כל מה שיכול להסתבך - הריון ולידה

אכן מסתבך.
אני 4 ימים אחרי ההזרעה, כל הגוף כואב, החזה, הבטן (כואבת וגם מאוד נפוחה), אני אוכלת מכל הבא ליד ומאוד רגישה. אבל לכל זה כבר התרגלתי הרי זו לא ההזרעה הראשונה שלי.
ערב שישי עשינו אצל ההורים שלי, כמובן שכמו שכבר סיפרתי לכן אצלנו כולם יודעים ולכן כל מילה שנייה זה רמז כזה או אחר.
אחיינית שלי היתה והיא מ-ד-ה-י-מ-ה! אז באיזה שלב אמרתי לבעלי, כזו אני רוצה, והוא אמר לי אין בעיה בדרך הביתה נעצור במכולת, כל זה כמובן בינינו ממש בהתלחששות, אחותי ששמעה חצי מילה התחילה בפומביות ובחוסר טאקט להגיד (בקול רם כמובן ליד גיסתי וכל המשפחה), תפסיקי כל הזמן לדבר על זה זה יבוא כשזה יבוא, את ממש אובססיבית ועושה לעצמך עין.
אחרי שנעלבתי והבלגתי חזרנו הביתה וניסיתי לשכוח מהעניין.
למחרת קמתי חולה. הגרון כאב, מלא נקודות לבנות (בלי חום) ואני חלשלושה. וכמובן שאני לא יכולה לקחת כלום אחרי ההזרעה כי מבחינתי אני בהריון.

בשבת היינו אמורים לנסוע לירושלים להורים של בעלי, אחותו הגדולה והמעיקה הראשית שתמיד לוחצת אותי ושופטת אותי החליטה שהיא באה איתנו באוטו. אמרתי לבעלי שכיוון שאני חולה שיגיד לה שאין בעיה שהיא תבוא אבל יתכן ונעזוב מוקדם אם אני ארגיש לא טוב.
היא אומרת לבעלי: "מה אישתך עושה כזה סיפור מקצת כאב גרון, אני כבר חודש עם חום גבוה והורופאים לא יודעים ממה זה..."
אמרתי לבעלי שכיוון שכך, אני לא נוסעת איתה באוטו, יתכן שזה מדבק. בעלי המדהים אמר לי בואי נוותר וניסע בשישי הבא. הוא התקשר לעדכן את אחותו ואמר שכיוון שאני מרגישה לא טוב, לא נגיע. היא ניסתה לשכנע אותו להגיע בלעדי...
הוא כמובן לא הסכים, ואני... נעלבתי. (אני מספרת את הסיפר ממש בקצרה, הכל היה מלא יותר בדרמות ועלבונות).
עכשיו הם יושבים שם בשולחן וממשיכים לדבר עלינו.
ממש דרמות מיותרות. וזה היה אמור להיות חג שמח לשנה טובה
מצטערת על האורך, הייתי חייבת לפרוק.
שנה טובה