רציתי לכתוב כחסויה... אבל התחרטתי. - הריון ולידה

מאמי אני חושבת שזו החלטה שלך ושל בעלך ורק שלכם אם את לא רוצה עוד ילדים זו החלטה שלך וכולםם מסביב צריכים לקבל זאת וג אם לא בעיה שלהם
אז תעשי רק מה שאת חושבת לנכון ומה שמרגיש לך טוב
גם אם נופרי תהיה ילדה יחידה היא תגדל בהמון אהבה ותתנו לה הכל אז מה רע בזה?

מאמי, שימי פס על כל הסובבים שמעירים לך!
את צריכה לדאוג לבריאות הנפשית שלך כדי להיות אמא טובה
לנופרי ואישה בריאה בשביל בעלך! אם את יודעת בוודאות
שלהביא עוד ילד יגרום לך לדכאונות - מה הטעם? עדיף כבר
שנופרי תהיהי ילדה יחידה, אבל עם אמא בריאה!
תלמדי לענות לאנשים כאלה שיפסיקו להכנס לך לרחם!

גם אני חושת כמו אולגה..

וחוץ מזה מה הלחץ??? הילדה עוד לא בת שנתיים גם אני לא רציתי בשלב הזה׳

אולי עוד שנה כן תיהיי מוכנה לכי תדעי.....

מה נסגר??? הילדה קטנה!
המון זוגות בכלל לא חושבים על עוד ילד בשלב הזה
זו החלטה שלך ושאף אחד לא יכנס לך לרחם
ואגב לאנשים תמיד יהיה מה להגיד
היית נכנסת להריון היו אומרים שמוקדם מדי
אחר כך היית יולדת היו שואלים מתי עוד אחד
היית יולדת שלושה היו אומרים מה עם עוד אחד
היית יולדת ארבעה היו אומרים פנצ׳ר
בקיצור לאנשים תמיד יהיה מה להגיד
אל תתרגשי מזה

מאמי עם כל הכבוד, לאף אחד, אבל לאף אחד (!) אין זכות להיכנס לך לרחם ולהגיד לך מה טוב בשבילך ומה לא!

אני יודעת כמה זה קשה, במיוחד בשנה הראשונה

תומכת בך לחלוטין

ההחלטה היא אך ורק שלך ושל בעלך.
לא של השכנה, לא של החברה ולא של אף אחד אחר בעולם!
אני חושבת שאת צודק. לא רוצה עוד ילד. אז מה????
נופרי תקבל 100% תשומת לב, היא תצא מרווחת מהנושא, בודדה היא לא תהיה אף פעם. יש לה אמא ואבא נהדרים ויהיו לה המון חברים.
את לא יודעת כמה שאני נקרעת כדי לתת את מירב תשומת הלב לשני ילדים.
בעלי הוא בן יחיד, ווואלה... נראה לי הוא יצא נורמאלי (חוץ מהעובדה שהוא עורך דין חחחחחח

בתור מישהי שעברה סוג של דיכאון אחרי לידה (לדעתי לא מתקרב למה שהיה לך, אבל בכל זאת...)
אני יכולה להגיד לך שגם אני חושבת שאני לא רוצה עוד ילדים.
יחד עם זאת אני חושבת שאני ארצה שלבת שלי יהיה לפחות אח או אחות כי לי יש וזה מאוד חשוב....

אבל....
כל אחת תבחר ותעשה מה שטוב לה ולבעלי ולילדים שלה, ואת לא צריכה להקשיב לאף אחד.
אף אחד לא יכנס לך לרחם, לנפש ולחיים.
אני יודעת שזה קשה, אבל תקשיבי, תהנהני ותמשיכי הלאה...

אוף..עיצבנו אותי האנשים האלה שלך

גם לי היה נורא קשה אחרי הלידה של ליאור.
אמנם לא היה דיכאון, אבל היו המון קשיים ופיצוצים.
ולא הרגשתי בכלל צורך בעוד ילד.
לקח לי 4 שנים!! לעשות את הצעד הזה שוב, בגלל הטראומה, והיה לי ממש טוב עם ליאור וזהו.
אבל- היא (ליאור) התחילה לבקש וללחוץ (ולספר לכולם שאני בהריון

תומכת מכל הלב בכל מה שנאמר למעלה!!!!!
אל תתני ללחץ מסביבך להכניע אותך ולהביא למצבים בהם את לא רוצה להיות! זה אסור לחלוטין!
ואם צריך - תהיי מגעילה לכל מעיר ופשוט תשיבי באגרסיביות - ככה תציבי גבול חד שלא יעברו אותו יותר.
בהצלחה מותק

מאמי זכותך לעשות עם החיים שלך מה שטוב לך!!!!
מי הם שיעשו בשבילך החלטות?
הם לא סובלים את הדיכאונות שלך, ולא את העייפות וחוסר השינה, ולא את ההתמודדות החוזרת עם עוד תינוק- הכל מהתחלה.
אני ממש חושבת שעדיף לגדל ילד אחד ולתת לו את הנשמה ( גם מבחינה כלכלית) מאשר לעשות כמה ילדים ולהחסיר מהם דברים בגלל מצב כלכלי עגום. או לחילופין הורים שיקרעו את התחת ולא יבנו מגידול הילדים שלהם.
בקיצור- שירדו לך מהחיים!

