אכלתי אותה! פשוט נמעס לי כברררר - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
הרגלתי את בעלי לא לעשות כלום עם הילדה- ופשוט אכלתי אותה!!!
מי שמכיר טליה שלי כבר בת חמישה חודשים.. תכף חצי שנה
הנקה מלאה + שאיבות בעבודה..
הילדה אצל אמא שלי שהשם ישמור אותה מצילה אותי!!!
לא קל להניק אך משתלם... אני מכורה!
זה דורש ממני המון כמו לקום מוקדם בבוקר (5:30) כדי להספיק
להתארגן להאכיל אותה לשאוב ועוד...
בעלי כמובן לא מתעורר איתנו אלא רק שאני יוצאת מהבית
כי הוא לא מאכיל או מארגן אותה
העצבים מתחילים שאני חוזרת הביתה וצריכה לסדר וכביסות...
לפעמיים הוא מגיע לפניי אז הוא מסדר וגם מבשל
אבל לפעמיים צריך לסדר ואיך שאנחנו מגיעים הביתה
אני מקלחת אותה והיא צריכה לאכול....
אז הבלאגן מחכה קצת.. עוד שעה..
בשיא חוצפתו הוא נכנס לחדר רואה שאני מאכילה אותה ואומר לי "זריז"
הילדה שלך אוכלת אתה אומר לי זריז, יא חוצפן! שישרף הבית וכל הבלאגן
למי אכפת?!?
זה מה שמעניין אותו.. הבית מסודר הכל במקום וזה מה שחשוב
כדי לחסוך לי זמן אנחנו מתקלחות ביחד...
אני מקלחת אותה ואז מסתבנת לידה מתנגבת ומוציאה אותה
כדי שלא ישמור עליה חס וחלילה כי הוא עייף
אבל שאני עייפה הוא מתפלא ולא מבין ממה אני עייפה העבודה שלי הרי בישיבה
כאילו שזה משנה....
אני קמה שעה וחצי לפנייך ועוד חוזרת מהעבודה להיות עם הילדה
היא ילדה טובה כפרה עליה אבל זה לא משנה בכלל, כי לנוח אני לא יכולה!
הוא מפיל עליי הכל וככה זה מהיום שנולדה
אני מאכילה כי היא יונקת אז גם מחליפה ומרדימה על הדרך
וכמובן שהוא לא מקלח כי הוא מפחד(למד לפחד בכל דבר)
אתן לא מבינות כמה נמעס לי אני כבר לא מחבקת אותו לא מנשקת אותו
לא שוכבת איתו כלום...
הוא רק מתקרב אליי אני אומרת לו להתרחק
אם יש לי מחשבה להביא עוד ילד זה רק שאני ירגיש שקל לי ושאני מסוגלת לגדל עוד אחד ... אחרת הוא יכול לרצות
רציתי קצת לשמוע על איך אפשר לשנות את זה...
אני מגיעה למצב שכל מקום גם איפה שלא צריך דוחפת איתי את הילדה כי פשוט אבא שלה לא שומר עליה ואני לא ייתן לאמא שלי לשמור עליה אחרי שהיא היתה כל יום מ7 וחצי עד 4 וחצי
ואני לא משלמת לה..
בנוסף רשמתי את טליה לגן בספטמבר אז חשבתי אולי להשאיר אותה עם אמא שלי עוד קצת... לפחות שתהיה בת שנה בינואר ולשלם קצת לאמא שלי
גם כי מגיע לה וגם אין לה הכנסה עכשיו
בעלי מתפלא שאני חושבת על זה בכלל...
בוא נתחיל מזה שהיא לא חייבת לי כלום בטח שלא מעם הכאבי גב שלה
בקיצורר כמה שהוא עוזר לי בבית ומבשל
וכיף לי מאוד עם הילדה פשוט כל דבר קטן שמבקשים ממנו זאת מטלה בשבילו
הוא לא שומר על הילדה הוא עוזר לי כאילו מה?????
