זהו זה נגמר... - הריון ולידה

הי,
אכן זה מחזור, גם הפעם הטיפול לא הצליח.
כבר נמאס לי, קשה לי ואין לי ממש מה להגיד.
אני רואה פה את כל התגובות, והתקווה כל פעם מחדש אבל אחרי כל כך הרבה ניסיונות אני כבר עייפה.
עייפה מלקוות,
עייפה מלהאמין
עייפה מלבכות
עייפה מלהתפלל
ועייפה מלרצות כל כך.
באמת חשבתי שזה החודש שלי, הכל היה טוב כל כך, הזרעה, מדדי זרע טובים, 2 ביציות ואחר כך כל כך הרבה סימנים (עד עכשיו כואב לי החזה). זה באמת גרם לי לפתוח צוהר של תקווה, אבל ברגע שהתקווה נכנסה, האכזבה באה יחד איתה.
קשה לי.
קשה לי שקשה לי ככה כל חודש, די אני באמת לא מסוגלת יותר.
שבוע הבא מתחילה תקופת הלידות, כל החברות שלי בהריון, ואני כבר לא מצליחה אפילו לדמיין את זה קורה.
פעם רציתי 4-5 ילדים, היום אפילו 2 זה נראה כל כך לא ריאלי. והבעל שלי...
אוי הבעל שלי כל כך כואב, מנסה להסתיר את זה, מנסה לעודד אבל למה? למה אני מכאיבה לו כך כל פעם מחדש? למה אי אפשר לקבל תשובה חיובית פעם אחת? הרי במקרה שלנו גם תשובה חיובית זה לא הסוף , הרי יש כל כך הרבה סיכויים להפיל, אבל אני לא חושבת על זה, אני רק רוצה תשובה חיובית, גם אם זה לא הכל.
אבל זהו לא הפעם. כנראה שגם לא בפעם הבאה, נכון לרגע זה אני פורשת מהמרוץ המטורף הזה, המרוץ שגרם לי לאבד את עצמי ואת האושר שלי בתוכו. אני מפסיקה לנסות, לפחות לתקופה הקרובה. אני לא מסוגלת עם כל ההורמונים, הכאבים, הציפיות והאכזבות.
אני מקדישה לכן בנות יקרות שלי (דינה, שיווה גלי וכולן) את צום הכיפור, אני אתפלל שאתן תצליחו, איפה שאני נכשלתי,
אוהבת,
כיופית