולי המסגרת שלי... תמיד אפשר בעבודה לבקש לסיים מוקדם יותר כדי להוציא את הילד מהגן ולהיות איתו יותר שעות אם יש אמהות שזה חסר להן.

אני עדיין חושבת שזה די חשוב לשים את הילד בגיל מוקדם כי כשהם מגיעים בגיל מאוחר יחסית הם פשוט לא מפסיקים לבכות ולדרוש ידיים ולפעמים זה לא אפשרי כי יש עוד ילדים בגן וצריך גם לטפל בהם... זאת דעתי.
[/url

ילד בשנה הראשונה חייב ליצור לעצמו יחסי אובייקט
יש תאוריה שלמה על הנושא .
הוא צריך לדעת שאימא מחבקת ואוהבת
לפעמים הולכת ואז חוזרת לקחת
כלומר המסגרת מאוד חשובה .
אני בעד 4-5 חודשים להיות איתו
ואז לשים במשפחתון של מינימום ילדים
כך פחות ידבק במחלות וכו.... מערכת חיסונים
מאוד פגיעה בשלב הזה .
ההצלחה מתחילה באמונה ! בהצלחה !

[url=http://www.tickerheaven.com/tickers2/]

אני האמת חושבת ככה מהלב ולא מהראש אז קשה לי להסביר למה

אגב.. לפני שילדתי הייתי בטוחה שבגיל 3 חודשים בול הוא כבר יהיה במשפחתון.
חחחח

בעיני הגיל הכי טוב הוא סביבות חצי שנה. אני רואה במשפחתון של אמילי תינוקות בני 7-8 חודשים שכבר מאוד קשה להם להסתגל. לדעתי זה גם מאוד תלוי במה האמא משדרת, אבל בכל זאת, לילדים סביבות גיל שנה ומעלה מאוווווד קשה.
ילדים צריכים סביבה של ילדים אחרים, ללמוד שלא הכל נגיש בשניה שהם רוצים, כי מה לעשות, אלה החיים האמיתיים ולא רק בגיל מבוגר.

וכמובן יש את עניין השפיות של האמא, אבל זה עניין אינדיבידולי כי יש כאלה שאין להן בעיה לשבת בבית..

אני מבינה מה שאתן אומרות... חשוב שתהיה אינטרקציה עם תינוקות אחרים.

אבל פה הלב והרגש שולטים בי ולא הראש...

חחח אורטלי כפרה עלייך אותו תאריך לידה אותו ראש אין תאמיני לי מתה עלייך תאומה שלי!

בהתחלה חשבתי כמה שיותר מאוחר, לינוי נכנסה לגן בגיל שנה וחודש...
לעומת זאת השתנתה מאוד דעתי אחרי נסיון בעבודה שלי (גננת), והפעם כנראה אני מכניסה למשפחתון ישר בתום חופשת לידה (שלא נותנים לי להאריך כוס אמק (סליחה!) אבל.. היא תהיה בעזרת השם בגן שבו אני עובדת.. אז..קווה שנעבור בשלום... )
אז כן כמה שיותר מוקדם....
[center]

ג'ני -

לגבי הסבלנות, כ'כ נכון... חוויתי את זה אתמול.
אמילי הייתה במשפחתון עד 4, התגעגעתי אליה המווון, ואז כשלקחתי אותה היא עוד ישנה בבית חצי שעה, ואח'כ לא יכולתי לזוז ממנה.. רק רציתי להיות איתה..

טלי י'מהממת!!!!!!!!! בחיי שיש לנו אותו הראש... לא סתם התאריך לידה זה אופי ממש דומה

אני מעדיפה לשים את הילד במשפחתון בגיל מאוחר יותר.
ואינטרקציה עם ילדים אחרים אפשר להשיג גם לא במשפחתון, כשיש חברות עם ילדים בני פחות או יותר גיל הכי כיף לארגן מפגשים ביחד או בבית או בגינה הציבורית ולתת לקטנטנים שישחקו ביחד.
בסך הכל אני כמעט ולא הלכתי לגן וכישורי החברה שלי לא כאלה גרועים + אני לא קשורה לאמא שלי בחבל הטבור

