היי.. - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • מה שלומכן בנות?
    לא יודעת אם שמתן לב שנעלמתי קצת..
    רציתי לשתף אתכן למרות שבעלי בטח יכעס כי גיסתי קוראת כאן לפעמים ומספרת לו (היי רומי

50 תגובות
עמוד 1
  • מאמי
  • היי מאמי
  • היי עדי מצטערת לשמוע שאת עדיין מרגישה לא טוב


  • תסלחי לי שאני לא אהיה רכה איתך עכשיו (למרות שאני מאוד אוהבת אותך)
    ישקף אלוקים ממעון קודשו
    ויך כל שונאי עמו כהרף עין
    הנה ה' קם וניצב על אנך
    ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • שיואו, כמה שאני בשוק..
    אני שמחה שהצילו אותך אבל עצובה מאוד על זה שאת לא שמחה בזה!
    עדידו'ש.. יש לי מלא מה לכתוב לך אבל- הלוואי שהיו לי המילים לעורר אותך, ולהוציא ממך את הדיכאון הזה,
    לגרום לך להאמין שאת מהממת, בנאדם מקסים, אמא אוהבת..
    אבל כידוע- מילים אין בכוחן לרפא מחלות..
    תרופות כן, טיפול עצמי כן.
    בעלך הבין אולי עכשיו כמה קשה המצב שלך?
    מישהו הבין שאת סובלת?? או שהכל נשאר אותו דבר..

    אין דבר כזה- נתקעתי במצב הזה.. אפשר לטפל, אם לא בדרך אחת אז בדרך אחרת,
    אבל אפשר!! וחייבים, מהר.. אל תגידי- טוב, מחר..
    גשי לקבל עזרה כדי שתוכלי לראות את המקסימים שלך עוד הרבה שנים טובות ומאושרות..
    בבקשה ממך..

    אין שום ייאוש.. :)
  • מאמי מקווה שתתחזקי ותרגישי טוב יותר
    :[URL=http://www.zix.co.il/viewer.php?id=907700665.JPG]

    שליו שלי

  • ברחובות כיבו מזמן את הניאון
    את נראית לי עייפה נלך לישון
    האור דולק בחדר השני
    אבל מישהו בוכה וזה לא אני.

    אני רוצה לשמור עלייך ועלי
    היום עבר עלינו יום קשה מדי
    בחוץ יורדים עכשיו גשמי ברכה
    ואת בוכה, ואת בוכה.

    ספרי לי מה כבד עליך
    את כל מה שחבוי בך ונרדם
    אני אמחה את דמעותייך
    ורק שלא תבכי עוד לעולם.

    אין מקום לדאגה היי שקטה
    אני איתך, את לא לבד לעת עתה
    עכשיו הכל זורם כאן במנוחה
    ואת בוכה, ואת בוכה.

    ספרי לי מה כבד עליך
    את כל מה שחבוי בך ונרדם
    אני אמחה את דמעותייך
    ורק שלא תבכי עוד לעולם

    עדי, המשיכי לספר מה עובר עלייך.
    יש פה מישהו שמקשיב ורואה אותך ואת עצבך, תמיד.
    את לא לבד.


  • עדי, אני שמחה שלא הצלחת
    תשמרי על עצמך ועל הנסיכים שלך, ובבקשה תטפלי בעצמך!!!!!!!
    תהיי חזקה ותזכרי תמיד את אישה/אמא/רעיה מדהימה בכל רמ"ח איברייך!!!
  • עדידי

    ב"ה שהצליחו להציל אותך!
    את חייבת להתחזק לקבל כל עזרה אפשרית
    אני עברתי משברון אחרי הלידה ,כך שאני יכולה להבין
    איך את מרגישה.
    מה שעזר לי לצאת מכל הבלאגן הוא שחזרתי לעבודה
    וזה עשה לי מאוד טוב לנפש.

