היי אהובות
אתמול בערב התחלתי פרוטוקול חדש-ישן, הזרקתי פוריגון (הזריקה הראשונה מאז ההריון הקודם), אני אחות במקצועי ואני לוקחת בדיקות דם ומזריקה על בסיס יום יומי.
ואתמול...כשבאתי להזריק לעצמי (בפעם הראשונה מזה המון זמן, אבל בההחלט לא בפעם הראשונה), התנהגתי כמו סטודנטית לסיעוד שנה א, במקום פשוט לבוא- לחטא-להזריק, מצאתי את עצמי מתעסקת עם ההוראות תפעול של העט
(הכי פשוט בעולם, ופעולה שעשיתי לא פעם שהסברתי למטופלות פיריון חדשות).
אחרי שנחה דעתי מההוראות ההפעלה הגיע זמן הביצוע, ושוב במקום פשוט להזריק, מצאתי את עצמי מביאה את המזרק בתנועה איטית לכיוון העור בבטן ואז הכנסתי את המחט ל-א-ט ל-א-ט, זה היה הזוי כי בזמן שעשיתי את זה שאלתי את עצמי מה עובר עלי, אפילו האיש היה המום שראה אותי מזריקה בחוסר מיומנות כזה.
אח"כ הייתי מופתעת מהכאב (שגרמתי לעצמי, כי מנסיון זה ממש אבל ממש לא כואב). זהו, כבר אמרתי לכן שאני נדהמת מהיכולת שלי להפתיע את עצמי אחרי 32 שנה
...
שנה טובה יקרות שלי. בריאות אושר אהבה, הלוואי
שכולנו נחבוק תינוקות מהממים בשנה הבאה.
----------------------------------------------------
עדיף כישלון מפואר מחלומות במגרה.