נמאס... - הריון ולידה

אור, מבינה אותך!!! זה כל כך מתסכל לראןת נשים בהריון כשאת מנסה וזה לא הולך!!! פתאום כולן בהריון ולך לא מצליח וזה מבאס ומעצבן.

אני גם הייתי במצב הזה , עד שעברתי הפריות וזה הצליח ומקווה שאלד אותו עסוף סוף אהיה אמא.
אני אישית התרחקתי מכל מי שיש לו ילדים ומכל מי שבהריון (גם עכשיו כשאני בהריון).

יכולה לעודד אותך שבהפריות יש יותר סיכויי הצלחה כי הרופא שולט בביוץ ומפרה ביציות והכל די מדויק שם!

מה הבעיה אצלכם אם אפשר לשאול?

היי.. :) בטח שאפשר לשאול,אבל זה יהיה קצת ארוך,אז מקווה שיש לך כוח לחפירות :)

אז ככה..אנחנו מנסים כבר 11 חודשים.הרופאה שלי לא הייתה מוכנה לשלוח אותי לאף בדיקה,כל עוד לא ניסינו שנה עגולה.
אחרי שכבר נמאס לי,בעלי הלך לעשות בדיקת זרע,שהראתה שיש לו בעיה בתנועה.אחרי שקראנו קצת באינטרנט,הבנו שנצטרך לעבור השבחת זרע והזרעות.קבעתי תור לרופאת נשים אחרת כדי שתפנה אותנו לרופא פיריון .
פה העניינים הסתבכו...

יש מחלה שנקראת נוירופיברוטמוזיס. זאת מחלה שיש לה שתי דרגות. הראשונה גורמת לכתמים כמו כתמי לידה על העור ושינויים במבנה העצמות(עקמות וכאלה,אבל לא משהו שרואים בעין אלא רק בצילום).דרגה שנייה גורמת לא עלינו,לגידולים בגוף.לי יש את הדרגה הראשונה.הרופאת נשים שהלכנו אליה,ראתה את זה במחשב ומיד אמרה שרוב הסיכויים שנצטרך לעבור הפרייה חוץ גופנית,כדי שיוכלו ליצור עובר,ולבדוק אותו שלא העברתי אליו את הגן של המחלה.אליי היא עברה מאמא שלי וגם לעוד שני אחים שלי.לשלושתינו דרגה ראשונה תודה לאל.לא יודעת איך הרופאה הסתומה שלי לא ראתה את זה במחשב...כי זה כן מופיע שם.יכולנו אולי כבר להיות באמצע טיפולים או יותר טוב בהריון...יש לי תור ליעוץ גנטי ב13/1.זה עוד מלא זמן.קיבלתי המלצות על פרופ' מוטי שוחט..אתקשר מחר לקבוע אליו תור..מקווה שהוא יאיר את הדרך.כי כרגע אני כל כך מבואסת ומותשת נפשית...
**אור**

אוקי, אם הפריות יפתרו את הבעיה, אז קדימה להפריות! לא חסר רופאים מעפנים (בטח נרדמו באוניברסיטה בשיעורים חח) הכי חשוב שתיהיו ממוקדים מטרה!! תעשו כל מה שהרופא יגיד לכם! בלי שום הנחות! ובקרוב תזכו להכנס להריון וללדת את העובר המיוחל!!!!

תעדכני בבקשה כשיהיה חדש:)

אמן...! הלוואי וזה יקרה בקרוב..אני כבר כל כך רוצה את זה...
תודה רבה על העידוד והתמיכה,אני אעדכן ובע"ה שזה יהיה דברים חיוביים...

תודה

**אור**

תקשיבי, אצל בעלי יש בעיה חמורה יותר משלכם! תנועתיות בתחתית, מורפולוגיה 0% ופחות ממליון זרעים. מורפולוגיה זה אומר שהצורה של הזרע לא מסוגלת להפרות ביצית באופן טבעי! זה לא אומר שאין בכלל זרים טובים, אבל מכל הקצת זרעים שיש לו, יש אולי 5 טובים...

