תעזרו לי בבקשה פשוט רע לי :( - הריון ולידה

אני חושבת שכאשר זוג עומד לפני משהו חדש ולא נודע, חוסר הוודאות והביטחון גורם למשבר..
זה קורה שעוברים לגור יחד זה קורה לפני החתונה או מיד אחריה וזה קורה גם לפני הלידה...מעצבן שדווקא מתי שאמור להיות הכי טוב רבים הכי הרבה אבל זה המצב בדר"כ

מה שחשוב זה שתשבו לשוחח ותעלי בשיחה את כל הדברים שמציקים לך, ובהחלט שהוא צריך לקחת אחריות גם עכשיו בהריון וגם אחרי הלידה. נישואים וילד זה ממש לא צחוק והוא חייב להתבגר ולקחת אחריות. לא לוותר בקלות ולנסות לשקם את הנישואים, זוגיות זה לא קל ותמיד צריך לדעת לוותר. שווה שיחה ואים יש אהבה וכבוד בהחלט שווה להציל את הנישואים ועוד מעט יהיה ילד שזקוק גם לאמא וגם לאבא.
שיהיה בהצלחה

מאמי שלי,
קודם כל תרגעי.
איך היו היחסים ביניכם לפני ההריון?
יכול להיות שהלחץ והמתח של ההריון תורמים. את צודקת שהוא בכל מקרה אמור לתמוך בך גם בהריון עצמו (אבל לפעמים לגברים קשה להבין באמת מה עובר עלינו בהריון) וגם מול ההורים שלו.
אני בטוחה שגם ההורמונים תורמים למה שאת מרגישה כרגע.
את מאד בטוחה באהבה שלכם האחד כלפי השני וזה טוב מאד. אני חושבת שאתם צריכים לשבת לשיחה רצינית וללבן את כל מה שמפריע לך ואולי יש דברים שגם מפריעים לו. אל תמהרי לחשוב על גירושים לפני שאתם עובדים על היחסים, אבל גם אל תדחי את זה ותתחילו לדבר ולהתייחס ברצינות למצב, ועם צריך תפנו לייעוץ זוגי.
בהצלחה ואל תבכי מאמי.
אוהבת אותך!

מאמי, זה מורכב..קשה לי לייעץ לך מה לעשות..
מה שכן, אני לא הייתי מוותרת בקלות ומנסה אפילו ללכת לייעוץ זוגי לפני שהייתי מחליטה החלטות קשות..

בכל מקרה קבלי המון

תראי, אף אחד לא יכול להגיד לך מה לעשות ולאנשים "קל" להגיד לאחרים ולא לעצמם, אבל אני יכולה לייעץ לך, ללכת ביחד עם בעלך או לחוד לייעוץ זוגי (במידה ושניכם רוצים שהזוגיות תצליח) כי לפרק נישואים ולהרים ידיים זה קצת יותר קל מאשר לשמור על הקיים (הנישואים). אבל במידה והחלטת שבעלך הוא לא האדם שאיתו את רוצה להמשיך לחיות את חייך והוא לא מכבד אותך או ששניכם לא מסתדרים מסיבות כאלו ואחרות - אז תתגרשו.
אבל לפני הכל אני אומרת לנסות ולשפר את הנישואים - לתת " צ'אנס " בכדי שלא תגידי "למה לא ניסיתי".
הדבר הכי חשוב בנישואים: כבוד, אמונה, תמיכה וכ'ו (למרות שאף אחד אינו מושלם)
ואם אין את הבסיס הזה לנישואים אין טעם להמשיך....

תעדכני..

יקירתי, לדעתי בגלל הכאב הגדול שלך, את לא מצליחה לראות כלוםמלבד שחורות..
למה מראש את אומרת שטיפול לא יעזור? אולי הוא צריך לקבל ת הסטירה שלו ממישהו חיצוני? אולי תלמדי שגם את עושה לפעמים דברים שהם לא בסדר? אולי ילמדו אתכם איך לתקן את הדברים ומהמשבר הזה לצמוח ולגדול?

