סיפור הלידה שלנו... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • זהו בנות, קצת התאפסתי על עצמי והתיישבתי לכתוב את סיפור הלידה...

    ביום שלישי (שבוע 39+6) כתבתי לכן שאני הולכת לעשות אמבטיית קצף... עשיתי אמבטיה חמימה וכיפית יצאתי והתלבשתי שכבתי בספה בסלון ואז פתאום הרגשתי פק כזה בבטן כאילו התפוצץ איזה בלון...

    קמתי ומייד הרגשתי נזילה בין הרגליים... (זה ממש כמו בסיפורים!!)

    קראתי לבעלי והוא בהתרגשות התחיל לעזור לי לארגן את כל הדברים ולטוס לבי"ח..

    הגענו לבי"ח עם צירים כל 5 דקות שהלכו והתעצמו. מוניטור מראה צירים סדירים אבללל פתיחה של חצי אצבע!!! ל-מ-ז-ל-י עשיתי בדיקת GBS שיצאה חיובי וישר אמרתי להם שיש לי GBS חיובי אז לא היתה להם ברירה ומייד העלו אותי לחדר לידה.. איזו התרגשות!!
    הגענו לחדר לידה הצירים הפכו להיות נורא כואבים לתשומת ליבכן צירים לאחר ירידת מים כואבים יותר כי אין מים שיקלו על התחושה.. עשיתי חוקן וקצת הקאתי מרוב כאב.. אבל לא נורא הרגשתי שאני הולכת לפגוש את הנסיך ושהכל שווה את זה!
    אבל אז... מהחדר השני בעלי ואני שומעים צרחות אימים. בחיים שלי לא שמעתי צרחות כאלה. זה היה נשמע כמו מרתף עינויים משהו מזעזע. איך ששמעתי את הצרחות נכנסתי ללחץ אטומי וביקשתי מהמיילדת אפידורל ומייד! (בדיעבד מסתבר שזו היתה יולדת שהגיעה עם פתיחה של 9 לבי"ח ולא קיבלה אפידורל.. לידה שניה..מסכנה)

    המרדים הגיע תוך דקות וישר הכניס לי את הפלא הזה... אוי בנות הכל נכון זה סם שמציל נפשות...
    מאותו רגע שמעתי ציפורים מצייצות ולא עניין אותי כלום...הפתיחה התקדמה רק אודות לפיטוצין שדחפו לי בכמויות (אני קוראת לו "פיצוצים") ולאט לאט תוך 10 שעות הגענו לפתיחה של 10 המיוחלת!!
    בתוך כך ביקשתי מבעלי שיתחבר לפורום מתוך המחשב שהיה בחדר לידה וישלח לכן בנות יקרות שלי הודעה שאני בחדר לידה...
    למזלי נשאר לי הרבה אפידורל כי התקמצנתי עליו כל הלידה והחליפו לי מנה לקראת הסוף אז יצא שהרגשתי את הצירים אבל חלש יותר והכי חשוב: בצירי לחץ לא הרגשתי כלום!!!!! אז פשוט לחצתי את נשמתי החוצה ("כמו לעשות קקי") ותוךובערך חצי שעה ו- 4-5 לחיצות בשעה 13:30 ב-5/3/08 הגיח גוזל קטן צורח וצווח...
    איזה הקלה! איזה אושר!! ובדיוק בתל"מ!!

    כמה מילים על איכילוב: אני לא כל כך נהניתי ללדת שם יש מאוד הרגשת של בית חרושת והמיילדות לא תמיד סבלניות. המיילדת של הלילה שהיתה איתי היתה מקסימה אבל בבוקר הגיעה מיילדת שמממש לא התחברנו והיא קצת הלחיצה אותי ודיברה אלי בטונים לא נעימים.. מזלי שבעלי היקר הרגיע אותי..
    מחלקת יולדות באיכילוב, לדעתי, .. אם יש התלבטות אז מלונית עדיף!!!

    ביום רביעי היתה הברית שעברה בשלום ובלי יותר מידי לחץ...
    שמו של הגוזל בישראל: יאיר

    בנות, אני מאחלת לכן לידה כמו שהיתה לי.. תתכוננו לשינוי של חייכן זה מדהים!

    ומילה אחרונה לכל אחת ואחת מכן תודה על שהייתן פה ואיפשרתן לי לקחת חלק במסע שלכן ולתת לכן להיות חלק מהמסע שעברתי. מחזיקה לכן אצבעות ללידות טובות ואימהות מאושרת

    שלכן, שלגיה
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה