אני פורשת מהמירוץ..... - הריון ולידה

היי יקירתי
כל אחת בוחרת את הדרך שמתאימה לה, ונראה שאת מצאת את הדרך שלך, נראה שהלחץ הזה נתן אות אותותיו והגוף שלך הגיב בהתאם.
אני בטוחה שיום אחד את תרגישי בחילות וקצת חולשה ותתלבטי אם כדאי לבדוק או לא ואחרי עוד כמה ימים כאלה תאזרי אומץ ותלכי לרופא נשים שלך שיראה שאת בהריון עם עובר מושלם ודופק.
וכמה חודשיים אחרי זה את תהיי האמא שאת חולמת להיות.
ועד אז יקירתי תמשיכי בלימודים, ובעבודה ובחיים שלך וכשזה יגיע זה יגיע. ואני מבטיחה לך שזה יקרה.
בהצלחה מותק

--------------------------------------------------------------------------------------------------------
מה שנראה לזחל סוף העולם, נראה לחכם פרפר.

מכירה את התחושה של הרמת הידיים...והעצבים
[

דווקא כשלא מתעסקים עם העניין כל הזמן מעלים את הסיכויים.
אני מנסה לא לחשוב על זה כל הזמן ולא לספור ימים, אבל לא ככ מצליחה.
כל פעם, החל מהיום ה9-10 אני לא יכולה להתעלם. למעשה רק בשבוע של הווסת אני נחה מהמחשבות.
כך שאם את שואלת אותי אני דווקא חושבת שטוב שהחלטת לא להתעסק עם זה יותר מידי.
בכל מקרה, רק מחשבות חיוביות, כך או אחרת, אני בטוחה שבסוף כולנו נצליח

ולגבי- לי מחכה סופש של עבודה, אני מקווה שהפעם היא תהייה פוריה (תרתי משמע).

שבת שלום ובשורות טובות

חמודה,
אני כל כך מבינה אותך!!!!
אני בטוחה שדווקא עכשיו כשלא תתעסקי עם זה נון סטופ זה יגיע,גם אם יקח עוד טיפה.
בדיוק גם אני התלבטתי אם להגיד לכולן פה שאני יוצאת להפסקה של כמה חודשים ואז אחזור (בתקווה שכבר לא תהיה בפורום כמובן,שתהיו בפורום השכן) אבל זה באמת ממכר להיות פה.
לי בטוח לא יהיה מה לעדכן כי לי אסור לנסות לפחות חודשיים.
מאחלת לך בהצלחה בלימודים ושעד סוף השנה הזו כבר תספרי על הריון מקסים ומתקדם...
תדעי לך שלכל דבר בחיים יש סיבה,אולי זה מלמעלה שמישהו רוצה שתסיימי את הלימודים בהצלחה ושרק אז תתפני להרחבת המשפחה.
בכל מקרה שיהיה סוף שבוע נעים ותשתדלי לתת לבעלך קצת תשומת לב,אל תשכחי שגם לא קשה...
חיבוקים חמים ...

אני ברוך-השם מהפורום-השכן, ורציתי לעודד אתכן..כי רק כך נראה לי מגיעים לתוצאה-המיוחלת...והלוואי שתגיעו כולכן אלינו...
אתן חכמות, כי לצערי זהו אחד התחומים היחידים בעולם,שלא ניתן לקבוע,לדרוש,לפקד על הגוף תוצאה מיידית..אלא רק לעבור תהליך...
ולכן כשירד לי האסימון, עשיתי תוכנית-אסטרטגית לתהליך של פוריות:
- ספורט: מלא הליכה ברגל לצורך סידורים (אנרגיה-תקועה,שגם "סייעה" בטח
לחסימה-אצלי).
- השקעת-אנרגיה בסידורים: סיום-הלימודים, סידורים (ביורוקרטיה וכו').
- תזונה: בעיקר לגבר: אגוזים וכו',טחינה, לאישה: סלק+מים (לעיבוי-רירית)+שתיית
חליטת-תה פוריות (גם לאישה וגם לגבר מאייל-פוליטי מצפת, שהראתה לנו שיפור
מדהים במדדים).
- אמונה ותקווה בבורא-עולם..