עשינו הזרעות שכשלו (אני ידעתי שלא נצליח בהזרעות) נלחמתי עם הרופא ובסוף הוא התייאש והעביר אותנו להפריות ועכשיו אני צריכה ללדת בעוד שלשה שבועות!

הדרך הייתה קשה רצופה מלא בבכי וריבים עם בעלי, אבל משלב ההפריות התחלנו להיות מתונים עם הלחץ כי הבננו שזאת הדרך האחרונה להביא ילדים.

אני אתמוך בך נפשית בכייף עד שזה יצליח! וגם במהלך ההריוןשתיכנסי אליו בקרוב אני אתמוך בך כי גם במהלך ההריון צריך תמיכה. מי כמוני יודעת שהריון שבא אחרי טיפולים הוא הריון מאוד מאוד מאוד יקר! והולכים על כל פיפס לבדוק שהכל בסדר ויש דופק לעובר!

שולחת לך חיבוקים של אופטימיות ושמחה! תות:)

תודה רבה...! :)
כייף לקבל את התמיכה הזאת ולדעת שיש עם מי לדבר.. אין לי כל כך עם מי... ובעלי לא כזה מבין על מה כל הלחץ שלי והפחד .הוא בדיעה שהכל יהיה בסדר...
אצלו יש בעיקר בעיה בתנועה.רק 8% בתנועה ..שזה כלום ...
אחרי כמה הפריות נכנסת?

**אור**

היי
אני יכולה לעודד אותך ולהגיד לך שבסוף תהיי אמא... לא משנה באיזה דרך??
תהיו ממוקדי מטרה. אל תתנו לרופאים לייאש אתכם
ותמיד תראו את חצי הכוס המלאה!!!
הסתכלות נכונה על הדברים מאוד מאוד עוזר.. נפשית

אחרי נסיונות רבים ומרובים (טבעיים) ו4 הזרעות עברנו להפריות שעשיתי שני סבבים ונקלטתי.

סבב ראשון עשיתי זריקות- שאיבה והחזרה וזה לא הצליח עד שנשאר עובר 1 קפוא ואותו שמרו לסבב השני, בסבב השני החזירו לי את העעבר הקפוא וזה הצליח:)

תות,איך הולך התהליך של הפרייה?שמעתי קצת עליו והבנתי שזה תהליך מאוד קשה.שצריך להזריק לעצמך לבד.והשאיבה מתבצעת בהרדמה מלאה...זה נכון?
זה מאוד מפחיד אותי...קבעתי תור לפרופ' מוטי שוחט,הוא גניטיקאי פרטי הבנתי שהוא מספר אחד בארץ וקיבלתי עליו המון המלצות.יש לי תור כבר ליום ראשון,במקום התור שהיה לי ל13/1.מקווה שכמה שיותר מהר נוכל להתחיל בטיפולים שצריך..לא רוצה לבזבז זמן..

וטלי..תודה על העידוד..אני מנסה כל יום לשכנע את עצמי לא להתייאש,ולהאמין..אבל כבר מיואשת כל כך.ועוד עם כל השאלות מסביב...יש לי מישהי כל כך סתומה וחסרת טקט בעבודה,שכל פעם שרואה אותי אוכלת משהו מתוק/לובשת חולצה רחבה,שואלת אם זה קשור לזה שאני בהריון.אומרת ששמנתי ושואלת אם אני כבר יודעת מה יש לי בבטן..לפעמים בא לי להעיף להכזאת סטירה .

**אור**

Ivf- תלוי בפרוטוקול שלך.... לי היה פרוטוקול ארוך שזה אומר: לפני קבלת המחזור מקבלים זריקה אחת כל יום לדיכוי הביוץ, ככה עד שמקבלים מחזור. כאשר מקבלים מחזור, ממשיכים עם הזריקה לדיכוי הביוץ ומוסיפים לה עוד זריקה להשראת זקיקים (הבית של הביציות). לאחר מספר ימים שאת מזריקה את 2 הזריקות יחד הרופא שולח אותך לבדוק כמה זקיקים גדלו אצלך ומה הגודל שלהם+ בדיקת דם.

