התייאשתייייי - הריון ולידה

אויי בובה תראי אני קודם כל חושבת שאת צריכה להניח לרגע לכל המרתון של להיכנס להריון תניחי את הדברים על השולחן עם בעלך תנסו לפתור את הויכוחים שלכם כי באמת ללא נתינה של שני בני הזוג בתהליך זה לא ילך...
יש בחיים משברים עליות וירידות אל תתייאשי הכל קורה לטובה...תנסי לאסוף כוחות לא להישבר ולבכות למרות שלפעמים זה טוב לפרוק אבל תנסי להיות חזקה אין ספק שמורכבות של התהליך והציפייה להריון יחד עם מריבה עם הבעלך מתסכלת אבל כמו שאמרתי לך תנסו לדבר על הדברים להרפות קצת שצריך והכל יהיה בסדר מבטיחה לך

היי ליאל חמודה
ממש הבנתי אותך... אני לא מכירה את היחסים בינך לבין בעלך אבל מהניסיון שלי כל התקופה הזאת של לנסות להיכנס להריון היא פשוט על הפנים ממלא בחינות. גם לנו היה הרבה ריבים סביב זה, בדיעבד לא על משהו מהותי או חשוב - אבל אני הייתי פקעת עצבים ומתוסכלת וכל מה שנלווה לזה, ונראה לי שלגברים גם לפעמים יותר קל אולי להגיד טוב אז לא ננסה כרגע או ניקח הפסקה או בכלל לקחת את זה טיפה יותר בקלות\פרופורציה (כי בסוף בעלי צדק והלחץ שלי לא תרם לכלום).
ועכשיו את עם הכדורים וזה בכלל יכול לשגע לך את ההורמונים (זה מעצבן לשמוע אבל אחרי שהסתיים השליש הראשון הבנתי כמה הורמונלית הייתי, כאילו השתלט עליי משהו).
אגב מה שאני עשיתי במקרים האלה זה שהיינו שוכבים בכל זאת כי ידעתי איפשהו שהריבים האלה יעברו וסביר להניח שיום אחרי שהם יעברו זה יהיה סתמי, אבל הביוץ יעבור גם ולא יחזור חודש ואז יכאב לי יותר... אני לא יכולה לייעץ לך גם כמובן כי אני לא מכירה אתכם ואת נסיבות הריב אבל תחשבי גם על זה - את הכדורים האלה אי אפשר לקחת תקופה ארוכה ותנסי לפתור את זה כמה שיותר מהר.
אנחנו לפעמים היינו לוקחים את זה בהומור גם, שכאילו לא רוצים אבל אין ברירה... ובסוף זה גם היה משחרר את האווירה...
ומחזיקה לך אצבעות שתיקלטי כמה שיותר מהר, בהנחה שבסך הכל אתם נשואים וטוב לכם, את לא תאמיני כמה לחץ זה ישחרר מהזוגיות שלכם.. המון חיבוקים בינתיים

מאמי תקשיבי, אני מבינה שאת איפה שהוא נסערת כי "פספסת" את החודש, אבל לפעמים דברים מסתדרים לטובה.
מה שקורה זה שבתקופה הזו אנחנו, הנשים, לא רואות שום דבר אחר חוץ מההריון, גם לא את הבעלים שלנו, היו חודשים שבעלי לא היה מסכים לשכב איתי בטענה שאני מתייחסת אליו כמו אל פועל, ומשתמשת בו כשאני צריכה ואחר כך כבר לא אכפת לי ממנו, וכשנגמרת תקופת הביוץ אני לא שמתי לב לזה אבל בדיעבד התייחסתי אליו בצורה לא כ"כ יפה ובטח לא ראויה לו...

אני קטונתי מלשפוט ואני גם לא מכירה אותך ואת בעלך ואת הזוגיות שלכם אבל אני יודעת שאני לוקחת הורמונים את נמצאת בתקופה מאוד מלחיצה ואני מתארת לעצמי שהסביבה לא כל כך תורמת למצב,

תפתרו את הריבים והוויכוחים כי בשביל טנגו צריך שניים.

אני ובעלי אמרנו החודש שאנחנו מפסיקים לנסות לטובת הזוגיות שלנו ושנחזור לנסות עוד 3- חודשים, נסענו לחופשה באילת והפלא קרה, נכנסתי להיות.

