בואו נדבר על זה - הריון ולידה

היי מתוקה:)
גם אני עברתי חוויה מאוד דומה לשלך לפני חודש וקצת...
נכנסתי להריון מיד אחרי גלולות והפלתי בשבוע אחרי שלא התפתח משבוע 6..

הימים הראשונים היו נוראיים..אחרי שבוע פתאום הרגשתי שאני בסדר ואיזה כיף לי שאני כזאת חזקה..ואז שוב הגיעה ההתפרקות..
אני יכולה להגיד שרק עכשיו חודש אחרי אני די בסדר..(מנסה להתעלם כמה שיכולה מכל הבייבי בום מסביב)

להגיד לך מה עזר לי?..ניהלתי יומן...קראתי לו יומן המסע שלי ושל העוברון שלי..
כתבתי לו..הוצאתי כמה בכי שאפשר..כתבתי את הפחדים שלי..כתבתי את הרצונות שלי...

עדיין יש ימים עצובים אבל אני מאמינה שעם הזמן זה עובר..
אנחנו צריכות להגיד תודה שזה קרה בשלב מוקדם ולקוות לטוב

מקווה שנהיה בהריון תקין בקרוב

תודה על השיתוף וההבנה, מאיה.

את צודקת, באמת יש הרגשה של בייבי בום מסביב...חברה טובה שלי בהריון עם תאומים, ארבע בנות דודות שלי בהריון....וברגע של הסחפות פניתי מקום בארון לבגדים שלו/שלה....בחרתי שם...כאילו מישהו צוחק עליי, מבינה? אולי לנהל יומן זה באמת רעיון טוב...אני פשוט מפחדת לחזור כל פעם לעצב ולמקום הנמוך שאני כרגע שוקעת בו....

אוף...הלוואי ולא הייתי כל כך ״בתוך״ זה.

אמן אמן אמן שנכנס להריון בריא ומוצלח...בינתיים הבטא שלי גבוה אז הבנתי שאסור לי לנסות להכנס שוב.

xo

הממ אצלי דווקא עזר להכנס למחשבות הכי עמוקות וההכי עצובות..
הלכתי גם כמה פעמים להתבודד בחוף הים..
הרגשתי קרובה יותר לאלוהים (ואני לא בן אדם דתי..בכלל)

כמובן שזה שונה אצל כל אדם אבל אל תמנעי מעצמך להרגיש ולהבין את מה שקרה
כמו שהגוף צריך להחלים אחרי הפלה גם הנפש :)

נכון, צריך לחכות שהבטא יורדת ולחכות למחזור

יהיה בסדר, אני מבטיחה

ועוד דברר..
את קטנטונת..רק בת 25..
הגוף שלך ככ צעיר ובריא

אז אני דווקא כן באתי מבית דתי, אני כבר לא דתייה ועדיין למרות
מה שקרה יש לי אמונה שלמה בה׳.
מה שכן, אני מרגישה כאילו שיחקו בי...לא נעים לי לקטר...אבל באמת ששבוע שמרתי בבטן וחוץ מלבכות לא אמרתי כלום לאף אחד...
אני יודעת שעכשיו אני אפחד להכנס לעוד הריונות...הציפייה הזאת תהרוג אותי...

כל החברות שלי בנות 25 (רובן דתיות עדיין) ולפחות עם ילד אחד...אז אצלנו אני לא נחשבת צעירה..למרות שלא עשיתי שום דבר בגלל הסביבה. אני פשוט מאוד מאוד רוצה ילדים. כנראה שמישהו חושב שאני לא מוכנה עדיין...

לגבי הפחד מהריונות הבאים אני מאוד מזדהה איתך..
אני אהיה מאוד לחוצה..
אבל נעבור את זה..אם זה נועד להיות זה יהיה..
ככה אני מרגיעה את עצמי:)

יאללה, מחכה לבשורות טובות בשביל כולן.

(בינתיים הבטא בשמים!)

סוף שבוע רגוע.

אמן אמן אמן

היי למודות
קראתי ולא יכולתי שלא לומר- עברתי הפלה בשבוע 13, העובר לא התפתח,
גם אני כבר בחרתי שמות עוד לפני ההריון ישלח כבר דברים בשבילו/לה במחסן שמורים

קיבלתי את האוהדים בבום!!
בעלי הוא מסוג האנשים שמאוד סגורים והוא פשוט ממשיך הלאה , אני לא!!!
אני צריכה זמן אני צריכה להתאבל אני צריכה לבכות עד שאני נרדמת ואז מתעוררת ושוב בוכה
רק ככה אני מוציאה את זה מהמערכת שלי רק ככה אני מתחזקת,
זה בסדר לבכות זה הסדר להתאבל, מותר לך!!!

בשונה ממך בעלי כל כך התרגש שכל המשפחה שחו ידעה!!
אחרי שבועיים שיצאתי מהבית( כן, שבועיים במיטה, בלי עבודה חברים אן משפחה)
שמעתי מאחורי הגב את כל ההתלחשויות של ״מסכנה״ וכאלה

וזה כואבבבבה
שבוע שיבר היה צריך להיות התאריך המשוער שלי את ההפלה עברתי בדיוק ביום הולדת של אבא שלי, ויש ברגשה שהענן הזה תמיד ירחף מעליי
תתאבלי, בדרך שלך!! מותר לך
אבל כשזה יעבור תמשיכי לנסות ואל תתני לאף אחד לרחם עלייך, כי ה׳ שבשמיים נותן את האתגרים הכי קשים לטובים ביותר, אלה שיוכלו להתמודד איתם!!
אל תשכחי את זה, אף פעם!!

אני מודה לך על השיתוף ושולחת חיזוקים.

הסביבה שלי מצפה ממני ישר לשכוח ולהתחיל לעבוד על הריון נוסף. מצד אחד זו הדרך הנכונה, מצד שני, אני כבר תכננתי תוכניות...דמיינתי אותנו ביחד...

כך או כך, עברו 10 ימים מההפלה שלי והבטא עדיין גבוה...מעולם לא קיוויתי ככה לתוצאה -0.
יום טוב, בנות

כאילו אני רשמתי את הפוסט....
שלא נדע עוד כאב כזה
הריון מהיר תקין וקל לכולנו אמן.

היי קראתי את ההודעה שלך ואת כל התגובות וגם אני חייבת לחזק אותך
אני גם הפסקתי גלולות בדיוק ביום של החתונה וקצת יותר משבועים אחרי גיליתי שאני בהריון שמחתי כל כך כי אני מאוד רוצה ילדים בשבוע 7 הלכתי לבדוק דופק ולצערי לא היה דופק הרופא אמר לי לחזור עוד שבוע (אולי היה ביוץ מאוחר) חזרתי אליו אחרי שבוע ושוב לא היה דופק ביקשתי ממנו לתת להריון הזה עוד הזדמנות ולחזור עוד שבוע וככה היה חזרתי בשבוע 9 ולצערי שוב לא היה דופק ונאלצתי להפיל ולקחתי את הכדורים להפלה (הרגשתי שאני עומדת למות מהכאבים בגלל הכדורים האלה) הרופא שלי אמר לי לא לנסות להכנס להריון שוב בערך חודש עד שאני יקבל מחזור אחרי קצת יותר מחצי שנה מההפלה גיליתי שוב שאני בהריון הייתי מאושרת עד הגג אבל עם פחדים כל יום פחדתי שזה יקרה לי שוב ובשבוע 7 הלכתי לבדיקת דופק ולשמחתי היה דופק
יומיים אחרי (יום חמישי) התחיל לי דימום מאוד חלש אבל רק בניגוב מאוד נבהלתי וישר הלכתי לקופת חולים ועדין ראו דופק ואמרו לי שהכל בסדר חזרתי הביתה ואחרי 3 שעות הדימום התחזק וישר בעלי לקח אותי לבית חולים בבית חולים כבר לא ראו דופק אמרתי לרופא איך יכול להיות שלפני 3 שעות היה דופק ועכשיו כבר לא היא אמרה לי אני מקווה שאני טועה תלכי הביתה תנוחי כל הסוף שבוע ותחזרי לביקורת ביום ראשון כל הסוף שבוע בכיתי כמו תינוקת למה זה מגיע לי ולמה זה קרה לי פעמיים ממש נשברתי אבל עדין היה לי תקווה שאולי באמת הרופא עשתה טעות ויהיה דופק חזרתי ביום ראשון לבית חולים ולצערי ההריון נפל לבד כבר לא היה שק הריון ולא כלום (למזלי לא עברתי את הסבל של הכדורים שוב)
עבר חודש מאז ההפלה האחרונה ולפעמיים יורד לי דמעה קטנה שאני רואה נשים בהריון או נשים עם תינוקות רק עכשיו קבלתי מחזור ראשון אחרי ההפלה ועכשיו ננסה שוב להכנס להריון ואני מאמינה שהפעם יהיה בסדר
את חייבת להתחזק ולהגיד לעצמך אולי זה לטובה שזה קרה בשלב מוקדם של ההריון ולא בחודשים מתקדמים אולי אם ההריון הזה היה ממשיך התינוק לא היה בריא תמיד תחשבי שה' יודע מה הוא עושה והכל לטובה במיוחד אם באת מבית דתי (ואני הכי לא דתיה)
אני מאוד מקווה שלכולנו יהיה הריון תקין ומשעמם בקרוב

היי מורנוש...
גם אני כמוך עכשיו מנסה שוב אחרי הפלה..

איך אני מאחלת לנו שהיום בעוד שנה אנחנו נהיה או שבדרך לילד או כבר עם תינוקי בידיים