תפילה - הריון ולידה

בנות יפות, מתוקות ומקסימות שלי...

אני קוראת את המילים שלכן ומכירה היטב את הכאב, לפעמים נדמה שנגמרות כל מילות העידוד ושהדרך הטובה ביותר להרים את הראש היא לקבל את מבוקשינו.

אני חושבת לשנות גישה.. להתחיל להגיד די לכאב, די לציפיה, די לאכזבה, די לדמעות, די די די די!

לצעוק לבורא עולם ולהגיד לו... תשמע.. חיכינו חיכינו וחיכינו, כואב לנו, אנחנו לא מסוגלות להמשיך.. אנחנו כל כך קטנות... פיצפוניות לנו אין באמת את הכח לשנות מאום... אבל אתה, אתה מלך מלכי המלכים אתה רופא כל בשר.. אתה יכול לגאול אותנו מהייסורים...אוי כמה ייסורים כבר אי אפשר לשאת אותם...

כל בטן הריונית שמסתובבת בגאוה כל כך מזכירה לנו את החור והמחסור שלנו בטן.

מה בסך הכל ביקשנו מה? לא הרבה... בעצם המון! המון המון...

אתמול היתה הגרלה בלוטו של 70 מליון... אני בטוחה שכל אחת כאן היתה מוכנה לותר על כל הסכום גם אם היו מנפנפים בשטרות אל מול העיניים רק כדי לזכות בנס שלנו בנס הפרטי.

ריבונו של עולם, אני מחכה כל כך לישועה שלך, מחכה ומחכה.. נראה שכבר אין לי כח... השנים עוברות.. כאשר כל יום נראה כמו נצח.. נצח נצח....

כל כך הרבה דמעות שפכנו.. כל כך הרבה רופאים כבר ראיתי בחיים שלי.

אף אחד לא יכול להבין את הכאב הזה, הוא לא דומה לשום כאב אחר... לא מזכיר שום מחסור אחר, כאב כל כך עמוק שנוגע בכל הנימים ובכל מיתרי הנשמה... זה כאב שלא מרפה ועולה שוב ושוב שוב ושוב בכל רגע קט...

כל מילה של נשמות טובות ש'דואגות' להזכיר את מה שעדיין אין, כל תפילה של נדיבי רוח עלינו מזכירה כמה תפילות צריך... כל כך הרבה... וכמה כבר התפללנו...

לפעמים אני חושבת לעצמי... כמה פשוט זה.. כי זה דרך העולם.. ככה הטבע רוצה, ככה זה צריך להיות.. אבל אצלנו כאילו לטבע יש טבע אחר משלו.. הוא לא נשמע לכללי העולם הגדול ומתעקש לדרך ייחודית משלו.

לפעמים אני לא יודעת על מה אני מתפללת יותר... אני רואה את האהוב שלי.. כל כך מייחל.. כל תינוק שהוא רואה מזכיר לו את מה שאין לו ואת מה שהוא מתפלל עליו. אני יודעת שזו התפילה שלו כל כך יודעת.

הוא עושה הכל כדי לתמוך בי... הכל בכדי לטשטש את הכאב העצום שלו להיות אבא.

כל תינוק או ילד קטן שבסביבה ישר מתאהבים בו, הוא נשמה כל כך זכה.. הוא בהחלט האיש שמתאים לו לגדל גם 20 ילדים... אבל כשזה מגיע אליו, האושר שהוא מצפה לו כל כך נתקע איפה שהוא בדרך מאולם הנשמות שברקיע...

ריבונו של עולם אני רוצה תינוק...כזה שיגדל אצלי בבטן 9 חודשים.. שיגיח לעולם ויבכה את הבכי של הנישמה הראשונה... כזה שיהיו לו העיניים של אבא שלו ויחייך אלינו...

כל כך רוצה.. לפעמים אני מרגישה שהרצון הזה מושך אותי למקומות ומחזות כל כך עמוקים, כואבים...
לפעמים נדמה לי שיש לי עולם משלי.. עולם כזה שאף אחד לידי לא מבין ולא מכיר..

זה יגיע... זה יגיע... זה יגיע... אני מנסה לשכנע את עצמי, זה יגיע... אני מנסה להאמין, זה יגיע!
זה חייב!

עכשיו רק צריך את הברכה השמימית... רק צריכה שלמעלה המלאכים ינשפו חזק לעבר התפילה שלי ושל כולן כך שהיא תגיע לאולם אוצר הנשמות במהירות ותוריד איתה נשמה יקרה שתשכון בבטן שלי 9 חודשים...

גיליתי על עצמי דברים שלא האמנתי שקיימים.. סבלנות וכוחות נפש עצומים.. וגם גיליתי כמה שק הדמעות הפצפון שלי ליד העין מכיל... אוקיינוס שלם...

כל מילה כאן עצובה יותר מקודמתה... כל כאב כאן מרעיד את ליבי יותר...

אני צופה בכל ההודעות ושואלת... ריבונו של עולם... הרי אתה הרופא הכי גדול, הרי אתה ציוית אותנו לפרות ולהרבות, הרי אתה הבטחת לאברהם שזרעו יהיה כחול אשר על שפת הים.. אתה אתה אתה הבטחת..

אז למה? למה זה כל כך קשה? למה אני מוצאת את עצמי בוכה כמעט מדי יום ביומו.. בתחינה להיכנס להריון בריא וללדת תינוק...

כבר נגמרו לי המילים וגם הדמעות...

כשאני שואלת אני כמעט שומעת קול שמימי שעונה לי.. ילדה אהובה זה יגיע... אני מבטיח...