אני עכשיו אחרי טיפול חמישי כבר הפעם עם גונל f , עוד כמה ימים אדע עם אני בהריון או לא, המחשבה על זה שיכול להיות שאני בהריון מדהימה אותי ומרגשת, אני לא מרגישה שום דבר וכל דבר הכי קטן שמרגיש לי בגוף אני שמה לב אליו.
איזו התמודדות זו, של כאב, פחד תקווה, אכזבה אהבה וכל כך הרבה תחושות שמציפות ובאות לפעמים הגלים נמוכים ולפעמים זה צונאמי גועש...
האם אני צריכה להתפלל לעבור את השיעור הזה או להתפלל לילד...? בנתיים אני לא בטוחה שאני עוברת אותו...
אני לא מצליחה להיות באמונה כמו שהייתי רוצה והרבה פעמים מפלצת הפחד משתלטת עליי וכמעט כמעט חונקת אותי...ואז עוד פעם...ממש ברגעים האילו שאני כותבת יש לי הרגשה כאילו אני הולכת לקבל מחזור...אף פעם לא עשיתי עניין מהמחזור שלי תמיד קיבלתי והכל היה בסדר...ועכשיו אני לא רוצה לקבל אותו ובנתיים (שנה ו..) כמו שאתן מבינות אני עדיין מקבלת, בשנה ו..האילו היו שתי הריונות שנפלו ממש בהתחלה, אני מבינה שזה סימן טוב, אבל אני רוצה כבר את הדבר האמיתי...
לפעמים שהכל נראה שחור במיוחד אז אני מפחדת שאולי זה לא יקרה לי בכלל, הרי איך מישהו יכול להבטיח לי...ומי יכול להבטיח לי בעצם...?
אני מפחדת מזה מאוד...לפני שנה ו..בכלל עוד לא חשבתי על ילד והיום הכל איכשהו קשור לזה...
אני יוצאת החוצה ומחייכת ובא לי לברוח לאי בודד, אני הבן זוג שלי והרופא שלנו (חופשה חלומית...).
אם לא יצליח הפעם, נראה לי נעשה עוד נסיון אחד של הזרעות ואז להפריות, מה שכל כך פחדתי ממנו,
וכמובן הפחד הענק הזה ואם זה לא יצליח יש כאלה הרי, אולי אני מאלה...
אז עוד כמה ימים או פחות אדע, בגלל ההורמנים, ההזרעה הייתה יותר מוקדמת, נראה מה יהיה, מספיק כבר עם הדקירות, האולטרסאונד שבודק ובוחן גדלים שלך זקיקים, מה עם איזה בדיקת דם שתראה בטא מהממת, מה עם איזה אולטראסאונד שיראה תינוקי חמוד כזה שהוא שלנו, מה עם קצת ללכת עם בגדי הריון גדולים לא בגלל שהשמנתי מהתסכול אלא כי יש הריון....
הזמן עובר...ואני מקווה לבשורות טובות לכולנו.

אמונה אמונה אמונה