בנות יקרות,
שנה ו...של ניסיונות להרות..
אני אחרי שלושה טיפולים שלא צלחו (3 הזרעות עם אובטרל, והזרעה אחת עם איקקלומין)
הזרעה אחרונה הייתה תשובה חיובית ואז הבטא ירדה.
חודש חופש ועכשיו לקראת התחלת טיפול עם גונל f,.
לקראת סוף השנה ותחילתה של שנה חדשה, אני חושבת לי על הדברים שעברתי השנה, כמה כח יש לי וכמה אני עוד צריכה.. התרוצצויות בין רופאים, בדיקות הורמנליות, דמעות, ללבוש מסכות מול אנשים שהכל בסדר, לשתף ואז להצטער, שתי מתקשרות, מדקר סיני אחד, מקווה, מדיציות, הפסקתי לשתות קפה ולעשן, התחלתי ללכת, פיטורים מהעבודה, המון הריונות סביבי, אנשים שאמרו לי כל מיני דברים ולא ידעו תוך כדי שהם שורטים לי את הלב, צילום רחם אחד...שתי הריונות ואז הבטא ירדה בשלבים מאוד מוקדמים, התרחקות מאנשים, תקווה, אכזבה...מפלצות ועוד...ואני והבן זוג מול כל זה...מחשבות שלא מרפות, רגעים קטנים של שקט, פורום פוריות ועוד, רגעים שאני מרגישה שאני יודעת שזה יקרה ורגעים שאני מפחדת שזה לא...רגעים של חושך ורגעים של אור...
אני מרגישה שמהשנה הזו הבנתי שאני לא רוצה להיות צריכה אף גורם חיצוני אני צריכה להאמין ,שזה יגיע כשזה יגיע, יש תוכנית אני לא רואה את כולה רק חלקים ממנה, ברגע שאני אהיה בהריון אני אבין עוד חלק מהתמונה השלמה.
תליתי שלטים: "אמונה" ו"סבלנות" בחדר שינה.
כל פעם שאני נכנסת, יוצאת, קמה בבוקר הולכת לישון אני רואה אותם וזה מזכיר לי שאני צריכה הרבה אמונה בי, ובעולם הזה והרבה הרבה סבלנות...