תראי אני הכנסתי את רז לגן בגיל שנה בדיוק.
בדיעבד הייתי צריכה להכניס אותה קודם ( גיל 9 חודשים) נראה לי סבבה.
בגן הם מתפתחים מאוד מהר, ואני מאוד מאמינה שילד זקוק לחברה בת גילו כדי ״ לחקות״ אותם הן באכילה ( נושא רגיש אצלנו) והן בהתפתחות.
בקיצור- בעד להכניס לפעוטון ( שיש קבוצה יחסית קטנה) מתחת לגיל שנה. אני את הלקח שלי למדתי

לגבי הטענות שעלו פה. אני רוצה להכס כמה שיותר מאוחר ומקווה שזה יהיה אפשרי.
אני מאמינה שאני יכולה לתת לו בבית יותר מכל משפחתון ושאפשר לבנות אינטרקציה עם ילדים במסגרות בלתי פורמליות.
אני מכירה ילדים שנכנסו מוקדם ונכנסו מאוחר יותר לגן והכל זה פונקציה של כמה שמשקיעים בבית וכמה שנותנים לילד.

גולי

לצערנו במידנה שלנו אין פה בכלל שאלה של מה נכון ומה לא
מי שיכולה להרשות לעצמה מאריכה חופשה ונשארת בבית
ומי שלא יכולה אז בגיל 3.5 חודשים נגמרת החופשת לידה הילד למשפחתון והיא לעבודה.

כמובן שתמיד יש יוצאים מהכלל כמו אצלי שאצל להב חמתי שמרה עד גיל שנה ועל נועם אמא שלי שומרת

בכל אופן אני מאמינה שבגיל שנה זה מספיק והילד חייב חברה של ילדים

היי,
לדעתי אם יש אפשרות אז עדיף מטפלת בהתחלה בעיקר אם מדובר בחודשי החורף...
מגיל חצי שנה נראה לי סבבה משפחתון
ואני גם מעדיפה בסביבות גיל שנה,כשהילד הולך להכניס לגן. מעבר לתרומה להתפתחות מהירה לומדים עוד דברים גמו להתחלק,לעמוד על שלו,חברות וכו'
מאיוש אצל מטפלת ממאי יהיו שם 3 ילדים- מיני משפחתון
ולשנה הבאהבע"ה רשמתי לגן שתכנס אליו אחרי החגים
בכל אופן.לכי עם הלב שלך.אני גם התיעצתי המון ובסוף עשיתי מה שנכטן לי
בהצלחה

מרווה אני מבינה את דעתך. בשורה התחתונה כל אחת עושה מה שטוב לה.
אני יכולה להגיד לך שמבחנתי להשאיר ילד בן חצי שנה במשפחתון
ולצאת לעבוד ולהרוויח בדיוק את אותו סכום, לא בא בחשבון
אצלי בבית הוא יכול לקבל הרבה יותר ואני מרשה לעצמי לכתוב את זה
כי אני מגיעה מתחום החינוך עם המון הצלחות בו.
אני באופן אישי מתכננת לטפל בעוד ילד כשקוץ יהיה בן שנה
ואינטרקציה תהיה ותבנה בעל מקרה במקומות בלתי פורמלים
ובנוגע לאוכל אני עובדת בחינוך מיוחד ועבדתי המון עם ילדים עם בעיות קשות באוכל
נכון שלאינטרקציה יש תמיד חשוב אבל זה בגיל מאוחר יותר ולא בחצי שנה
אבל יש דרכים נוספות.
בל מקרה אני תמיד מציעה להכניס רק בגיל שנתיים פלוס
אמא שהצעתי לה עת זה הכניסה ילד שהיום הוא הילד הכי חכם והכי מוצלח בגן
הוא מוביל על כולם, גם על כאלו הגדולים ממנו
זאת בגלל שישבנו ובנינו תוכנית מסודרת לזמן שהיה בבית.
את יודעת שבארצות הברית מאד מקובל למשל הנושא של חינוך ביתי וזה לא יוצר ילדים
לא מפותחים
ואני יכולה להגיד לך שמשרד החינוך מתחיל להריץ תוכנית של למידה מרחוק.
כלומר שילד יכול להיות מול מחשב בבית ולדבר עם המורה
בקיצור יש מקרים לכאן או לכאן וזה תלוי בראש ובראשונה בהורים ובהעדפה שלהם
אני מכירה אמהות שלא רצו אפילו להאריך חופשת לידה
ואני יודעת על עצמי שאני ארצה כמה שיותר להשאר עם הילד ואני בן אדם מודרני, אקדמאי
עם ניסיון והמלצות רבות וטובות. אבל לא נראה לי הגיוני לשלוח ילד בן חצי שנה למשפחתון לצאת לעבוד
רק כדי לשלם למשפחתון! אין לי בכלל ספק שבבית הוא יקבל הרבה יותר.