יכול להיות גם שזה לא יעזור, אבל לדעתי כדאי לנסות. מדובר בנישואים, באדם שהתחייבת לו ולא בדבר של מה בכך.
אומנם את לא צריכה בשום פנים ואופן להישאר עם אדם שאת סובלת איתו, אבל אם בחרת להתחתן איתו- תני לפחות את ההזדמנות הזאת לתקן.

זאת דעתי יקירה, תעשי מה שאת מוצאת לנכון..כולנו כאן נחבק אותך המון בכל מצב..

אני לא אומרת שזה טוב שהוא לוקח אותך כמובן מאליו..וזו בטח רק אחת הבעיות שלכם. בגלל זה אני חושבת שאתם צריכים לפנות לעזרה מקצועית..

אם כך, נראה שכבר החלטת...?

תקחי את הזמן מתוקה עד שתחליטי בדיוק מה את רוצה ומה את דורשת ממנו ועל מה את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתפשר..
בנתיים אנחנו פה לחבק כשעצוב...

ממי קבלי

יש אפשרות שתתארחי אצל אמא/הורים שלך לכמה ימים?כמובן מבלי להיכנס איתם
לפרטים.
אני יודעת שזה לא פתרון לבעיה עצמה אבל כך תוכלי להירגע ולנוח קצת מכל המתח הזה. תבקשי כמה ימי חופש מחלה מהרופא ותסדרי לך את המחשבות, לי זה עושה פלאים.

לא הבנתי למה את לא הולכת להורים שלך לקצת זמן - בגלל חתול!!??
יש לך עם מי לדבר במשפחה?
בכל מקרה אני יכולה להגיד לך, כאשר תקבלי החלטה תדאגי לעשות אותה כשאת רגועה ולא עצבנית בכדי שזו תהיה החלטה נכונה.
וכל החלטה שאליה תגיעי היא תהיה לטובה בסופו של דבר

רק לשם ההבנה.....בעלך הלך לישון אצל הוריו והשאיר אותך לבד בבית??
בואי אספר לך משהו, ההריון הזה עשה לי מצבי רוח שבמנפאוזה נראה לי שאין- מתעצבנת על נמלה כי היא הלכה במקום הלא נכון...
בעלי (שיחיה!!) ספג ועדיין סופג לא מעט מהשינויים האילו ולא "מחזיר" כי הוא יודע שזה חלק מהעניין ועם קצת הבנה גם המצבי רוח האילו יעברו.
אולי אם בעלך יבין מה עובר עליך בגלל ההריון- ולזה רק את יכולה לדאוג שיקרה, אולי הוא יתנהג אחרת.
הרי כמו לך, גם לו זה הריון ראשון, הוא לא יודע מה עובר עליך..
תני לו לראות איזה סרט, לדבר עם נשים אחרות ו/או מישהו מקצועי על השינויים שקורים בהריון, אולי זה יעזור..
לגבי שקרים......עם זה אין לי הבנה ולעולם לא תהיה! אמון הוא בסיס ובלעדיו אי אפשר לקיים קשר.
מה שכן יקירתי- יש נוסחא מאוד פשוטה שאומרת טוב לך- תשארי, לא טוב לך- תלכי!
אם לא טוב לך בקשר איתו אז אין שום סיבה בעולם שתשארי, אין למה להילחם על דבר שבכלל לא רוצים, יש עוד הרבה הרבה מאיפה שזה בא.
אנחנו כאן כדי לשמוע אותך תמיד,
תעשי לעצמך את הדבר שיגרום לך להרגיש הכי טוב בעולם!!!

