רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בניהול מעקב היריון ובמהלך לידה

דם טבורי - מדוע זה חשוב? לקבלת מידע נוסף אנא מלאי את הטופס הבא: שם: דוא"ל: טלפון: תאריך לידה צפוי: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר באמצעות שירות תא לחיים - דם טבורי בהדסה

הריון ולידה הינם אירועים מרגשים ביותר עבור ההורים הטריים. יחד עם זאת לעיתים, כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי המלווה את מעקב ההיריון ו/או המבצע את הלידה, נוצרים סיבוכים המובילים ללידתם של ילדים הסובלים ממומים ולעיתים ממומים קשים כגון שיתוק מוחין – Cerebral palsy, תסמונת דאון, פיגור שכלי ועוד.

במסגרת סדרת כתבות שתועלה באתר זה, ננסה ללמוד ולהבין מהם חובותיהם של הגורמים הרפואיים המבצעים את מעקב ההיריון (רופא מטפל, טיפת חלב, המכון המבצע את בדיקות האולטרה סאונד, בדיקת מי השפיר וכיוצב') וכן מהם המצבים בהם ניתן להטיל על גורמים אלה אחריות, במקרה בו נולד תינוק הסובל ממומים קשים.

בנוסף, נתייחס גם לאחריותו של הצוות הרפואי האחראי על ניהול הלידה ומהם הסיבוכים העלולים להתרחש במהלך הלידה.

תביעות בנושא רשלנות רפואית בניהול היריון ו/או לידה שייכות לתחום "דיני נזיקין" ולפיכך על הטוען לרשלנות רפואית להוכיח קיומם של כל התנאים הבאים:

1. רשלנות של הצוות הרפואי - על התובע מוטל נטל ההוכחה בדבר קיומה של רשלנות מצד הצוות הרפואי. חשוב להדגיש כי רשלנות נמדדת בהתאם לרמת הזהירות הנדרשת מ"הרופא הסביר", כאשר בית המשפט יקבע קיומה של רשלנות במקרה בו הייתה סטייה מרמת זהירות זו. לדוגמה במקרה בו הרופא לא שלח את המטופלת לבצע בדיקה אשר הייתה עשויה לגלות מום ממנו סובל העובר, כאשר בדיקה זו הייתה ידועה ומוכרת בזמן ההיריון.
2. נזק – על הטוען לרשלנות רפואית להוכיח קיומו של נזק. לדוגמה: במקרה בו נולד תינוק הסובל משיתוק מוחין (כתוצאה מחוסר אספקת חמצן בזמן הלידה), על התובעים לצרף לכתב התביעה חוות דעת של רופא, אשר יעריך את נכותו של התינוק.
3. הוכחת קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק - על התובע להוכיח כי רשלנותו של הצוות הרפואי היא זו שגרמה לנזק ולא גורמים אחרים. לדוגמה: מקרה בו טוענים ההורים כי כתוצאה מרשלנות בניהול הלידה אשר באה לידי ביטוי בכך שהצוות הרפואי לא היה ער למצוקה העוברית בה היה שרוי התינוק, נולד התינוק כשהוא סובל משיתוק מוחין. במקרה כזה על בית המשפט לבחון היטב את הנתונים העובדתיים אודות הלידה, לרבות דפי המוניטור, הרישום הרפואי על קצב התקדמות הלידה וכיוצב' ולקבוע האם שיתוק המוחין עמו נולד התינוק הינו תוצאה של רשלנות הצוות הרפואי או שמא שיתוק המוחין התפתח כבר במהלך ההיריון וזאת ללא כל קשר לפעולות הצוות הרפואי.

נושאים מרכזיים בהם מוגשות תביעות רשלנות רפואית

1. מומים/ ליקויים גופניים שלא אובחנו במהלך ההיריון והובילו ללידת תינוק הסובל מפגיעה גופנית חמורה: הכוונה הינה למצב בו נולד תינוק הסובל ממום שנוצר עוד ברחם אמו. לדוגמא: מקרה בו נולדה כשהיא סובלת מחסר של הקורה המרכזית במוח (הקורפוס קולוסום) וכתוצאה מכך משיתוק מוחין. דוגמא נוספת לכך יכולה להיות תינוק שנולד עם שפה שסועה, חסר של כף היד ועוד. במקרים אלו טענות הרשלנות הנטענות כלפי הרופאים מתייחסות לרופאים שביצעו את בדיקות האולטרה- סאונד בהריון על כך שלא אבחנו את המומים הקיימים, וכן טענות כלפי הרופא שביצע את המעקב ההריוני על כך שלא עדכן את ההורים לגבי זכותם לבצע סקירת מערכות מורחבת במסגרת פרטית, להבדיל מהבדיקה הבסיסית המבוצעת במסגרת קופ"ח.
2. רשלנות הצוות הרפואי המבצע את הלידה, אשר הובילה ללידת תינוק הסובל מפגיעה גופנית חמורה או שיתוק מוחין: הטענות הנטענות כלפי הצוות הרפואי שניהל את הלידה מתייחסות בדרך כלל למצבים הבאים:
   • אי הימצאותו של רופא בכיר במהלך הלידה (במידה והלידה הייתה לידה בסיכון)
   • התעלמות ממצוקה עוברית
   • אי ביצוע ניתוח קיסרי במועד בו מתגלית מצוקה עוברית
   • התרשלות בביצוע לידת ואקום או מלקחיים ועוד.