אם הזקיקים מספיק גדולים (22-24) והרירית מספיק עבה, הרופא נותן הוראה להזריק זריקה שנקראת אוביטרל (הזריקה הזאת נותנת פקודה לביציות לצאת מהזקיקים ואז הרופא מחליט שזה הזמן לקבוע לשאיבה, ואז קובעים באחד מבית החולים שאת והוא סגרתם ששם תעשו את הטיפולים (לפני כן את תפתחי בביהח השתקבעו תיק, אז בטוח תדעי איזה הית חולים). את השאיבה אכן עושים עם הרדמה מלאה.

כאשר את יוצאת מהשאיבה, מודיעים לך כמה ביציות נשאבו ולאחר יום או יומיים הרופא מתקשר ואומר כמה ביציות הופרו ומתי אתם קובעים באותו בית חולים לעשות החזרה.

על התהליך: אני גם מאוד פחדתי מהזריקות, מה שעשיתי הוא דבר כזה: תבקשי מהרופא שלך משחה שנקראת ״אמלה״ אפשר לקנות בלי מרשם אבל ההבדל הוא 50 שח יותר בלי מרשם.
את מורחת אותה נקודתית איפה שאת מתכוונת להזריק כ-ש-ע-ה לפני ההזרקה (אם לא תמרחי כשעה לפני זה לא ירדים לך את המקום ואת תרגישי את הזריקה, אגב יש כאלה שיגידו שהדקירה לא כןאבת בכלל).
אם מביאים לך את הזריקה שנקראת ״דקפפטיל״ שהיא זריקה לדיכוי הביוץ את צריכה להזריק אותה ממש ממש לאט כי אם מזריקים מהר זה כואב! הדקירה לא תכאב לך כי המקום רדום, אבל החומר קצת שורף, אז חייב להזריק לאט לאט לאט ואז זה לא כואב, מבטיחה!

לגבי השאיבה: שמים לך עירוי ביד ואת נרדמת ולא מרגישה כלום כלום כלום וזה השלב הכי כייפי! תנוחי ותישני לך תחלמי על הילדים שיהיו לך בקרוב!
לאחר השאיבה, חובה עלייך לשתות מלא מלא מיים שלא יהיה גירוי שחלות (זה מאוד כואב אם לא מקפידים על שתיה!).

לגבי ההחזרה: מחדירים צינורוית מאוד דקה, את לא תרגישי אותה בכלל, לגוף ומחזירים את העוברים היפים שלך לגוף!

נשמע מורכב וקשה בטירוף ועם זאת נשים מוכנות לעבור הכל רק כדי להיות אמאות!
אותי לא עניין כלום, רק להיות בהריון כבר, הייתי מוכנה לעשות כל דבר שיגידו לי.
לי לא כאבו הזריקות, לא כאב אחרי השאיבה ובהחזרה גם לא. הכאב היחידי שהיה לי זה שבועיים אחרי ההחזרה התחילו כאבי מחזור רגילים לחלוטין שכנראה בישרו על הריון (שאני מבשלת עכשיו בבטני:)

אם תצטרכי עוד משהו, שאלי:)

תיכנסי לפורום ״טיפולי פוריות״ תקבלי שם תמיכה מטורפת מכל החברות המדהימות שם!!!

וואו..איזו תשובה מפורטת...
ציפיתי לתשובה קצרצרה...
הזריקות זה הדבר שהכי מפחיד אותי,אני מתה מפחד מזריקות,ובטח שאני צריכה לעשות אותן לעצמי.אז אני מניחה שבעלי יצטרך לעשות אותן.. :)
התהליך באמת נשמע ארוך,מסובך,כואב ומפחיד.אבל כמו שאמרת אני מוכנה לסבול ולעשות הכל כדי להיות אמא.כל כך רוצה את זה ומשתוקקת לזה כבר...

תודה רבה,רבה לך על הכל! על ההסברים,הסבלנות,התמיכה והעזרה..את מדהימה ואני מאחלת לך הריון קל,תקין וכייפי.
ובע"ה שתזכי לעוד כמה הריונות שתרצי בעתיד..
תודה!

**אור**

בהחלט! תתני לבעלך לעשות, הרי הוא גם שותף לתהליך:)

יהיה בסדר:) העיקר שבקרוב נחבוק תינוקות בריאים :)

אמן! :)

**אור**