תחושה של ייאוש - הריון ולידה

היי
מבינה לליבך התחושה הזו בטח ליוותה אותך גם לפני ההפריה הראשונה זה מוכר אצלנו לצערנו אני קראתי לזה קנאה טובה כי את לא באמת מקנאה בהן
פשוט זה התחושה שתעבור
ואין כל כך הרבה איך להתמודד אק להגיד לעצמנו שסבלנות גם לי יגיע הרגע שוב להיות בהריון ואמא ולזכור שזה יחלוף לנו ברגע שנתבשר על ההריון המיוחל
בשורות טובות יקירה

היי. אני כל כך מבינה לליבך אני מנסה להיכנס להריון כבר שנה(אין לי ילדים) ומלא בנות ממשפחתי בהריון וכולם סביבי בהריון וחברות שהתחתנו אחרי בהריון, וברור שאני שמחה בשביל כולן ומאחלת להן רק טוב אבל אי אפשר להתעלם מההרגשה הקצת מעליבה הזאת של למה אני לא? תזכרי תמיד שיש אותנו הבנות שלא תמיד הולך להן בקלות, ומאחלת לך ולי ולכל הבנות שרוצות שבעזרת השם נהיה בהריון בקרוב מאוד מאודדדד אמן. חיזוקים וחיבוקים

מאחלת לכן בהצלחה ושתתבשרו בקרוב
בבשורה המיוחלת
ואל יאוש זה מגיע אומנם אחרי הרבה תסכולים ולחץ ודמעות אבל זה מגיע
תאמינו שגם לכן מגיע;)

תודה מיכלוש המקסימה

תודה לכל העונות. יש לי גם בעייה אחרת של חוסר תמיכה מצד המשפחה של הבעל. אם חמתי אומרת לי על המצב שלנו "אז מה לא קרה שום דבר" אז אני כבר לא יודעת מה להגיד. כמו שאני עוברת את התקופה הזאת גם אתם לצערי עוברות ואין ספק שאתם יודעות שזה תהליך שממוטט נפשית וצריך תמיכה מכולם

ברור שצריכות תמיכה. אני היום 11 יום אחרי הזרעה כבר על קוציםםםםם!!! רק מעטים ובודדים יודעים אז אני משתפת המון כאן. זה עוזר לי לפרוק במיוחד שהרוב כאן במצב שלנו או שהיו במצב הזה. תשתדלי להישאר חזקה ואופטימית

היוש שוב
תחושה שכולם תומכים ומבינים אותך זה מאוד נחוץ
אבל אני האמת לא חיפשתי את זה (היה הכי חשוב לי שבעלי יקבל את כל התהליך למרות שלרגע לא חשבתי שההורים שלו לא יתמכו בנו אפילו חמי היה מסיע אותי לבדיקות בבית חוליםוכן זכיתי לתמיכה מהם כמובן גם מהוריי אבל זה לא הנקודה אם בעלך תומך ומבין אז הכל בסדר אל תחפשי הבנה ותמיכה אצל מישהי שסתם מבאסת אותך זו דעתי)
וביננו ואני תמיד אומרת את זה לעצמי שאישה שנכנסה להריון טבעי לעולם לא תבין אישה שצריכה לעבור את המסע הלא נעים כדי להיות בהריון אז בגלל זה אני שמרתי את זה לעצמי כמובן שקצת שיתפנו את ההורים
אבל ככה חוץ מחברה אחת שלי לא שיתפתי אף אחד אחר
ורק שאחרי בישרתי לכולן על ההריון (לחברות קרובות) וכמובן התחילו קצת שאלות וכיבדו את זה שלא שיתפתי
נראה לי הכי חשוב באמת זה התמיכה מהבעל כי הוא תמיד איתך ויש מלא מצבי רוח (לפחות לי היה)שהייתי זקוקה ממש לתמיכה ממנו והשאר פשוט לא עניין אותי למרות שכן את צודקת זה תקופה לא פשוטה שאת מחפשת לפרוק רק ולא הרבה יבינו
אז בנתיים את מוזמנת לפרוק לשתף לספר פו לי הפורום הזה מאוד עזר ואני מקווה לעזור לאחרות
שיהיה בשורות טובות;)

שלום לכולן אכן תחושות שרק אנחנו נבין את הכאב של אחת לשניה צריכות להאמין שהכל יהיה טוב בקרוב בע"ה ולפרוק כאן מה שלא ניתן בחוץ תהיו חזקות ..

היי בנות
וואי אני נשואה שנה וחצי וגם לי אין ילדים לא ייאמן שבאמת כולן בהריון!!! מהמשפחה של בעלי בנות שהתחתנו שנה אחרי ישר נקלטו אם זה חברות.... וואי קצת מאייש אפילו טיפה קנאה:( למרות שאני משדרת עסקים כרגיל... אחיין של בעלי בן 32 שואל אותי מה את לא רוצה להיות בהריון יאאלה תקתקו ענינים... ממש חצוף כמובן שעניתי לו יפה וזה.... אחחחח אין לי כח ויש לי אפס סבלנות לאנשים חסרי טאקט!
כייף לי שיש לי אתכן בנות כי אף אחד לא מודע לתהליך שאנחנו עוברים:)

הייי
אנשים חטטנים מטבעם וגם בתוך המשפחה המורחבת
לכן צריך להשיב שזה לא עיניינם ושיהיה בשורה טובה הם ידעו
ושוב אני יגיד אישה שעוברת טיפולי פוריות רק היא תדע מה עובר על אישה אחרת שעוברת אותו דבר
אישה שנכנסה לטבעי ובדרך הקלה ללא עיכובים וכאלה
לא תבין לעולם
לכן לא כדאי לשתף יותר מידי וטוב מאוד שיש את הפורום הזה שעוזר לנו לפרוק ולשתף
בהצלחה ובשורות טובות לכולן;)