תביעות רבות בנושא זה מתייחסות לקיומה של מצוקה עוברית בלידה (נקבעו כללים ברורים לקיומה של מצוקה שכזו) ואי אבחונה במועד על ידי הצוות הרפואי. התעלמות ממצב מצוקתי זה בו נמצא התינוק מובילה פעמים רבות לשיתוק מוחין, אשר משמעותי הינה קשה ביותר מבחינת התינוק (שיתוק בארבעת הגפיים, פיגור שכלי, אי שליטה על סוגרים ועוד).

מהם השלבים בהגשת תביעת רשלנות רפואית?

ראשית, חשוב לפנות לעו"ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. עורך הדין יבצע, בשלב הראשון איסוף של החומר הרפואי הרלוונטי לתביעה. במקרה בו מדובר, למשל, ברשלנות בניהול מעקב ההיריון ואי אבחון מום בבדיקות האולטרה סאונד, יפנה עוה"ד לרופא שביצע את מעקב ההיריון ולרופא שביצע את בדיקות האולטרה סאונד וידרוש קבלת העתק הרשומה הרפואית המלאה. במקרים של תביעות המתייחסות לרשלנות בניהול לידה, יפנה עוה"ד לביה"ח בו בוצעה הלידה ויבקש לקבל העתק התיעוד הרפואי המלא המתייחס ללידה, לרבות דפי המוניטור, רישום התרופות שניתנו, קצב התקדמות הלידה ועוד.

בשלב השני יפנה עוה"ד לרופא מומחה בתחום הגניקולוגיה ו/או בתחום האולטרה סאונד על מנת שיבחן את החומר הרפואי ויקבע האם הייתה רשלנות של הצוות הרפואי. במידה והרופא קובע כי הייתה רשלנות, יכין הרופא חוות דעת רפואית אותה יש לצרף לכתב התביעה (על פי החוק לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת). בנוסף, יפנה עורך הדין לרופא מומחה בתחום הנזק שנגרם לתינוק, על מנת שיערוך חוות דעת שתתייחס למצבו של התינוק ויקבע את אחוזי הנכות שנגרמו לו בעקבות המום עמו נולד. לאחר סיום כתיבת חוות הדעת הרפואיות (בשאלת האחריות ובשאלת הנזק), יכין עורך הדין תביעה, אותה יגיש לבית המשפט המוסמך.

דוגמאות לשאלות נפוצות:

• מי יכול להגיש תביעה בגין לידתו של תינוק פגוע? מאחר ומדובר בתביעתו של תינוק (קטין), מוגשת התביעה על ידי הוריו, המשמשים כאפוטרופסיו הטבעיים. בנוסף, קיימת, גם במקרה זה, עילת תביעה עצמאית להורים וזאת בגין לידת הילד הפגוע וההוצאות שנגרמו להם עקב כך.
• האם ניתן לפנות לכל רופא על מנת שיכין "מכתב" אותו ניתן לצרף לתביעה ובכך לענות על דרישת החוק לחוות דעת רפואית? לא. מכתב של רופא אינו עונה אחר דרישת "דיני הראיות" לגבי חוות דעת רפואית. חוות דעת רפואית אמורה להיות ערוכה בהתאם לחוק והיא מהווה תחליף לחקירה ראשית בבית המשפט. בנוסף, קיימת חשיבות רבה לזהותו של המומחה ולניסיונו בכתיבת חוות דעת ובמתן עדות בבית המשפט.
• מהם אחוזי הנכות אותם קובע המומחה? תינוק שנולד עם מומים סובל מפגיעות בתחומים שונים. לדוגמה: תינוק שנולד עם פיגור שכלי, אי שליטה על סוגרים ושיתוק ב- 4 הגפיים. במקרה כזה, יש לפנות למומחה בתחום הנוירולוגיה על מנת שיקבע את נכותו הנוירולוגית של התינוק. לאחוזי הנכות חשיבות רבה בתביעות רשלנות רפואית, היות וגובה הפיצוי נגזר מגודל הפגיעה. בנוסף, המומחה מעריך מהם צרכיו המיוחדים של התינוק ומהי תוחלת החיים הצפויה לו.
• האם רק התובע מגיש חוות דעת רפואית? לא. לאחר שמוגשת התביעה לבית המשפט, מועבר עותק מכתב התביעה לנתבעים (ביה"ח ו/או הרופאים). על הנתבעים מוטלת החובה להגיש כתב הגנה מטעמם וכן לפנות לקבלת חוות דעת רפואית נגדית. בסופו של יום עומדות בפני בית המשפט שתי חוות דעת בכל תחום: האחת של התובעים והשנייה של הנתבעים. לעיתים קורה שבית המשפט מחליט למנות מומחה ניטרלי מטעמו, כך שבפני בית המשפט עומדות שלוש חוות דעת שונות.
• לאיזה בית משפט מוגשת התביעה? ההחלטה לאיזה בית משפט מסורה הסמכות לדון בתיק מחולקת לסמכות עניינית וסמכות מקומית. סמכותם העניינית של בתי משפט השלום הינה עד 2.5 מיליון ₪ וסמכותם העניינית של בתי המשפט המחוזיים הינה מעל 2.5 מיליון ₪. לגבי סמכות מקומית- יש להגיש את התביעה לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מושבו של הנתבע.
• מהו הסכום אותו יש לציין בכתב התביעה וכיצד יודעים להעריכו? בתביעות רשלנות רפואית התובע אינו מציין מהו סכום התביעה וזאת בניגוד לתביעה אזרחית "רגילה". בתביעות רשלנות רפואית, בית המשפט הוא המוסמך לקבוע מהו גובה הפיצוי והוא עורך את שומת הנזק. הסכומים היחידים המפורטים בכתב התביעה מתייחסים ל"נזק מיוחד" והם כוללים את כל ההוצאות שהוציאו התובעים עד למועד הגשת התביעה.

צד בתי המשפט מעריכים את הנזק שנגרם כתוצאה מלידתו של תינוק הסובל ממום?

בתי המשפט פיתחו דוקטרינות לצורך הערכת שומת הנזק. באופן כללי ניתן לומר כי מטרת הפיצוי הינה "השבת המצב לקדמותו", היינו, באמצעות הפיצוי מנסה בית המשפט להעמיד את התובע במצב בו היה אלמלא אירע אירוע הנזיקין. ראשי נזק העיקריים בגינם ניתן פיצוי כוללים:

• הפסדי השתכרות- לגבי קטין, מבוצע חישוב בהתאם לשכר הממוצע במשק עד גיל הפרישה.
• הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד- בהתאם להערכת המומחים בתחום הנזק
• עזרת צד ג'- החישוב מבוצע בהתאם להיקף העזרה הנדרשת לקטין הפגוע וזאת בהתאם לחוות הדעת הרפואיות בתחום הנזק. במקרים בהם התובע נכה בשיעור 100% ולפיכך זקוק לעזרה בביצוע כל פעולות היומיום, יינתן פיצוי הכולל עזרת מטפל במשך 24 שעות ביממה. כאב וסבל- פיצוי בגין "עגמת הנפש" שנגרמה לקטין שנולד במומו.
• מהו סך הפיצויים המשולמים במקרים בהם נולד תינוק הסובל ממום כתוצאה מרשלנות הצוות שביצע את מעקב ההיריון או את ניהול הלידה? באופן כללי ניתן לומר כי הפיצויים הנפסקים הינם גבוהים מאוד (מיליוני ₪) וזאת מאחר והנזקים שנגרמו הינם חמורים, לצמיתות וכן מדובר בשנים רבות בהן צפוי התובע לחיות במומו. סכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק עד היום בתחום זה הינו 14 מיליון ₪. במקרים נוספים נפסקו סכומים של כ- 10 מיליון ₪.

עד מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית והאם יש משמעות למועד הגשתה?

הקטין יכול להגיש את תביעתו עד הגיעו לגיל 25 (את תביעת ההורים יש להגיש עד 7 שנים ממועד הלידה) יחד עם זאת, רצוי שלא להמתין פרק זמן כה ארוך, אלא לפעול להגשת התביעה כבר בשלב מוקדם יותר, היות ושיהוי בהגשת התביעה עלול לגרום לקושי בהוכחתה.