תנו לי טיפים מה אפשר לעשות כי תכף אני מעיפה אותו מהבית מהעצבים
24 תגובות
עמוד 1
-
אני רואה פתרון מאוד קל . פשוט לתת לו לעשות . הוא לא עשוי ממזכוכית וגם לא הילדה ,היא לא תישבר וגם לא הוא ,גם אם הוא מפחד ,הוא יתגבר על הפחד , תבואי היום הביתה , תניקי את הילדה וכל השאר מססביב בעלך עושה היום , כולל החלפת חיתול והשכבה וגם מקלחת . וגם בבוקר תניקי אותה ותעירי את בעלך שיחליף לה חיתול וגם ילביש אותה בזמן שאת מתארגנת ושואבת . הרגלת עכשיו תתחילי להרגיל למשהו אחר
-
וגם אם זה מטלה בשבילו ,מה לעשות זו הבת שלו גם וזה חתיכת מטלה לגדל ילד ,לתחזק זוגיות ,לעבוד, לא לישון בלילה, לנקות , לבשל , לחיות ,
ולפי מה שאני זוכרת הוא די חולה נקיון ? -
הבעיה שכשאני מבקשת ממנו הוא אומר שאני עושה לו בכוונה
שאני יכולה לעשות את זה.. אבל אני מבקשת ממנו בכוונה רק לראות שהוא עושה
מפגר -
לולי היקרה נראה לי שזאת בעיה של הרבה גברים , בעלי גדל בבית שבו אמא הייתה מלכה(עד עכשיו זה ככה) חוץ מללכת לעבודה ולטפח את קריירה שלה לא מי יודע בישלה או ניקתה , הרבה פעמים השאירה אותם לבד , אבל האבא היה יותר בקטע של בישולים וטיפול בילדים , אז את מצפה מגבר שגדל באוירה כזאת לעזור לאישתו בעתיד , אבל בעלי ממש לא אוהב לעשות את זה , אני לא מדברת על בישולים (הוא גם לא יודע לבשל ) אבל קצת בנקיונות ודברים קטנים , לפעמים אני מאד כועסת עליו , דבר יחיד שזה שהוא עושה זה קניות (אין סבלנות לסופרים , מקבלת כאב ראש), אבל אחרי שקרה את מקרה של צירים והייתי מאושפזת , הוא פתאום נלחץ , התחיל לעזור , תולה כביסה , ביום שישי ניקה את בית (לא כמו שאני אוהבת אבל בסדר ) , הבעיה שאני יודעת שזה זמני ואחר כך הוא עוד פעם יפסיק אם זה , וזה מאד מפריע לי , אני חושבת אסקי צודקת תתחילי להרגיל אותו למשהו אחר , כי את פשוט חייבת עזרה שלו , אחרת פשוט גם הוא רק אסבול מזה , הוא צריך להבין שחייב לעזור לך , זה לא רק ילדה שלך אלא גם שלו.
/] -
תיראי הוא עוזר לי המון
הוא מנקה מסדר מארגן את הבית מבשל לי כל יום , עושה קניות
אבל מה עם הילדה הוא לא נותן יד
הוא אומר שהוא עושה יותר מידי והתרגלתי ליותר מידי טוב -
בן כמה האדון ?
-
יש לי רעיון בשבילך
תשאבי בקבוק לערב , תקבעי עם חברה טובה בילוי בבית קפה בערב , תודיעי לבעלך שהיום את יוצאת כ את פשוט חייבת להתאוור , והוא יקלח ויחליף ויאכיל את הילדה וגם ישכיב לישון ואת פשוט תלכי לבלות . מטלה מטלה ,אבל הוא יהיה חייב לעשות את זה , אם תהיה לו בעיה שתצאי . בנוסף אני חושבת שאת חייבת לדבר איתו , בזוגיות יש תמיד מחשבה אצל גבר וגם אצל אישה שהם עושים יותר מהשני ,ואני לא אומרת שזה לא נכון , אני חושבת שהבעיה היא בתקשורת ,בצורה שמבקשים דברים . שנה ראשונה להורות היא מאתגרת מאוד לזוגיות , קשה מכל הבחינות לשני הצדדים , לכן צריך לשבת ולדבר , כי יש שני כיונים , או זוגיות חזקה או פירוק . אי אפשר להחזיק הרבה זמן כמו שותפים לבית ,לא להיות זוג לכל דבר ,לא לרצות קירבה ולהתרחק זה מתכון להרס וחורבן , אני מאוד מאמינה באישה בונה אישה הורסת ולא במובן השוביניסטי אלא ההפך , יש לנו כח בידיים , ולא רק בידיים , בעזרת מילים וחיבוק אפשר לפתור המון דברים וגם סקס לקינוח . צריך לפעמים פיצוץ כדי להדביק שוב את כל החלקים והסדקים . -
הוא בגילי בן 23
והוא מרגיש שיש לו אחריות רבה
להחזיק בית לעשות קניות.. דאגות של כסף כל הזמן
נמעס לו -
עכשיו עוד יותר ברור .