    אם תרצי לדבר זה המייל שלי
    [email protected]
    גאיה וקורן שלנו


    []
    []


  • הי מותק


  • המסנג'ר שלי: [email protected]

  • עדידי כ"כ עצוב לי עכשיו לדעת שרע לך
  • עדי יקרה,
    עצוב לי לקרוא את הכאב שלך
  • עדי,
    מה עם לחזור לאשפוז? מה עם פגישות קבועות אצל פסיכיאטר/פסיכולוג...?
    מה לגבי כדורים? את עושה את כל אלה?
    גם למצבים קשים יש פתרון, צריך רק למצוא את המתאים עבורך.
    את צריכה לחשוב על עצמך ורק על עצמך כאדם ולא לחשוב איזה אמא/אישה/בת זוג נוראית אני...
    אני חושבת שזה טוב ששיתפת אותנו
  • עדי
    אדם שניסה להתאבד -מקומו לא בביתו ,הוא צריך להתאשפז.
    לא חייב במזרע, ישנן מחלקות פסיכיאטריות פתוחות בכל בי"ח.
    שרון שמש תאשר לך שתמיד יש טיפול לכל מצב, אין בן אדם שהוא אבוד ושום דבר לא יעזור לו.
    החל מטיפול פסיכולוגי ,כדורים אנטי דכאוניים ועד מכות חשמל במקרים קיצוניים.

    ואני רוצה להגיד לך ש התאבדות היא מעשה אנוכי מאוד.
    בן אדם שמתאבד לא הורג רק את עצמו ,הוא הורג גם את האנשים שאוהבים אותו -את הנפש שלהם.
    תחשבי איזה נזק עצום תעשי לילדייך אם תשאירי אותם יתומים ,לבד בעולם בלי אמא.
    אם תתאבדי חו"ח את בפירוש נוטשת אותם.
    אני מבינה שאת במצוקה נפשית בלתי נסבלת ובן אדם במצוקה לא רואה אף אחד מלבדו ואני לא רוצה לשפוט אותך ,אסור לשפוט אותך ובכל זאת איפה הרחמנות ,החמלה שלך על ילדייך??
    את כותבת שאת מקווה שיגדלו להיות חזקים בנפשם וכו' ,את באמת חושבת שזה יכול לקרות אם חו"ח תמותי?
    את כתבת לאחר האשפוז שאת מרגישה בטוב, אז למה עכשיו המצב התדרדר שוב?
    האם הפסקת לקחת את הכדורים?
    ממי שלי ,את חייבת אשפוז יקח כמה זמן שיקח...
    אני יכולה לדבר איתך בפייסבוק ,לצערי יש לי הרבה במה לשתף אותך ,כי גם אני עשיתי מה שאת עשית [לפני 9 שנים כשהייתי חיילת ]


  • עדי מתוקה אני השתדלתי לא להגיב עד היום כי הרגשתי חדירה לפרטיות שלך על דפי אינטרנט, אבל אני חייבת לומר לך שהיה לי מאוד קשה לקרוא את הדברים הקשים הללו החזרת אותי אחורה למקרה קשה שחוויתי עם מישהי ואני רוצה לספר לך שיותר נמוך מזה אין לאן יורדת עכשיו את חייבת לעצמך ולילדים שלך לטפס למעלה - זה קשה וכואב ולוקח זמן אבל אפשרי בעזרת פניה לגורמים הנכונים והמתאימים.
    הייתי רוצה לשתף אותך באופן אישי בענין ולספר לך על כמה גורמים שעזרו מאוד ואולי תוכלי להיעזר בהם ולצאת מהחושך לאור.