ומי שקראה את הפוסט שלי יודעת כמה חששתי שבעלי לא יחשוב שעשיתי לו תרגיל כלשהו אבל זה קרה כי הייתי כל כך רגועה לא חשבתי על להיכנס להריון לא ידעתי שאני מבייצת בכלל פשוט טיפחנו את הנישואים שלנו וזה קרה על הדרך.

מאחלת לך שתשלימו שתייפו את הזוגיות כי לפני הכל, ילד צריך להגיע לקרקע טובה ויציבה מתחת לרגליו!!!

באמת טוב לדעת שאני לא היחידה שזה קורה לה.. אבל זה מתסכל אותי.. אני יודעת שאני רואה מולי רק הריון אבל אני לא יכולה להפסיק זה קשה לי.. אני יודעת שאני יוצאת עליו סתם אבל אני לא שולטת בעצמי.. מחר בבוקר אני אמורה ללכת לבדיקת דם ואולטרסאונד ואני לא יודעת אם ללכת.. אם יש טעם בכלל

???? ????? ????? ????

אם תעבדי על עצמך את תצליחי!!!

אפשר לשאול בשביל מה??
לפעמים כל הבדיקות והמעקבים ואולטרה סאונד
זה יוצר לחץ בתת מודע שלנו, לא בריא!!!

אם את יכולה לוותר על הבדיקה אז אני אישית הייתי מוותרת, כמובן שכל מה שאני אומרת זה בגדר המלצה...

מאחלת לך רק טוב!!

אני במעקב זקיקים ומטופלת באיקקלומין כי הביוץ אצלי לא מגיע לבד
אבל נראה לי שאני יקח הפסקה מכל העניין

היי מאמי, אני מאוד מבינה לליבך, גם לי הייתה תקופה ארוכה מאוד מאוד של מריבות עם בעלי על נסיונות להכנס להריון, רק שאני כמו צבא לוחמם שלא מפסיק להלחם עד שאהיה אמא!!!
אני ניסיתי בערך כ5 שנים + להכנס להריון. בשנתיים הראשונות הכל היה שאנן וניסינו רגיל... פתאום נכנסתי להריון טבעי והוא נפל בשבוע 6 ופה מתחילה המלחמה שלי. הלכנו לרופאים וישבתי להם על הראש, נלחמתי בכיתי צעקתי עליהם שיעזרו לי כל לא משנה מה בכל מחיר או מצב אני רוצה להיות לאמא! גם מתרומת זרע וגם מתאומת ביצית...
כל הרופאים שהייתי אצלם אמרו לי את נכנסת להריון טבעי ואת תצליחי להקלט טבעי.... אני לא ויתרתי ועברתי מלא רופאים עד שרופא אחד התייחס אליי ברצינות ואמר: תעשי בדיקות ושבעלך יעשה ותחזרו אליי.... באותו שבוע עשינו את כל הבדיקות וחזרנו אליו.... הוא אמר בעיה קשה בזרע של בעלי! הודעתי לבעלי שלא מעניין אותי אפילו אם אצטרך להכנס מתרומת זרע והוא אמר שאם לא נצליח ממנו ננסה תרומת זרע! הרופא הזה נתן לי זריקות שלא כאבו מירוב שרק חשבתי ילדים ילדים ילדים... לבסוף עזבתי את הרופא הזה כי הוא התייחס אליי מגעיל ואין לי סבלנות ליחסי כבוד כי אני הרי רוצה ילד לא מענין אותי כבוד!!!
עברתי לרופא מדהים שבמדהימים, הבהרתי לו שאני הלוחמת שתעשה הכל למען הילד, בכל התהליך הזה בעלי לא נוקט שום עמדה ולא מדבר ולהיפך רב איתי מלאאאא כמעט כל יום וכמה פעמים, תקופה קשה בטירוף, אבל אני לא נופלת רק מעוניינת להגיע להריון המיוחל, הרופא החדש אומר להתחיל בהזרעות, מה שכבר עשיתי אצל הרופא הקודם, אני בוכה ומסבירה שכבר עשיתי וזה לא עוזר ואני רוצה הפריות!! הרופא טוען שנכנסתי להריון טבעי ושאולי אכנס מהזרעות... בקיצור אחרי 3 הזרעות נוספות החלטתי שאני נכנסת ברופא