הוא בעצמו עדיין ילד ,אפשר לספר עד מחר שהוא בוגר לגילו וכו' ,אני יודעת שאני בגיל 23 הייתי מפגרת ,תכלס ! אומנם הייתי כבר אמא כמוך ,אבל הייתי ילדה קטנה , עכשיו אני כבר זקנה בת 28 :) את צריכה למצוא אליו גישה שהוא לא ירגיש כאילו את אמא שלו ושלא יכנס למגננה .צריך למצוא דרך בוגרת לחלק את העומס על שניכם בערך שווה בשווה . אצלי בבית בעלי דואג לכסף ואני דואגת לילדים , ומשתדלת גם לדאוג לבית ,עכשיו שגם אני עובדת זה יותר קשה לי ,אבל אני משתדלת . עדיין יש מירמור גם מהצד שלי וגם מהצד שלו ,אבל יש הרבה יותר הבנה מפעם . -
פשוט לדבר
לשבת איתו לשיחה ששניכם רגועים תסבירי לו מה בדיוק קשה לך ..ולקוות שהוא יבין.
להתחיל עם זה ששננכם יחד תעשו מקלחת לטליה יום למחרת הוא יקלח ואת תסתכלי ואחכ כבר יקלח לבד. אין מה לפחד היא כבר גדולה .
וכן להעיר אותו כדי להחליף חיטול גם אם זה אמצע הלילה (אגב אני בליל לא מחליפה אלא אם כן זה קקי)
ןכמו שאסקיי אמרה לצאת לבלות ערב אחד עם חברה.
אגב לולי איך אתן מתקלחות יחד? איך אפשר?
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!! -
אני שמה אותה בדפני היא משחקת ואני עומדת לידה מתקלחת חחח
-
מה שאני מבינה שחוץ מלעזור עם הילדה הוא כן עוזר בבית?
אז הוא מפחד? לא רוצה לקחת עוד מטלות על עצמו כי חושב שהוא גם ככה עמוס?
מעדיף לתת לך לגמרי לטפל בילדה ולעשות את השאר?
זה באמת קשה כשבעל לא עוזר עם הילדים.
כמו שכבר המליצו. שבי איתו לדיבור. תסבירי לו שטכנית אולי את אכן מסוגלת לעשות את הכל, אבל לא רוצה כי גם הוא האבא וגידול ילדים זה שיתוף פעולה.
אם הוא טוען שהוא עמוס גם ככה אולי תחילפו תפקידים? את תבשלי והוא יטפל בפיצית?
וכן, גם לא יקרה כלום אם הוא יום אחד ישמור עליה לבדו.
אולי לא להפיל את זה עליו בבום אלא להסביר לו מה ואיך אבל עדיין.
לגברים טיפול בילדים בא פחות בטבעיות מאשר לנו הנשים.
כדאי לזכור זאת.
יאללה אני עפה לנדנד את הצרחן המתוק והמקסים שלי.
בהצלחה
[url=http://www.glittertextlive.com][img=http://img-s3-01.mytextgraphics.com/glittertextlive/2014/06/01/cfe7a67934996e037895a306bdf1ca98.gif] -
לולון אני קוראת מה שכתבת וחייבת להגיד לך
תמיד צריך להסתכל על לצי הכוס המלאה גם זה שהוא מבשל ןמסדר זו ברכה
אני מכירה המון נשים שעודות הכללל לבד.
אז תדעי שגם לבשל מצריך זמן אנרגיה וסבלנות וגם לסדר ולנקות.
אני מניחה שמה שמעצבן אותך זאת העובדה שהןא כביכול מתחמק מהטיפול בילדה.
זה נורמלי ולגיטימי לכעוס כם בעלי מנצל כל הזדמנות לברוח .
הוא גם אף פעם לא קילח אבל לאחרונה התחלתי לדרוש.