* לגבי ההתעסקות בפוריות:
* למדתי את שיטת חום-השחר ולכן הפסקתי לאחר מס' חודשים למדוד בכל-בוקר,כי
כבר הכרתי את גופי (מיותר לציין, שלא קניתי כבר את כל הערכות לביוץ, שלא היו
אמינות לגבי, כי לא תמיד היה לי מחזור-סדיר).
* ערכת-שתן להיריון: הפסקתי לקנות, כי זה כמו שוקולד, חייבים לאכול את הכל...
הייתי מחכה להיריון (אבל רושמת תאריכי-מחזור+ביוץ משוער) ולאחר האיחור
מקבלת את המחזור (האמת, שדי בשימחה,כי סבלתי לפני-כן מאל-ווסת, כך שכבר
למדתי לקבלו בברכה, אם כבר הגיע בזמן).

בחודש שנקלטתי ברוך-השם,לא חשתי דבר!!!! שום-תסמינים, נותרה לי רק ערכה-אחת לשתן, בעלי חשב שאני סתם מבזבזת אותה לריק,כי אני בטח אקבל מחזור, לא רצה שאתאכזב (האמת, שהיה לי כבר דימום-מועט+רירית-דקה, וחששתי יותר מניתוח נוסף להידבקויות ברחם, כך שיותר חששתי, ממצב שבו לא-אקבל מחזור ואז בטוח אלך לניתוח, וגם הייתה לי כבר הפנייה).

בקיצ', בסוף פשוט הלכתי לעשות אותה, וקיבלנו את הנס מהבורא-עולם..

מה שאני רוצה לומר כאן, כי רק כשהתחלתי להיות חכמה (לקח לי גם זמן), אז לדעתי רק כך ניקלטתי...עם חוכמה להבין שזה תהליך שלי (על-אף גילי "המופלג", 34.5 בעת-הקליטה), ללא לחץ חיצוני..כי הוא לא יעזור לי אישית...
דאגתי בעיקר לבריאות שלי באופן-אקטיבי (וזה ידוע,שאישה שמחזקת את עצמה, קל לה יותר להיקלט+בעלי חיזק את עצמו).

אגב-התהליך, היה מהיר יותר ממה שחשבתי שייקח...כי כבר לימדתי את עצמי, שזה ייקח זמן והשתדלות-רבה מצידי, אבל הילד השני יבוא בפנצ'ר...
אני: 3 חוד' של שתיית-החליטה ובעלי: חודשיים..

כולן יוצאות כאן לפגרה??? מה נהיה? הפגרה שלי כבר התחליה לפני שבועיים ותמשך לעוד חודשיים,,,,,ואז חזרה לעבודה
פגרה זה טוב ואני נהנית ממנה ומה שיהיה יהיה, בסופו של דבר ההוא למעלה מחליט,,,לא סתם אומרים שיש 3 שותפים ביצירת האדם-אביו, אמו והקב"ה
ומה שצריך לקרות יקרה בזמנו
אין צורך להרים ידיים, מה גם שזה לא באמת קורה ,,,אנחנו נשברות רק לכמה רגעים ואז אוספות את עצמנו כל פעם מחדש- כי ככה החיים וזהו יצר ההשרדות