מתוקה ,אני לא אגיד לך שההריון וההורמונים וכל מה שמסביב להריון לא חלק מאיך שאת מרגישה אבל אני בטוחה שיש מעבר לזה,ונראה שיש לו הרבה ללמוד על כבוד לזולת.
אבל אל תעשי כרגע שום צעד קיצוני,עוד כמה חודשים יהיה בייבי חדש בעולם וזה מאוד מקרב בין זוגות וגם אם לא לפחות תדעי שההרגשה שלך היא הכי טהורה ולא מגיעה מסוף ההריון שגם ככה קשה.
בהצלחה

מתוקה לא קל להיות במצב שבו את נמצאת כרגע ממש עצוב קבלי המוןןן

את מתוקה ומקסימה.
אני שמחה שישבתם לדבר ושישנתם יחד
הגיוני שנרדמתם תוך כדי דיבור.....
היום תשבו ותסיימו את זה
שולחת לך מיליון חיבוקים

אוהבת בשמת

גם אני עליך, נסיכה!
יש לך פייס?
אוהבת בשמת

אנ מאחלת לך שהכל יסתדר לך לטובה

בס"ד

אין לי מושג איך להתחיל ואם יש לי משהו שעדיין לא נאמר להגיד...
אבל אני אנסה (מי יודע אולי זה יצליח לעזור לך)-
אני יכולה לספר לך (והיום אני בהריון שני)- שבהריון של הבת שלי (לפני שנתיים בערך) הייתי נשואה כחצי שנה והכרתי את בעלי כשנה וחצי. ההורים שלו היו קטסטרופה והוא לא הגן עליי (כי אז הוא עדיין לא הבין שזה התפקיד שלו!). היו לנו כאלו מריבות כאסח והוא היה ממש לא מתחשב במצבי (עד שהרופאת נשים שלי אמרה לו שאני בבית אהיה פרינססה, שאסור לי לעבוד קשה ושאני לא אסחוב כלום!). בקיצור- היינו זוג טרי עם הורים שהם חותנים טריים ולא ידענו את כללי המשחק. היום (ב"ה ובלי עין הרע) המצב כמובן לא מושלם אבל יש שיפור משמעותי מאוד- הוא לא מרשה לי לסחוב, אני לא הולכת לקניות לבד (ואני רק בשבוע 9) והוא ממש מתחשב. עדיין יש לו יציאות מידי פעם שמעצבנות, אבל אני יכולה לומר לך- 1) גברים הם תינוקות, אין מה לעשות...הם מתבגרים הרבה יותר לאט מאיתנו 2) הם לא נמצאים בגוף שלנו אז קשה להם להבין מה אנחנו עוברות (ולכן קורס הכנה ללידה מומלץ לנשים שהגברים שלהם עדיין מרחפים)
3) השאלה החשובה כאן- היא מה הן התכונות שמפריעות אצלו והאם הן יכולות להשתנות. בעלי נהיה אבא טוב רק אחרי כמה חודשים שהיא נולדה. אבל היום ברוך ה' הוא מקסים. תבחני עם עצמך מה את יכולה לעשות עם בעלך, תזכרי שדברים גם יכולים להתשנות, תנסי לדבר איתו בצורה רכה ואולי אפילו לדאוג שהוא ישמע חוות דעת של רופא נשים. אני מאחלת לך המון בהצלחה ולמרות כל מה שאמרתי אני לא חושבת שאת צריכה להישאר איתו בשביל הילד. תישארי בשביל עצמך רק אם את חושבת שיהיה לך טוב.
כל אהבתי
חושחושה

החיים יפים...

היי מתוקה
אני חושבת שכדאי שכל אחד מכם יקח לעצמו פסק זמן ויחשוב.
אולי המרחק הזה ממך עכשיו יגרום לו להבין כמה שאת חשובה לו וכמה שהוא לא רוצה לאבד אותך, ואז הוא יקח את עצמו בידיים ושינה את היחס שלו כלפיייך.
שיהיה בהצלחה ורק טוב אמן

מאמי, כנסי אליי למסנג'ר אווווווי כמה טיפים יש לי בשביל שהוא יבוא אליך על ארבע...
[email protected]