    עצוב לי לשמוע על תחושותייך הרגשתך והנסיון המר את חייבת להבין שיש דרכים לטיפול שיכול להיות מאוד מוצלח ואין סיבה שלא תצליחי..
    בבקשה צרי איתי קשר או אני אצור עמך אם תסכימי?? רק תגידי

    תכתיבי לי למייל [email protected]

    מחזיקה לך המון אצבעות שהמצב ישתפר ותתאזני
    אוהבת אותך ומחבקת אותך והכי מבינה אותך..
    כנסו לאתר www.adidastudio.com
  • עדי מאמי
  • עדי יקירה אין מילים שיוכלו בכלל להביע את מה שהרגשתי כשקראתי את דברייך.
    היה מלווה שוק יחד עם הבנה של הרבה הודעות שנפתחו במשך התקופה שאני בפורום.
    דיכאון של אחרי לידה זה לא צחוק, ואני בכלל לא מבינה איך שוחררת מביה"ח מלכתחילה.
    איפה הרופאים הפסיכיאטרים אנשי המקצוע ובני משפחתך? הם עיוורים למצב? הם מחכים לרגע שמישהו באמת יפגע?
    היום את פוגעת בעצמך ומחר את עלולה לראות מישהו אחר אשם במצבך ולפגוע בו (וכבר היו מקרים בעבר של אמהות שחשבו שהן מגנות על הילדים שלהן מפניהן בכך שהן נוטלות את חייהם).
    אז אליך אין לי טענות כי נכון לכרגע את חולה ולא יכולה להיות גם הרופאה של עצמך.
    אבל מהצד יש לי מעין תחושה שבני משפחתך לא מתאמצים יותר מדי בשביל לנסות ולעזור לך לצאת מהמצב הזה.
    יש אשפוז בכפיה והם צריכים להכריח אותך לקבל את הטיפול ולא להרים ידיים.
    אז אולי אני טועה אבל ככה זה נראה לי.
    אני מקווה שתזכי בטיפול לו את זקוקה, כי את אשה צעירה, אמא טובה, בן אדם מקסים, ואין סיבה שתאבדי את עצמך לשווא.

    באהבה סיון
    [url=http://imikimi00.com/link/link_through/BH4x-10u]

    [url=http://imikimi01.com/link/link_through/BH4x-10v]
  • לולי שבלולי ,
    את ממש נסחפת בדברייך!!
    שעדי תפגע בילדים? אשפוז בכפייה?
    אין מצב שהדברים המזעזעים שכתבת יקרו.
    עדי לעולם לא תעשה רע לילדיה, היא אוהבת אותם אהבת נפש.
    ישנן הרבה אמהות שחוות דכאון לאחר לידה ,אז כל אלו עלולות לפגוע בילד?
    ממש לא
    את הלכת רחוק מידי למקרים הקיצוניים ביותר.
    ולדעתי זה גם פוגע ברגשות של עדי מה שכתבת, למרות שכוונותייך הן טובות

  • [url=http://www.glitterfly.com]
  • קודם כל ליא אני לא כתבתי שעדי תפגע בילדיה ואפילו לא התכוונתי לי לכך.
    אז סליחה אם דבריי לא הובנו נכון כוונתי היתה שעליה לטפל בעצמה לפני שזה יהפוך להיות גרוע יותר, וציינתי שהיו כבר מקרים חריגים בעבר שאמהות בדכאון אחרי לידה פגעו בילדיהן (וזאת לא המצאה שלי)
    ואם עדי בעצמה אומרת שאין לה את הכוחות להמשיך ולטפל בעצמה, אז כן אני עדיין עומדת מאחורי דבריי שפה המשפחה צריכה לקחת את העניינים לידיים, וגם אם צריך אשפוז בכפיה אז אין ברירה אחרת - אני לא רואה בזה בושה בכלל!!!

    אז עדי מתוקה לא היתה לי כוונה או חצי כוונה לפגוע בך, ניסיתי להראות את הדברים מנקודת מבטי כמובן מתוך דאגה מלאה אליך ולמשפחתך כולה.

    החלמה מהירה
    [url=http://imikimi00.com/link/link_through/BH4x-10u]

    [url=http://imikimi01.com/link/link_through/BH4x-10v]
  • עדי אני לא ידעתי מכל זה, ממש כואב לי ורע לי לקרוא את שורותייך
    יש לי חברה טובה שאמא שלה סובלת מדכאון שנים ומנסה להתאבד שנים
    וכל הזמן נכנסת לבריאות הנפש בבאר יעקב לאשפוזים
    וזה נותן לה שקט לכמה חודשים, רק שתדעי שהילדות שלה
    פשוט שבורות מזה וזה הרס להם את החיים גם בחיים שלהם
    האישיים ותחשבי טוב טוב על מה שאת עושה כי זה משפיע לרעה
    מבחינה נפשית על הילדים שלך עכשיו ובשלב חיים מאוחר יותר.