אני חושבת שגיל חצי שנה בערך זה גיל מצויין...

תמר נכנסה בחמישה חודשים כי לא היתה לי ברירה... אבל אני ממש מאושרת על כך... היא היתה כמעט הכי קטנה למדה לאכול כמו גדולים לעשות דברים שיות גדולים עושים, מבחינה שפתית יחסית לגיל שלה היא חמסההההההההההה מאוד מפותחת... עושה תנועות בשירים .. חולה על ילדים מחבקת אותם ונותנת נשיקות.. כשאנחנו הולכים למקום חדש לוקח לה 5 דקות להסתגל ולהתנהג כאילו הכי טבעי לה..

יכול להיות שכך היתה מתנהגת אם לא הייתי שולחת אותה למעון... אבל כרגע אני מאושרת מהבחירה לא רק בשבילה אלא גם בשבילי.. אני קמה בבוקר מתלבשת מתאפרת (טוב בקושי כי אני לא מהמתאפרות..חחח) מרגישה טוב עם עצמי שאני עושה משהו...
ואני ממש לא מכניסה משכורת ששווה לתשלום למעון... ואני מרווחיה לא הרבה בכלללללל

בעיניי מטפלת זה לא אחד גדול- אני לא סומכת!!!!! אני צריכה מסגרת עם פיקוח שיש למי לפנות כשאני מרגישה צורך ואת זה בהחלט יש במעון מסודר.

אני מצדיעה לאמהות שכן מצליחות לגדל את התינוק שלהן בבית ולהשקיע בו את כל האנרגיות... זו עבודה לא פשוטה בכלל! חוויתי אתזה בחופשת פסח שהיתה מדהימה אבל מעייפתתתתתתת

בקיצור כל אחת עם הדעה שלה ועם מה שהלב מרגיש מאוד קשה להחליט ולבצע אם הלב אומר אחרת

בסוף כולם גדלים מתפתחים.. לא?

הבעיה היא גולי שיש גם צורך באוכל
ויש משפחות שלא יכולות להרשות לעצמן לשבת בבית
אם אני יכולה לצאת להרוויח 5000 בחודש ומעון וגן ביחד יעלו לי 3000 אז אין ברירה אלא לצאת לעבודה - 2000 שקל בחודש זה הקניות החודשיות

נכון סיון לכל זוג יש את השיקולים שלו
אנחנו החלטנו מזמן החלטה מסוימת כי בעלי הבטיח לי שנוכל לעמוד בזה
לבעלי יש אפשרות לשעות נוספות ולנסיעות ככה שאם צריך נעשה את זה.
הוא מרוויח טוב ממני.
ובכל מקרה, אחרי שנה אני מתכוונת לטפל בעוד ילד.

גם אני לא הבנתי את המשוואה שלהשאיר ילד בבית או לצאת לעבודה זה אותו הסכום??
אני מרוויחה פי כמה מעלות חודשית של המשפחתון של דור ואני בטוחה שגם מי שעובדת בשכר מינימום מרוויחה בערך פי 2 מעלות של גן.

סיון צודקת ומחדדת את הנקודה - להרבה מאיתנו לא היתה ממש ברירה כי להשען על משכורת אחת לא בא בחשבון.