במשפט אחד
עדיף אמא בריאה מאשר אמא חולה

אני כל כך מבינה אותך. אמנם לא לקיתי בדיכאון שלאחר לידה, אבל גם לי הציקו על לעשות עוד ילד עוד שאייל היה בן שנה וחצי. מה זה עניינם???? רק עכשיו אנחנו חושבים על עוד אחד ואני לא רואה עם זה שום בעיה......
אני ואחי בהפרש רצוי של 6 שנים..... אנחנו מסתדרים מצויין. לא זוכרת אף ריב משמעותי.

חוץ מזה, אם החלטת שאת לא רוצה שימי

[url=http://www.desiglitters.com/bear/running-glittered-bear/]

מאמי שלי

אף אחד לא ישפוט אותך מותק
זאת דעתך וזהו!
יש לך ילדה מדהימה ואת תחנכי אותה ותגדלי אותה בדרך שלך... גם בלי אחים אפשר להיות מתחשבת ולא מרוכזת בעצמך.....
ולהיפך. . גם כשיש אחים לפעמים יש פינוק יתר ואגוצנטריות...

תעשי רק מה שאת חושבת- שיהיה לך טוב ( כמו השיר)

שונאת שונאת שונאת חוסר טאקט הזה
מה אכפת להם!!?!?!?!?
אני לא מבינה...
אי אפשר בעולם הזה להחליט איך לגדל את המשפחה בלי הצעות ואיומים למיניהם?!
יש ילדים מגעילים ואנשים מגעילים שיש להם 3-4 אחים.
ויש כאלה שהם לבד ואנשים טובים ואחראיים.
הכל תלוי בהורים ודי כבר להשליך את האופי של האנשים על הסביבה ועל גורמים שלא קשורים לכלום.
נופרי בגן..זו משפחה בפני עצמה שתלמד אותה להגן על עצמה, להגן על היקרים לה, לחלוק, להקשיב, לשחק...
זה לא מה שהיה פעם
שילד יחיד היה בבית עם אמא עד גיל 6 והיה מפונק בגלל שלא ראה מה זה לחלוק עם ילדים.
שטויות
שיקפצו
זה מה שיש לי להגיד
נישוקים!


דברו איתי בפייסבוק

מאמי אני לא אחזור על המילים של הבנות.. תעשי אך ורק מה שטוב לך ושאף אחד לא יכנס לך לתוך הרחם

מי אמר שהנוסחה-האולטימטיבית היא: 3 ילדים+כלב+משכנתא+נופש בחו"ל אחת לשנה?!
איזה שטיפות-מוח עושים לנו כאן במדינה!! זה ממש רדוד בעיני!
הלחץ-הזה ואחרי 2 בנות,גם יגידו לך להמשיך,עד שיגיע הבן?!
ומישהי שאני מכירה,בעלת 4 בנים! אז? כולם משגעים אותה להמשיך!

תמיד ימשיכו לקטר,להלחיץ..ואני כבר הבנתי את זה טוב,הגוף יודע מה טוב בשבילו,כשהתנאים מתאימים (עם 3 ההפלות שהיו לי השנה,לצערי).

דיברתי עם מישהי בגילי: 35+++ (שלהי ה- 30) והיא אמרה בקול,את מה שאנחנו האימהות לפני גיל 40 מרגישות בפנים ולא ממש אומרות זאת בקול-רם...ההחלטה נבעה מהראציו ולא מהרגש ומההבשלה-הריגשית להביא עוד ילד לעולם,רק בגלל הת.ז. עשיתי זאת!

לדעתי יש יופי בלסגור-מעגל עם תינוק ופעוט: גמילה מחיתולים, שלאחריו יש משהו בכך,שהוא עובר לפאזה-חדשה,להיותו קצת יותר ילד..

אהיה כנה איתך,אחרי-הלידה היו לי 3 הפלות,רק בגלל חוסר-מוכנות,עקב העומס-הרב,שהטלתי על-עצמי,בשל רצוני להיות ה- מטפלת 24/7 ימים בשבוע+בשל הנסיבות,שהיו מסביב.