    ממליצה לך להכנס לאשפוז לטיפולים

    שיהיו ימים טובים ושפע של בשורות טובות!

  • יקירתי, כל כך כואב לי לקרוא את הדברים שכתבת...




  • אני לא כל כך יודעת מה לכתוב ואיך להגיב,
    עצוב לי מאוד לקרוא שזה המצב בו את שרוייה,
    לצערי , אני יודעת טוב מאוד מה הפרוש דיכאון שלאחר לידה , ועוד יותר לצערי אני יודעת שהבעייה בארצנו שדרכי הטיפול אינן מתייחסות לדיכאון לאחר לידה באופן ספציפי אלא כאל דיכאון לכל דבר.
    האמת שעמוק בלב האמנתי או רציתי להאמין שאחרי שהיית באישפוז דברים השתנו לטובה כמו שתיארת כן , ואני כל כך עצובה לראות שלא כך פני הדברים

  • עדי היקרה..
    אני קוראת את השורות שכתבת והלב שלי לא מפסיק להתכווץ..

    ה' ישמור אותך נסיך של אמא!
    "נושאת עיניי אליך למרומים..שלח נא ברכתך הו אלוקים..
    ברכני ותן לי כוח, לדעת להבליג וגם לסלוח עשה שלעולם לא אפול, לא אמעד ושיותר לא אשאר לבד..."
  • עדידוש,
    אני לא יודעת אם את קוראת בכלל, אני מקווה שכן כי כולנו מחכות לשמוע ממך ודואגות לך מאוד, אני לא אחזור על מה שכתבו.
    אבל את לא לבד וכל אחת פה מוכנה לקחת על עצמה כל סוג של עזרה שאולי תצטרכי, אנחנו אוהבות אותך!


  • אני מניחה שהיו שיקולים מקצועיים לשחרורך מהאשפוז.
    איני יודעת מה הם.
    איני מתכוונת להכנס לזה.
    במצב של ה"כאן ועכשיו", ללא ספק, מבחינה מקצועית - את זקוקה לעזרה.
    את מתארת באופן ברור ובהיר מחשבות על התאבדות, שברצונך לשים קץ לחייך, ושיש לך תכניות לפגוע בעצמך - והתכניות הגיעו לידי ביצוע.
    מבחינה מקצועית, יש מצב קשה.
    כמו שמישהי כתבה כאן - אני מרגישה שלכתוב כל מיני "אבחנות" ולקרוא בטייטלים "פסיכיאטריים/פסיכולוגיים" למה שעובר עלייך, מעל דפי הפורום הזה - יהווה פגיעה אנושה ובלתי נסלחת בזכות שלך לפרטיות ולחיסיון מידע רפואי.
    לא אעשה זאת, גם אם תבקשי.

    דבר אחד אומר לך:
    בכל מצב של דחפים אובדניים יש לפנות מיידית לעזרה מקצועית!!!!!!!

    אם את זקוקה לסיוע בהכוונה, אולי במציאת טיפול מתאים ומיידי לצרכייך, את יותר ממוזמנת לפנות אלי. אני זמינה בכל שעה.

  • עדידה, אני כמה פעמים ניסיתי להגיב ומחקתי, מאתמול בערב אני מנסה להגיב, ולא יודעת איך, מה עדיף: לגעור בך, או פשוט לתת לך חיבוק.
    מה שבטוח, מהחדר הנוח שלי, כשאני יושבת על כורסא מרופדת מאוד קל לזרוק ססמאות או להגיד לך: נו נו נו, למה את לא מטפלת בעצמך? את יודעת יפה מאוד שאת צריכה עזרה, אני לא אחדש לך בזה שום דבר.