יחד עם זה, אני מתחברת מאוד למה שמיטל כתבה - הכנסתי מוקדם כי לא היתה ברירה - בילד (ילדה!) הבאה ב"ה אני אכניס ביל צעיר גם אם אוכל "לאפשר" כלכלית עוד כמה חודשים בבית

אלינור בתור מורה אני לא מרוויחה הרבה בכלל
והגנים הפרטיים הטובים בהרצליה מאד יקרים. אני לא יודעת כמה את משלמת
אבל ידיד טוב שלי שילם לן פרטי מצוין בתל אביב כמעט 4000 שקל. את יודעת שזו משכורת של מורה נכון?
וחוץ מזה זה השיקול הכלכלי שלי אני יודעת כמה אני מרוויחה, וכמה עולה גן באזור שלי
איך את יכולה להגיד שהוא מוטעה?
אנחנו חושבים שזה בסדר מבחינה כלכלית ועדיף לילד
ואחרי שנה נמצא פתרון שהוא טוב לכל הצדדים לטפל בעוד ילד בבית.

גולי קחי בחשבון שלא כל התכניות שלנו מתממשות
גם לי היו תכניות מפה עד הודעה חדשה וברגע אחד הכל בוטל
והנה מצאתי את עצמי שוב יוצאת לעבוד עם שברון לב גדול מאוד ודכאון לא קטן

אז אל תפסלי אופציות - קחי הכל בחשבון

OK
בסביבתי אין גנים ב-4000 ש"ח.
אם אלו המחירים - אני לוקחת בחזרה ואני מקבלת את המשוואה.

אבל, אני בכל זאת חושבת שגם אם זה היה משחק סכום אפס, הייתי מכניסה את ילדי למסגרת מוקדם.
זה, כמובן, אינדיבידואלי לחלוטין.

סיון זה ממש תלוי בתחום שאת עובדת בו
אני מתכוונת בכל מקרה לעבוד פרטי וזה תחום עם המון עבודה
חוץ מזה שתאמיני לי שהרבה הורים ישמחו אם אטפל בילד שלהם
פשוט בגלל שיש לי המון ניסיון בשטח ותואר בחינוך מיוחד.
אני יכולה להגיד לך שמעולם לא פרסמתי את עצמי כי לא הייתי צריכה
והמספר טלפון שלי עובר מפה לאוזן ואני מקבלת הרבה מאד הצעות
ככה שלמצוא ילד לטפל בו, תאמיני לי שזה קטן עלי

גולי, נסיון ותואר זה טוב ויפה, אבל אני יכולה לומר לך שאם הייתי מחפשת מטפלת אלו לא היו הקרטריונים הראשונים....

גם אני מתחום החינוך, וטיפלתי בילדים אוטיסטיים עוד לפני שהיה לי נסיון... היה חיבור טוב עם ההורים ומבחינתי המון המון חום ואהבה שזה הכי הכי הכי חשוב לדעתי..

אוקי, אז אני יכולה להגיד לך שיש הרבה מאד הורים שאני מכירה שמודים לי עד היום על העבודה עם הילד שלנם
ואני יכולה לספר לך עד מחר על ההצלחות שלי.
זה שיש לי ניסיון ותואר זה מוסיף. ואני באופן אישי אם הייתי מחפשת מטפלת הייתי מתחילה ממישהי שמגיעה מהתחום.
לא היית מחפשת מישהי עם ניסיון??
חום, אהבה וכו׳ זה כמובן שיש הרי לא הגיוני לעבוד עם ילדים בלי שיש את זה, לא?

נסיון מבחינתי יכול להיות משהי שיש לה ילדים משלה....

ברור שאלו דברים שמוסיפים אבל הם לא קובעים. בעיניי לפחות כן?

וסורי תואר ממש לא עושה לי אתזה..