לרופאים קשה לקבל זאת,אז שיהיה להם קשה,שיחשבו שזה רק בגלל חלילה איזשהו פגם,שהם לא מצאו עדיין,כי המדע לדידם עדיין לא-מתקדם מספיק.

אני יודעת,שיש לך יופי של פרטרים ברוך-השם:
כולה בת 30+, בגילך עדיין הייתי עסוקה בלהיות סטודנטית,לטייל ולהשביח את הקריירה.
נופרי כולה בת שנה ו- 10.
זה הזמן שלך כעת להשביח את התחום-המקצועי!!! בעיני לפחות.

אני עשיתי נסיגה בתחום-המקצועי למען-ההורות בשל גילי,כשבמקביל להורות המשכתי לתואר-שני,ע"מ להגיע מוכנה יותר כאם בחזרה לשוק-העבודה.

זאת דעתי יקירה,שרק אם תהיי מוכנה לכך,זה יקרה הכי פשוט וטיבעי שבעולם ושכרגע,אין להילחץ בגלל לחץ-סביבתי קרוב.
אני אישית הוכנעתי ע"י הלחץ וזה ממש לא-תרם לי מבחינה-בריאותית.
ובמידה ותחליטי,שנופרי הינה ילדתך ואין מה לפצל-קשב בין כמה..אזי נופרי תחווה אוירה של רוגע,שלווה ונחת וזה החשוב בעיני!

תעשי מה שה

מאמי זאת אך ורק החלטה שלך!

אבל אני בעד לחיות את החיים בהתמודדות ולא בבריחה!!
ואני חושבת שעדיף לעשות דברים מאשר להתחרט על כך שלא עשית אותם... שום דבר לא קל או פשוט, השאלה איך אנחנו בוחרים להתמודד איתו... חלק בוחר להאבק בפחדים וחלק בוחר שהפחדים ינצחו אותו...

נשיקות

מאמי..... קודם כל

אני כל כךגאה בך!!
דרוש הרבה אומץ להגיד לא! הכי קל זה להיכנע ללחץ ואחר כך להתמודד...
ואת מתמודדת עכשיו וזה ראוי להערצה!!!

זו החלטה שלך ושל בעלך בלבד!! כל השאר יכולים, תסלחי לי, לקפוץ לכם!
גם עליי הפעילו לחץ כשאוריאל היה בגיל שנה וסתמתי לכולם את הפה. בגיל שנתיים ועשרה יצאה נטלי

דכאון שאחרי לידה לא חייב לחזור. אצל אוריאל היה לי דכאון בהתחלה חזק ואז שקלטתי שזה זה התחלתי לעבוד על עצמי ואחרי שנה של דכאון, כן כן שנה, התגברתי עליו. אצל נטלי לא היה דכאון אפילו שנייה אחת!!!!! אז זה לא חייב לחזור

למה שנופרי תהיה לבד? היא עדיין קטנה מאוד. תהני ממנה ואין צורך למהר. ואם תחליטי שאת לא רוצה יותר, שוב, החלטה שלך!!!!!! ורק שלך!!! גם לא של בעלך, דרך אגב!!!!

מה שתחליטי מבורך. תמיד את יכולה לשתף אותנו

אני חושבת שאמרו הכל, לא בדיוק יעזור אם אוסיף את דעתי

מזה השטויות האלו
תעשיי מה שאת רואה לנכון

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"

אני לא אוהבת לחזור על דברי אחרים, אבל אין לי ברירה.

מאמוש,
תהיי שלמה עם האמת שלך!
רק את ובעלך יודעים מה טוב עבורכם.

מ****ה לך שיר

חושבת כמו כולן תעשי מה שטוב לךךךךך השאר כבר יבוא לבד עם תרצי

אני מרגישה כאילו אני כתבתי את ההודעה הזו.
מאמי אך ורק את יודעת מה עבר עלייך בלידה ובתקופה שאחריה שגורם לך לדעת בוודאות שאת לא רוצה ילד ואני דווקא די מסכימה איתך אם להגיד את האמת..
אף אחד בעולם לא יכול לקבוע לך איך לנהוג! וכל החוצפנים שמנסים לשכנע אותך ההפך ממה שאת יודעת שטוב לך שפשוט יתפוצצו וימצאו להם חיים משלהם להתעסק בהם!
כנראה שאין להם כאלה ובגלל זה הם דוחפים את האפים הארוכים שלהם לתוך החיים שלך..
אם יש לך פייסבוק אני אשמח לדבר איתך tali netanel