    אני רק רוצה להגיד לך, נכון שאני לא מכירה אותך אישית, אבל אני בטוחה שאת אישה חזקה, את חזקה יותר ממה שאת חושבת.
    אני מקווה שתמצאי את הכוחות לקבל עזרה שאת זקוקה לה, יש לך שני ילדים שחייבים אותך. יש לך אנשים בחיים שאת חשובה להם, שלא יכולים בלעדייך. תמיד תזכרי את זה
    [[[
  • עדידוש
    שולחת לך מיליוני
  • אוףף טעות לחצתי אנטר..

    זוכרת את התמונה הזאת?
    הנה אני בטוחה שעכשיו את מחייכת
  • אני לא יודעת איך להגיב כי אני פשוט חסרת מילים ולא החלטתי מה אני מרגישה לגבי הנושא.
    אז אני פשוט אתן לך חיבוק
  • עדי יקרה
    אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת. אין לי עצות חכמות ואינני מעמידה את עצמי במקומך. אני רק רוצה להציע לך לדבר ואם תסכימי- אבוא לבקר אותך בכרמיאל תעזרי לי לתת לך לפרוק קצת מהעול הנורא הזה.

    [email protected]
    "..מישהו צחק עלי
    ושלח אותך אלי,
    איך זה הפכת
    על פיו את עולמי.

    לא יודעת את נפשי
    כי ליבי כבר לא חופשי,
    ככה נשביתי
    למה לא להודות..."
  • נאמר כבר הכל...
    אני אשלח

  • רק עכשיו אני רואה את השרשור
  • אני רוצה לומר לעדי דבר נוסף:
    ייתכן ואת סבורה שהבעיה שלך אינה ניתנת לפתרון. כנראה את מרגישה אבודה במלכודת שאין ממנה מוצא. רגשות אלו עלולים לגרום לתסכול רב כל כך, עד כדי דחף להרוג את עצמך כאמצעי לברוח מהכל. אני טוענת שזו רמאות עצמית לכל דבר. המחשבות על התאבדות הן מוטעות ובלתי הגיוניות. המחשבות המוטעות האלו וההנחות הלקויות - הן אלו הגורמות לך את הסבל, לא המציאות שבתוכה את חיה!!!
    אני יודעת, זה באמת נאיבי לומר שאין לאנשים מדוכאים "בעיות אמיתיות". לכולנו יש בעיות: כסף, מערכות יחסים, בריאות וכו'. אבל תמיד ניתן להתמודד עם בעיות אלו. בעיות אמיתיות לא מסוגלות לגרום לדיכאון! רק מחשבות מעוותות מסוגלות לשדוד ממך את הערכתך העצמית ואת המוטיבציה להמשיך ולפעול.
    אגיד לך במלוא הכנות והאחריות: מעולם לא נתקלתי בבעיה "אמיתית" אצל פציינט מדוכא, שהייתה כל כך "בלתי אפשרית להתמודדות" עד שהיה צורך בהתאבדות!
    אל תנפצי את ראשך על חומת האבן של החיים... עומד לצד החומה סולם. את רק צריכה לקלוט אותו במבטך.
    תחשבי על זה.


  • שרוני, את אישה מדהימה וחכמה
  • אני מסכימה עם שרון

    עדי, חבל לוותר על החיים, יש לך יותר מדי מה להפסיד
    [[[
  • עדודוס יקירתי
    כואב לי לקרוא את מילותייך ואני רוצה לחזק אותך ולהגיד לך שבמילותייך שלך אני קוראת שאת כן רואה את האור שבקצה המנהרה והמעשה שעשית הוא אומנם קריאה לעזרה - אבל זה שכתבת את זה כאן במשפחה המורחבת שלנו מעיד שאת כן תפני למקום הנכון לקבל עזרה מקצועית ואני בטוחה שאת תבריאי.