מיטל מה הקשר? על מנת לעבוד בהוראה מתקנת את צרכה תואר. את צריכה להכיר את הלקויות
על מנת לעבוד כמורה או גננת את צריכה תעודת הוראה
יש דברים שעושים כי צריך
ניסיון וכו׳ אלו דברים שאת רוכשת בשטח ובוודאי שהם חשובים
בוודאי שיש דברים חשובים מתואר
ואת אלו יש לי. את פשוטמלא מכירה אותי ולא נוח לי שאני צריכה לשווק את עצמי.

הקשר הוא שדיברנו על מטפלת בבית לילד ולא על איזה משהו מקצועי כמו הוראה מתקנת ובשביל מטפלת לילד בבית אין צורך בתואר.

חלילה לא ביקשתי שתשווקי את עצמך... אני יודעת שיש לך תואר נסיון וידע בתחום ציינת את זה כבר.

תקשיבי אף אחד לא צריך להוכיח את עצמו פה. לנו בפורום יש משפט מאוד מאוד חשוב - את האמא הכי מושלמת עבור ילדייך

אבל זאת את שבוחרת לשווק את עצמך בלי סוף
כל הזמן להדגיש כמה את הכי טובה וכמה כולם הכי מרוצים ממך וכמה הילדים שאת עבדת איתם הם הכי מוצלחים שיש וכמה שהתואר שלך נחשב.

בגידול ילדים אין חוקים, אני זורמת - להב היא לא נועם ונועם היא לא להב, כל אחת מהן יש לה את האופי שלה

את יודעת כמה פעמים בנות פה מתקשרות אלי לקבל עצות לגמילה, או להתפתחות, או סתם לאיך להכין מרק?
אז מה? זה אומר שאני הכי טובה ומושלמת מכולן? לא ממש לא. ולא כל שיטה שעבדה לי עם להב עבדה לי עם נועם ובטח ובטח לא חייב שעבדה עם אמא אחרת פה שביקשה ממני עצה.

וסתם עוד משהו לא כל כך קשור - לצערי הרב נתקלתי במספר מורים שקיימים כיום בשוק -כל אהבה ואיכפתיות ביניהם לבין ילדים זה מקרי בהחלט. וכך גם ביניהם לבין תחום החינוך. מקצוע ההוראה הפך להיות סוג של ברירת מחדל עבור אנשים רבים שלא מצליחים להתקבל לשום דבר אחר עם הפסיכומטרי שלהם.
נדירים המורים שהולכים ללמוד את זה מתוך אהבה אמיתית ואיכפתיות.
אולי אם יגדילו את השכר ויעלו את דרישות הקבלה ללימודים סוף סוף יהיה אור בקצה המנהרה.

ושלא נדבר על המטפלות במעונות שאלוהים ישמרני

ולענייננו - אני למטפלת בבית לא הייתי דורשת תואר
וגם נסיון מקצועי לא חייב
אם הייתי רואה מישהי שהיא אמא ל-2 בנות, בחורה איכותית, נקייה, מסודרת, שפה רהוטה, והכי הכי הכי חשוב הרבה חום ואהבה - הייתי בוחרת בה בלי לחשוב פעמיים

לי יש עוד הרבה זמן עד הלידה, אבל האמת היא שזו דילמה די קשה. אני עובדת סוציאלית בהוסטל, ותמיד הייתי מכורה לעבודה. בחודש פברואר התגלתה אצלי דלקת בגיד כף הרגל, מה שאילץ אותי להישאר בבית חודש, והרגשתי שאני עומדת להשתגע!!!
למען האמת, יש לי מחשבות על לנצל את חופשת הלידה, ולחפש עבודה בתנאים טובים יותר, שיתאימו גם למטרות שלי מבחינה מקצועית, וגם להיותי אם.
בכל אופן, נכון לעכשיו אני מתקשה לראות את עצמי יושבת בבית מבלי לעבוד זמן רב, לצאת ולפגוש אנשים, אבל אומרים שסדר העדיפויות משתנה, אז ימים יגידו...

סיוני אני איתך בכל מילה

גולי, אנחנו מאותו-התחום!