הוא למד יפה מאוד להאכחל. אני אמנם מכינה לו את הבקבוק ונותת לו את הכלים לעשות אבל גם זנה עדיף מכלום.
ככה אני מכינה והוא יושב ומאכיל.
או לדוגמא אני מקלחת ומתחילה לדרוש שיביא לי מגבת שיביא בגד טיטול ככה מפעילה אותו כדי שגם אני ירגיש שהוא שותף.
אז נכון שהוא עוד לא עצמאי לגמרי ונכון שאני משתדלת לא לבקש ממנו או לתת לו לשמור לבד כי אני לא סומכת עליו .
גם אלון יכול להשאיר אותה 4 שעות עם קקה.. אז אני מסבירה אחכ צועקת ובסוף הוא עושה.
בקיצור ככה זה גברים נלחצים מזה אבל גם לך מגיע לנוח.
הנקה זו מסירות נפש .... ואת צריכה לדעת שזה מצריך הרבה ויתורים והמון הקרבה זה טבעי שמי שמניקה תמיד תיהיה מחוברת ומסורה יותר לילד..... -
הי לולי. אני מניחה שכבר דברת איתו הרבה וכנראה זה לא עזר. אולי כדאי שתנסי להסביר לו שאם הוא רוצה שיהיה לו קשר עם הילדה שלו, הוא צריך לעמול ולבנות אותו! באמצעות החלפת חיתול, באמצעות מקלחת, וכל התקשורת שמתלווה לכל הפעולות ה"טכניות" האלה. ככה זה, נקשרים כשמשקיעים. עוד שני דברים באותו עניין: א. כדי למנוע עצבים, קחי בחשבון מראש שהוא לא יעשה הכל פרפקט כמוך, בטח לא בהתחלה, ולכן דברים שממש מהותיים לך ומעצבנים אותך כשלא נעשים טוב אל תתני לו, חבל.. (אצלנו זה לארוז לה תיק כשנוסעים לאנשהו.. מראש מוותרת, חבל על כל העצבים אח"כ..) ב. בהתחלה הוא כנראה יותר יסתרבל ויקח לו זמן, אולי עד שיתרגל וכדי שיתרגל, בהתחלה תורידי ממנו קצת עומס בחזיתות אחרות עד שיזרום לו יותר. מחזקת אותך ומקווה שאוטוטו הכל יסתדר..
-
דרך אגב בתור אמא שעובדת במסרה מלאה וגם חווה את הטירוף של לקום ב6 להאכיל להלביש לקחת לגן לרוץ לעבודה להתמודד עם לחץ זמן דיאטת רעב לחץ בעבודה ועוד לחץ בבית להספיק לקחתמהגן בזמן ואז לעוד משמרת שלאאאא נגמרת בבית עד 1 בלילה שגבברת עדן נרדמת.
בלילות עושה את המווות עם השיניים ואני הכללללל .
בעלי יוצא לעבודה לפני חוזר אחרי לעיניינים שלו ואנח מטפלת בלילה כדי שיוכל לישון כמו שצריך
כל אישה היא סופר וומן שתדעי לך ! מי יותר מי פחות אבל כולן באותה סירה .
תחשבי מה היה אם היה לך שתיים????
כולנו באותה סירה מאמי.
את צריכה לדעת בחכמה לחלק את הנטל ....
לא קללל -
אני מסכימה עם ווקנין שאת צריכה להעריך את הדברים האחרים שבעלך עושה
אבל-
מציעה לך לקחת את העצה של מאיה (eski), לצאת ערב אחד (אפילו לאמא שלך אם לא בא לך להיפגש עם חברה) ולהשאיר אותה איתו ואז, אז הוא יבין כמה זה קשה ויתחיל להעריך ומקווה שיתחיל גם לעזור עם הילדה.
מקלחת-מציעה לך לא לעשות בזמן שאת איתה, כדי שלפחות במקלחת יהיה לך זמן עם עצמך! פשוט תניחי אותה עליו ותכנסי להתקלח.
לדעתי כדאי בכל פעם להרגיל משהו חדש, כמו להניח אותה עליו ולהכנס להתקלח, כמו לתת לו טיטול ביד ולבקש שיחליף כי את בדיוק מתיישבת לאכול וכו.
כדאי שתעשי את זה כמה שיותר מהר, כי זה שאת שותקת, את צוברת כעסים ומתרחקת ממנו וחבל.