    יש לך 2 אוצרות שזקוקים לך- את אמא שלהם ולזה אין תחליף.
    מהכרותי הקצרה איתך את כ"כ חיובית, חייכנית, מקסימה, חכמה ומוכשרת - אני יודעת שאת לא מסוגלת להעריך את המילים האלה אבל הן אמיתיות ואין דבר העומד בפני הרצון - קבלי את העזרה שמוצעת לך כאן במיוחד משרון המקסימה - תבטחי באנשים שרוצים לראות אותך שמחה ומאושרת.

    קל מאוד לקחת חיים של עצמך ולחשוב שבזה נפתרו הבעיות- אבל שתדעי שהבעיות רק יתחילו אחרי המעשה, והראשונים שיפגעו הם עידן ואהוד.
    מאחלת לך מכל הלב החלמה מהירה,החלמה של רפואת הנפש ורפואת הגוף והלוואי שבעוד כמה חודשים את תעלי את ההודעה הזאת ותצחקי מזה ותשמחי שאת כאן בין החיים מאושרת עם הגוזלים שלך.
  • קשה לי ועצוב היה לקרוא את ההודעה
  • עדי ממי,
    המון זמן לא הייתי כאן וגם עכשיו אחרי שחזרתי לעבודה אני בקושי נכנסת. אבל כל הזמן חיפשתי הודעות ממך ולא מצאתי. מאוד רציתי לדעת מה שלומכם לראות את סופגי והקטן אחרי מיליון שנה - והנה ההודעה שלך עם התמונה שלהם - והם מדהימים !!! אויי כמה מתיקות !!!!
    לא הייתי מודעת לכל מה שעובר עלייך וכואב לי נורא לקרוא את ההודעה.
    אני לא מכירה אותך אישית, אבל מכל ההתכתבויות שלנו כאן תמיד חשבתי עלייך שאת בן אדם נהדר. כל הרצון הזה לעזור לאחיך תמיד, על אף כל המשברים שלך בחיים האישיים. אי אפשר לטעות באופי שלך.
    אני בטוחה שההפרשים הקטנים בגיליים של הילדים זה לא דבר קל. אני חווה אותו בעצמי.. ועוד להוסיף על כך עוד בעיות שבטח יש לך. אני מאמינה שאת באמת מאמינה שאין מוצא. אבל מאמי, כל השחור הזה בעיניים זה עיניין זמני, בע"ה אני מאמינה שדברים ישתפרו ויתבהרו עם הזמן.
    יש לך את שני הקטנטנים האלו שכל כך זקוקים לך. לא משנה מה את חושבת על עצמך - את אמא שלהם - ובישבילם אין לך שום תחליף !!!!!!!! תחשבי שאם חלילה היה קורה לך משהו והיית מצליחה להתאבד, מה היה קורה להם בחיים ??? תחשבי על הלילות שהיו קוראים א-מ-א ולא היה להם מענה וגם בלילה למחרת, וכשהם חולים ורק החיבוק שלך מצליח להרגיע אותם, בכניסה לגן, לכיתה א', ללשכת הגיוס, בחתונה שלהם. היית לוקחת להם את כל זה. היית לוקחת להם את המילה אמא לע-ו-ל-ם !!! בבקשה אל תעשי זאת. בבקשה תטפלי בעצמך איכשהו. תחזרי לאשפוז, קחי כדורים, כל מה שיגידו לך תעשי. רק אל תהרסי לילדים שלך את החיים. הם צריכים אותך . את האמא שלהם !!!
    שלכן באהבה, מורן......

    המייל שלי לכל המעוניינות : [email protected]

    והנה היפים שלי .... אהבת חיי ....

    חמסה עליכם, בן פורת יוסף !!!!!

    [URL=http://www.eliad.org]
  • הי עדי

    יש מחקר באיכילוב אולי שיכול לעניין אותך
    הנה הפרטים, גם טיפול תרופתי וגם לווי פסיכולוגי צמוד:

    סובלת מדיכאון לאחר לידה?
    במרכז לבריאות הנפש של האישה, שבמרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), מתקיים מחקר רפואי הבוחן את יעילותו של טיפול המשלב פסיכותרפיה עם תרופות אנטי דיכאוניות, בנשים הסובלות מדיכאון לאחר לידה.
    המחקר מיועד לנשים בגילאי 18 – 45, החשות ירידה ניכרת במצב רוחן ומצויות עד 8 חודשים לאחר לידה.
    במסגרת המחקר הנשים יקבלו באופן מיידי טיפול פסיכותרפויתי לטיפול בדיכאון על ידי פסיכולוגים מומחים.
    בנוסף, יינתן טיפול תרופתי מתקדם ומעקב שוטף על ידי פסיכיאטר.