היכרתי מטפלת אחת בחסד,היתה בקב'-הפעוטות בגן-הקודם,ללא שום תואר (בחיים לא-ביררתי איתה או עם המנהלת,מספיק היה לי להתבונן בה), מדהימה מאין-כמותה וגם כיום אין שום השכלה למטפלות בגן-הנוכחי, תואר בתחום לא-מקנה יתרון בעיני,אלא רק נותן תבלין ותוספת,במידה וישנו בסיס-איתן לאישיות-המטפלת, שמטפלת בעוד כמה ילדים ביחד,בחברותא.

לצורך העניין, יש לי 3 תארים בתחום-הנדון:
1. חינוך+מדעי-ההתנהגות+ספרות.
1. חינוך-מיוחד: הוראה-מתקנת+אסטרטגיות-למידה + ת.הוראה.
2. תואר-שני: איבחון-דידקטי.

* ניסיון מעל 17 שנה בתחום+ המון-הצלחות..

אבללללללללללל, אז מה?!
א. הגעתי לאימהות לוח-חלק: למדתי את תחום טיפול-הפעוטות מ- 0, למרות שהייתי בעבר בייביסיטר לפעוטות.
אין כמו האינטנסיביות ורכישת-סבלנות,מודה, כדי ללמוד את התחום כמו שצריך ועל-כן,אני מעריכה אותך,כי אין שום קיצורי-דרך,כשרוצים ללמוד מיומנות מהבסיס.

ב. היה לי מאוד חסר לגדל את נעמה עם עוד כמה אימהות+ילדים ברמה-רציפה ויומיומית, אז נכון שהיו את האימהות/ מטפלות הקבועות בפארק,אך זה לא אותו-הדבר.

אין את האינטימיות והעומק שסביבה-ביתית נותנת לילד וזה האיזון שהיה חסר לי.
אימהות,שנותנות מרחב למישחק בין-הילדים ולא-מתערבות כל-שנייה, המישור הריגשי-חברתי היה חסר לי מאוד, הייתי צריכה לעבור לאפריקה/הודו או כל-שכונה חמימה בארץ,שהיתה נותנת לי את המסגרת-הזאת.

בגלל הפרמטר-העקרוני הזה, ברור לי שמרבית הבנות כאן צודקות!
בשליחת הילד,הבכור בעיקר לגן בגיל-מוקדם.

ומבחינה-כלכלית,הכל שטויות,לי השתלם יותר להיות בבית, מאשר לעבוד.
עבדתי בסידור בתים/עסקים (בימי ו' בוקר,כשבעלי התחלף איתי): קיבלתי את כל הציוד: ביגוד/צעצועים וכו' במצב-חדש, עשיתי גם שיעורים-פרטיים בערבים.

כך,שזה לא-השיקול היה,במשוואה אצלי.
באמת רציתי להיות אמא.להיות המטפלת-הראשונה.
אבל,היום אני מבינה,שהייתי צריכה להיות עם עוד אימהות וילדים במסגרת-קבועה,לשם-כך,זה היה יומרני מידי מצידי לחשוב,שההתפתחות תהיה עדיפה יותר בבית,מאשר בגן בתנאים,שסיפקתי לנעמה. אני לא-מתביישת לומר זאת.

יש לי שכנים-צמודים: 2 ההורים עובדים מהבית+מטפלת-צמודה עד הצהריים+עוזרת, כנראה יש להם ואחד מימון מההורים.
התינוק,בן שנה+, כל-הזמן צורח ובוכה והם הורים-מדהימים בהשקעה,עם כל-הסבלנות וההשקעה, פשוט אין דברים שכאלה.
אבל הילד צריך חברה ורצוי יותר מעוד ילד אחד.

מרווה לכל אחת השיקול שלה, כל אחת היא בן אדם אחר עם ראייה שונה ורצונות אחרים.
זה מה שמתאים לנו ואם שואלים אותי זה מה שאני ממליצה. להכניס בסביבות גיל שנתיים.
ויותר אני לא מגיבה בנושא הזה.

אני הכנסתי את ליאל שלי למשפחתון בגיל 4.5 חודשים כי היתי חייבת לצאת כבר
לעבודה אבל לא הצטערתי על זה אף פעם

גולי

איזה דיוווון