המשך........
נכנסת ברופא ואומרת לו שאני רוצה הפריות ולא הזרעות וגם שיקרתי שרופאים אחרים אמרו שאין טעם שאעשה הזרעות כי זה לא יעזור הבעיה זרע חמורה ביותר!! והרופא הסכים ואמר שעוברים להפריות.
עשיתי טיפול מלא של הפריה שלא צלח! נשאר עובר 1 בלסטוציסט שזה עובר בן 5/6 ימים ויש סיכוי טוב שאקלט איתו, אני בכיתי ולא הסכמתי בטענה שלדעתי זה לא יעזור, הרופא התעקש מאוד.
באותו החודש הספדתי אותו וחשבתי שלא אכנס להרין, כי זה כולה עובר 1 ולא צריך לפתח תקוות במה שאין סיכוי! יומיים לפני האיחור ניגשתי לעשות את בדיקת הבטא על מנת לשלול הריון ופתאום רואה 874! לא האמנתי והרופא אישר שזהו הריון!
מה שאני מנסה לומר בכל הסיפור הארוך הזה זה שאסור להתייאש, גברים עוברים גם תהליך קשה אבל הם יותר מופנמים ואנחנו יותר מוציאות ומשתפות. במקרה שלי אני נלחמתי מאוד ובעלי היה יותר בבונקר בשקט וכשהיינו בבית הייתי רבה איתו מלאא, וגם אנחנו פספסנו חודשים בגללו והרבה אבל בהפריות זה לא הצליח לו כי הרופא שולט בזה! כל אחת והדרך שלה, יש כאלו שזקוקות למנוחה ויש כאלה שכדי להשיג מנוחה צריכות להגיע למטרב והיעד ואז לנוח.
תעשי מה שנראה לך שהכל יהיה טוב עבורך- רק שתגיעו למטרה ואל תוותרו!! תמשיכי לעדכן מדי פעם דנדע מה שלומך:)

וואי תות איזה סיפור!!! באמת שכל הכבוד לך, זה כל כך לא מובן מאליו שהיית חדורת מטרה לא משנה מה... אומנם לא חוויתי את מה שחווית אבל הרגשתי שאני באמת יכולה להזדהות איתך.. אהבתי את הלנוח אחרי שמגיעים למטרה לא לפני.. זה באמת עניין של אופי אני גם ככה בכל דבר בחיים.
כל כך שמחה בשבילך שבסוף זה הצליח. זה מראה שלפעמים השאננות של רופאים וגישת היהיה בסדר מתאימה אולי לרוב, אבל יכולה להפיל בין הכסאות ולעכב מאוד את מי שלא נלחם מספיק חזק. חבל שזה ככה.
אני יודעת שאת עדיין מאוד לחוצה ומפחדת ולא מספרת והכל, אבל אני מקווה שמתישהו זה יעבור ויהיה מוחשי!!! נראה לי מהשלב הזה זה כל החיים רק דאגות שאף פעם לא נגמרות ומותר גם להנות מדיי פעם

אין ספק שלפעמים הרופאים שאננים מזל שבסוף הוא הקשיב לי :), הרופא שלי נתן לי להיות ראשונה בשאיבה וגם בהחזרה- הוא טען שהוא אוהב לוחמניות וכל הזמן אמר שאני מחכה יותר מהן למרות שהן חיכו יותר זמן ממני.
ואת כל התהליך עברתי לבד לבד לבד! גם עכשיו לא סיפרתי על ההפריות למשפחה שלא ירחמו עליי כי אני לא זקוקה לרחמים! רק בלימודים סיפרתי למנהלת שם כדי שיעזרו לי עם חיסורים וביקשתי פרטיות מלה:)
גברים הרבה פעמים מדחיקים כאב, בעלי עכשיו לא מוכן לזוז ממני למרות כל המריבות המגעילות שהיו לנו:) ועוזר לי לנקות את הבית ולהכין אוכל ועוד.
מקווה שנתתי ולו מעט תקווה לנשים שקשה להן:)

היי ליאל חמודה
אני כל כך מבינה אותך..
כל ההתעסקות בהריון הזה פשוט מתסכל ומדכא..
ובכלל כל המריבות עם הבעל גם אצלי זה ככה.. דווקא בביוץ פתאום יש מריבות
כאילו יצר הרע.. תרגעי ותדברי עם בעלך על הכל וכמה זה חשוב לך ההריון הזה,
וכמה הימים של הביוץ חשובים שצריך לשמור על איפוק לפחות באותו שבוע..
ובכלל הגוף צריך להיות רגוע בשביל להיכנס להריון..
מאחלת לך לי ולכל בנות ישראל שניכנס להריון במהרה אמן!