    המעונינות להשתתף מתבקשות לפנות לטלפון: 03-6973685
    בימים: א' ו-ד' בשעות: 09:00 – 17:00,

    www.vengastudio.co.il האתר שלי
    :[URL=http://www.zix.co.il/viewer.php?id=907700665.JPG]

    שליו שלי

  • אני מקווה שהכל יסתדר....

    תיהיה חזקה
  • עדי,
    אנחנו לא מכירות, מקווה שלא תרגישי שזו חדירה לעניינייך.
    אבל את נשמעת בחורה מאוד מיוחדת... חשוב לי שתדעי שלדכאון אחרי לידה יש מרכיב כימי משמעותי - ואין מקום לתחושות של אשמה כמו שאת מרגישה את עוברת מספיק גם בלי זה!
    הבנתי מהשרשור שהיית מאושפזת, מקווה שאת מטופלת ושיש פסיכיאטר שמלווה אותך. ושהמשפחה שלך עברה הדרכה - שידעו איך "לאכול" את המצב שלך, איך לשמור עליך.
    מקווה שהתקופה המגעילה הזו תעבור מהר
    ושאת מרגישה טוב פיזית אחרי מה שעברת.
    גם אני פה בשבילך.
  • מאמי, אני מחבקת אותך חזק ומבקשת ממך ללכת לקבל עזרה בבקשה...
    לא אוסיף ולא אומר דבר כי לדעתי זה לא המקום לדבר..רק לחבק...עדי, את אישה נפלאה..את זה אל תשכחי...לכי קבלי עזרה תעמדי על הרגליים והכל יהיה מאחורייך
    בבקשה, תעשי זאת....!!
  • עדי, רק היום קראתי את זה
    אני מתחננת אלייך שתקחי את עצמך בידיים.
    אני מתחננת אלייך שתשארי פה בשביל הילדים שלך

    בן דוד שלי התאבד לפני 6 שנים בערך.
    המשפחה שלו עד היום מרוסקים, אתמול ראיתי את אבא שלו והוא סיפר לי שכל לילה יש לו נדודי שינה והוא רק בוכה כל הלילה.

    בבקשה ממך אני עם דמעות בעיניים את מחזירה אותי למקרה המשפחתי הנורא הזה שהשאיר את כולנו בהלם.

    עדי, אני חס וחלילה לא שופטת אותך, לא הייתי במצבך וגם לא רוצה להיות חו"ח,
    תנסי להסתכל על הדברים שכן יש לך בחיים:

    בריאות לך ולילדים( בת דודה שלי איבדה שבוע שעבר בן שני ממחלה נוראית)
    בעל תומך -כמה שלא תמיד אבל אצל כולנו זה ככה לכולנו יש משברים
    את נראית טוב
    את אמא לשני ילדים- יש נשים שהיו מתחלפות איתך בשביל מליונים
    אז כסף אין כ"כ
  • תדעי רק דבר אחד: חוץ מאמא אף אחד לא צריך ילדים של מישהו אחר, אפילו אבא לא יהיה תחליף לילדים שלך ואם לא את תגדלי אותם תחשבי מה גורלם בלעדיך!!!!
    את רוצה שיגדלו גברים עם בעלי ערכים גבוהים אבל תחשבי מה ואיך ישפיע עליהם אם תעשי לעצמך משהו? איך הם יחייו כל החיים עם המחשבה שאימם היתאבדה....
    בהצלחה וטוב שאת עדיין מבינה משהו בחיים זה אומר שגם את שפויה


מותר ואסור לאכול בהריון והנקה