יקירתי, תהני מהפגרה שלקחת על עצמך ואת עוד תראי את תהיי אמא מדהימה ממש עוד מעט

גם אני החלטתי ......שיצאתי מהמירוץ אחר הביצית..
היום קיבלתי..בכיתי כעסתי קיללתי.. רהוצאתי על בעלי דיי הרבה בזמן האחרון..
חודשיים של הכנות.. כדור להביא את הווסת שלא עזר, החלפתי רופאה, עוד סבב של הורמונים אחרים 21 יום של כדורים בטן מנופחת וכבוודו הסכים להגיע.. אחכ איקקולמין ואוביטרל, 3 אולטראסאונד בין לבין , הרבה דקירות ביד..
והנה סופסופ ביוץץץ .. כל שמחתי קיוותי.. בדקתי כל כמה ימים יצא רק פס אחד.. והיום 16 יום אחרי הזריקה הגיע ווסת..............
אז די.. לא רוצה יותר כדורים זריקות, בדיקות,בטן נפוחה, מצבי רוח..
נשבר לי ה...
מי זה שהמציא את הסיפור על איך באים ילדים לעולם...??? צריך לשנות את הסיפור לאמא ואבא עשו אהבה עשו בדיקות אמא בכתה אבא חסר עונים ובסוף מגיע תינוק..
יום ראשון יש לי יום הולדת 36.. כל כך רציתי מתנה.. כל כך קוויתי..
וזהו די , מתחילה התחלה חדשה, מורידה את מה שהעליתי בשנה האחרונה מאז שהפסקתי גלולות והתחלתי לנסות..
בהצלחה לכולן ..
סליחה על החפירות.. שבת שלום של אור תקווה ואהבה!

יקרות...

אף אחת לא יוצרת מהמירוץ...

במירוץ הזה כולנו מנצחות...

מותר לעשות הפסקות, מותר לנוח, מותר לאגור כוחות, מותר לנשום, לקחת אויר ממש לתוך הריאות... מותר להישען אחורה, מותר להירגע, מותר...

אבל להרים ידיים- אסור!

כן זה מייאש, כן זה מעייף, כן זה קשה, אבל את השיעור הזה אנחנו הולכות לצלוח!

אין יאוש בעולם כלל!

היי כמו שכתבתי פה את הסיפור הקצר שלי אני אספר אותו שוב בתקווה שייתן לך תקווה...

אני לפני 3 חודשים עברתי בדיוק רת מה שאת עברת, היה לי איחור מאוד גדול של 20 יום ויותר, הלכתי לרופא אחרי שעשיתי בדיקות דם ושתן ואין שום הריון וגם לי נתנו את הכדורים דופסטון, הוא אמר לי לקחת 3 פעמים ביום במשך 3 ימים אבל בטעות לקחתי כדור אחד יותר. לאחר שסיימתי עם הכדורים חיכיתי כמעט שבוע למחזור, בסופו של דבר הוא הגיע.
חודש אחרי זה שוב המחזור הגיע כמו שעון בדיוק, מצד אחד זה ביאס אבל מצד שני זה שימח אותי כי לפחות זה הרגיע אוי שהמחזור שלי תקין.
חודש אחרי זה, שזה היה חודש שעבר. החלטתי אני עם עצמי שאני לא עושה כלום, לא חושבת על כלום ועושה עם בעלי אהבה נטו, לא ילדים, לא סופרים ימים לא כלום. אחרי המחזור האחרון חיכתי 4 ימים ולא שבוע כמו שדורשים ביהדות (וסליחה אם זה פוגע באמונה של מישהי אבל פשוט אי אפשר לדעת מתי הביוץ ועדיף לחסות את הימים). וכמובן בגלל המשתמע מזה לא טבלתי במקווה. לא בלעתי אגוז מוסקט עם דבש, לא בלעתי גרגירי פלפל שחור ולא עשיתי שום דבר ממה שכל הסביבה "המליצה" לי.
מה שעשיתי זה פשוט, נסעתי אני ובעלי ל-3 ימים באמצע השבו לאילת, ועשינו שם כיף חיים ואהבה רבה. חשבנו רק על עצמנו ועל האהבה שלי. אפילו באילת שכחתי לקחת חומצה פולית!
בסופו של דבר זה השתלם כי עכשיו אני בתחילת ההריון ב"ה שבוע 5.
מאחלת גם לך חודש הבא מחזור מדוייק ואחרי זה לעשות נטו אהבה ולא לחשוב על כלום. גם אם זה לא יצליח תאמיני בלב שלך שבסופו של דבר יהיו לך ילדים קטנים ומקסימים! הכל עיניין של זמן!

דינה,

כהרגלך את מקסימה ומלאת אופטימיות.

ולכל הבנות-אל יאוש, בסוף כולנו נצליח

שבוע טוב לכולן ורק בשורות טובות