אין מה לעשות, ככה זה גברים, צריך לתת להם הוראות ספציפיות ולא לצפות ליזמה...
בהצלחה מותק!!!! -
דבר ראשון - לא אכלת אותה!
אל תחשבי כך.
זו לא בעיה לשנות את המצב, זה פשוט מצריך ממך להיות חזקה. חזקה מולו.
אני מבינה שבעבודות הבית איכשהו כן יש חלוקה. זה רק עם הילדה שאין.
את תופסת אותו ואומרת לו בוא - טליה צריכה לעשות מקלחת. תכריחה אותו לקום ולעשות איתך את האמבטיה שלה.
כשאת צריכה להאכיל אותה תגידי לו - לך סדר לי את הפינה שאני אוכל להאכיל אותה. להתעקש על זה.
להסביר שאת לא שפחה ולא עבד של אף אחד וגם לך צריכים להיות רגעי מנוחה. הילדה זה של שניכם ושניכם צריכים לטפל בה.
להתעקש על כל הדברים. אני טוענת כשזה לא עובד, לעשות בבית רק את הדברים שלך וכלום לטובתו. מזתומרת? כשעושה כביסה - כבסי רק את הבגדים שלך. כשמבשלת - בשלי כמות רק לך ורק דברים שאת אוהבת.
את לא שפחה ואם הוא לא יבין בטוב הוא יבין ברע. אם אין עזרה אז את לא עושה בשבילו. לאט לאט הוא יבין. -
יקירתי,
מבינה את התסכול...לא קראתי את כל התגובות אז יכול להיות שכבר רשמו לך את הדברים הבאים, אני נתתי לבעלי חופש עקב "פחד" ממקלחות והחלפות למשך חודשיים ואז פשוט הדרכתי אותו לאט ובזהירות איך לעשות ומה...ממש צעד אחרי צעד איך מחליפים חיתול ואיך בודקים מים באמבטיה....ממש כמו ילד קטן....את עיניין האמבטיה אני מבינה כי באמת יש משהו מפחיד ומלחיץ אז נתתי לו "פתור" עד גיל שמונה-תשעה חודשים שהיא כבר ישבה עצמאית והחזיקה את עצמה...אני חושבת שברגע שאת יחד איתו עושה את זה כמה פעמים הוא קולט שזה לא נורא ויוכל לעזור לך.
חשוב בחודשים האלו שאחרי הלידה בעיקר כשאת מניקה וכל העול של ההאכלות נופל עליך, לחלוק מטלות ולהאציל סמכויות כמה שניתן, כמובן להבין שהם שונים ואין להם אינסטינקט אבהי מפותח כמו לנו האמהות...הם לומדים את זה לאט יותר.
בהצלחה יקירתי מקווה שהמצב ישתפר -
בננות תודה על כל התגובות...
באמת שניסיתי לדבר איתו הרבה פעמים אבל הוא בן אדם קשה עם הראש בקיר
סתם דוגמא למיקרה שקרה בבוקר
התארגנתי והכנתי לי כריך לעבודה והילדה בנתיים התעוררה במיטה והתחילה לדבר חחחח
אז הוא אומר לי היא בוכה אמרתי לה יש לה אבא
כאילו מה אתה לא יכול לקחת אותה לעגלה לשים אותה מול הטלויזיה
כל רגע אני יעצור ילך אליה, ומתי אני יגיע לעבודה?
יש לי בעיה אני לא סומכת על אף אחד חוץ מאמא שלי
אפילו שהיא נשארת אצל חמותי פעם באלף שנה אני מתקשרת לראות שהכל בסדר
רק שהיא עם אמא שלי אני יודעת שהיא מטפלת בה כמו שאני אוהבת...
ולא עושה דברים שלא מוצאים חן בעיניי
קשה לי לשחרר אותה
אז אני לא מעמיסה עליו כלום ובאמת שאני נהנת להניק אותה ולקלח אותה
זה הזמן איכות שלי איתה אחרי כל השעות שלא ראיתי אותה
אני סך הכל מבקשת פה חצי שעה שם חצי שעה
וגם זה קשה לו
גברים גברים... חוצפנים כאלה -
יפה שלי אין לי כל כך הרבה עצות לתת לך
כי אני עדין לא במקום הזה
אבל מקווה שתתחילי לאט לאט ליישם את כל העצות
שהבנות המקסימות כתבו לך כאן
את אישה מדהימה ויש לך בת נפלאה,שמחה שהכרתי אתכן
מאחלת לך שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר
אוהבת ושולחת מלאלאלא חיבוקים ונשיקות לך ולטלולה -
אני מאמינה שהמפתח לזוגיות טובה היא פתיחות ולדבר על כל מה שמפריע.