קודם כל באמת באמת תודה לכן אתן לא מבינות כמה אתן מחזקות אותי.. אז ככה למרות הכל לא וויתרתי ואתמול פשוט הכרחתי אותו לשכב איתי והיום בבוקר הלכתי לבדיקה.. מצאו זקיק בגודל 24 ורירית 7.4 ישר שבעלי חזר מקודם מהעבודה נכנסו למיטה.. אני באמת מקווה שהחודש יצא מזה משהו..

תות באמת שאני מורידה בפנייך את הכובע זה לא מובן מאליו באמת שאני גאה בך ותודה ענקית על החיזוק

חחחחחחח איזה חמודה! מעולה בעיניי טוב שלא ויתרת על החודש אפילו שרבתם... בעלי תמיד היה מתלונן שאני מחפיצה אותו ומתייחסת אליו כמו אובייקט פתאם כשצריך הריון כי בתואר הראשון עשיתי עבודה ענקית על החפצה עצמית ושיגעתי אותו עם זה...
מחזיקה אצבעות

וואו תות, את תותחית!!!
מצדיעה לך!!, כל הכבוד שלא התייאשת, זה לא מובן מאליו בכלל!!!!

תודה רבה בנות:)
ליאל, אני גאה בך!! לא ויתרת וזה מעיד על כך שאת אדם חזק מאוד!! המשיכי ככה והמטרה תושג בקרוב מאוד!! ואז תנוחי מלא מלא מלא:)
תעדכני! אני אחשוב עליך ואחזיק לך מלא אצבעות

תות באמת את לא מבינה כמה שאני מודה לך.. תודה רבה על החיזוקים
מקווה בקרוב לשמוע בשורות טובות

מקווה גם לשמוח בשמחתך!

תודה רבההה

הי ליאל יקרה,
אני גם מכירה את החודשים האלה שעוברים בנסיונות להכנס להריון ובדיוק רבים ביום הביוץ. זה הדבר הכי מבאס שאפשר בסיטואציה שהיא גם ככה לא נעימה, מרוב רצון ולחץ והזמן עובר וזה לא קורה הרומנטיקה יורדת ואז מגיע הביוץ ודווקא ביום הזה יש מריבה. זה קרה לנו, והשלמנו, קצת בגלל שזה יום הביוץ ולא רציתי לפספס, אבל עדיין כעסתי ולא נפתר הקונפליקט, ככה שלמרות שהיינו ביחד בסוף זה לא כיף זה אנרגיות לא טובות ולא ככה הייתי רוצה להביא את הילד שלי לעולם.
זה גרם לי לחשוב מה באמת חשוב בחיים ואיזה הורים אני רוצה שנהיה לילדים שיהיו לנו. ומאז החלטתי שתמיד כשרבים- אבל תמיד- אסור להביא את הריב למקומות מכוערים, צריך תמיד לשמור על זה שזו תהיה חוויה שצומחים ממנה ולא משהו שכשנזכרים בו נהיה רע. חוויה שאפשר להתפייס ממנה בקלות ולא בוץ שנמשך על פני ימים ארוכים. כמובן שזה ממש קשה כשכועסים אבל הדבר הכי חשוב זה לא ללכת לישון ברוגז, לא למשוך את הריב על פני הרבה זמן. זה משהו שהחלטנו לעשות כשהכרנו וב"ה הצלחנו לשמור עליו, תמיד לזכור שאוהבים, זה עוזר להתמודד במצבים כמו מריבה ביום הביוץ וזה בכלל טוב לזוגיות ולאווירה בבית, גם לילדים.
מאחלת לך אושר וקליטה מהירה וקלה! כל דבר קורה בזמן שלו, תהנו מהזמן שיש לכם ביחד!

מצערת שרק עכשיו אני מגיבה כי רק עכשיו ראיתי את התגובה שלך.. קודם כל תודה.. דבר שני אני יודעת שאת צודקת אני פשוט נהפכתי לבן אדם עצבני שמוציאה את.כל התסכולים שלי על הסביבה.. אני חייבת להירגע..

ליאל אם המצב שלכם מאפשר, הייתי ממליצה לכם לצרת לחופשה קצרה, אפילו של יומיים, מאוד עוזר--- מניסיון!!

תשכחי מהכל מכל הביוצים והספירות ולקחים יחסים, תקלח חופש!!
את תחזרי עם כוחות מחוזקים ובן זוג חדש!! מבטיחה לך...

היי שני האמת בדיוק עכשיו מחפשת חופשה זה רק יועיל זה מה שבטוח אני חייבת להשתחרר מהלחץ הזה