כשהופכים מזוג להורים - זה שינוי מאוד מאוד גדול שמביא איתו גם לא מעט אתגרים זוגיים.
הפתרון הטוב ביותר שאני יכולה להציע לך זה לדבר איתו בפתיחות וכנות על איך שאת מרגישה, מה מפריע לך, אבל ממקום שקט ובריא, ולא מתוך האשמה.
תדברי על עצמך ועל מה שאת מרגישה, בלי להפיל את הדברים עליו.
תנסי גם להבין אותו, למרות שזה קשה. פתאום הגיעה תינוקת חדשה שלוקחת את כל תשומת הלב, לא יודעים בדיוק מה לעשות איתה, אולי הוא מרגיש מחוץ לעניינים ולא ממש יודע איך להיכנס למעגל והתגובות שלו יוצאות בצורה כזו...
בקיצור - פתיחות ותקשורת כנה.
ואם אתם לא מוצאים את הדרך לעשות את זה ביניכם - אל תהססו ללכת לייעוץ מקצועי. לפעמים מספיקות 2-3 פגישות בשביל לעשות סדר. ולפעמים צריך תהליך יותר ארוך ואז כמובן שכדאי להתחיל כבר עכשיו כי ככל שיעבור הזמן - יהיה יותר קשה לגשר על הפערים.
ראיתי זוגות שהתפרקו בגלל שלא תפסו את הדברים בזמן. אל תתני לזה לקרות. -
לולי
נשמע שהמצב לא כזה גרוע
את בעצמך אומרת וכמו שאסקי כתבה לך - את הרגלת אותו
הרגלים אפשר לשנות ולהתרגל למשהו חדש
ואני באמת מאמינה שלנשים יותר קל להתרגל לאמהות
בעיקר מכיוון שאנחנו בהריון 9 חודשים ומתחברות לעובר עוד מלפני שנכנס לשם......
ואני אישית חושבת שאין דבר כזה שהגבר צריך "לעזור" בבית או "לעזור" עם הילדים
הוא לא אסיסטנט
גבר ואישה קונים /משכירים בית ביחד
וגם עושים ילדים ביחד
אז מטפלים ומטפחים את הנ"ל ביחדדדד
בשותפות -
הי,
סתם שאלה- מה זה "עוזר לי" "מבשל לי" אתם חיים ביחד, נכון שפעם הבית והילדים היו תפקיד הנשים בעולם בזמן שהגבר היה היחיד שמפרנס, אבל היום את גם עובדת, גם נושאת הריונות, וגם מניקה ומגדלת תינוקת מה הוא עושה? הולך לצוד?
הוא לא עוזר לך הוא שותף, נכון שהפרנסה היא על כתפיו, אבל גם את שותפה לזה והולכת לעבוד.
אני מציעה לך לקחת יום חופש מהצהריים- עד הלילה מאוחר, ללכת עם חברה לספא, לים, לבית קפה, יום מנוחה ומרגע זה מגיע לך. תשאבי, תכיני אותו טוב טוב עם הוראות מדוייקות להכל, ותהיי מזמינה לחלק מהזמן בפלאפון.
הוא יבלה יום אחד עם הילדה ויבין מה המשמעות של זה מה זה אומר כמה זה מעייף, וידע להעריך אותך ולהשתתף יותר בגידול הילדה. חוצמזה זה חשוב כי הוא אבא שלה וזה הקשר בניהם.
בהצלחה! -
היי,
לא קראתי את כל התגובות, רק חלקן. מסכימה עם מאיה בהכל.
אוסיף ואומר שהייתי עם בעלי בדיוק באותו מצב לפני מס. חודשים, ולא ישבתי לדבר איתו רק צעקתי עליו ורבתי איתו בדרך למה שרציתי שייעשה בבית. קודם כל זה אסור!
