לא פייר - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • בשבוע האחרון אני ובעלי התחלנו לספר כבר על ההריון
13 תגובות
עמוד 1
  • מזל טוב :) ! זה בסדר להרגיש כך קרה לי מקרה דומה עם גיסתי שהייתה אחת הבודדות שידעה שניסינו מעל שנתיים להרות וכשסיפרתי לה היא הגיבה "ידעתי" במקום לשמוח ולהתרגש, אמרה ששמה לב שאני שותה רק מים ולא משקאות מוגזים .... מאוד נפגעתי כי דווקא ממנה ציפיתי לשמחה ופרגון , היום היא בהריון שלישי בחודש 4 ולמרות איך שהיא הגיבה אלי כשהיא סיפרה לי שמחתי ואיחלתי מכל הלב כי הבנתי שאי אפשר לדעת איך קרובים וחברים יגיבו אבל מה שחשוב שאני מאושרת והמשפחה שלי מפרגנת וזה מה שצריך להיות בראש מעינייך - את בעלך והקרובים באמת :) שיהיה המון בהצלחה!
    [אהבה זה כל הסיפור :)
  • את באמת צודקת, הכי חשוב שאני ובעלי מאושרים עד בגג מההריון
  • צאי מזה ממי..יעבור להן...
    שיקחו אקמול וירגעו.
    זכותך המלאה לספר אחרי דופק וב"ה שהכל תקין.
    http://www.2bhorim.co.il/forum/index.php
  • אוי גם לי זה קרה...עם בנות דודות שלי שהן החברות הכי טובות שלי...
    אבל אמרתי להם שזה הריון ראשוןשלי ואני מאמינה שאחרי שלושה חודשים שאני עושה את כל הבדיקות שברוך השם הכל בסדר אז אני מרשה לי לספר..
    מה אני יעשה שאני פוחדת מ-עין?!?!!?...
    והן אמרו לי שגם הן יעשו את זה, וזה ברור...
    אבל יש כאלה לא מפותחות ויש כאלה שנעלבות...
    אני לא חייבת דין וחשבון לאף אחד.........העיקר שהעובר שבבטן יהיה בריא זה מה שהיה חשוב
    לי ב-9 חודשים של ההריון!



  • זאת זכותך לספר מתי שאת רוצה ואת לא צריכה לתת דין וחשבון על ההחלטות שלך לאף אחד
    ובכלל אני לא סיפרתי עד שראו את הבטן והיו כאלה ששאלו אותי למה לא סיפרת לנו?
    אז פשוט עניתי להם כשצריך יודעים

  • שישתו מים קרים, את לא חייבת לספר ישר ובטח לא לפני בדיקת הדופק אז אין להם שום סיבה להיפגע ואת תרגישי הכי נוח בעולם. גם אני לא סיפרתי לחברות הכי טובות ואף אחת לא שפטה אותי או כעסה עליי.
    תהנו מההריון ושימשיך קל ותקין
  • אנשים ממש חצופים!
    חחחחחח

    טוב שלא רצו שתודיעי להם על כל פעם שאת .... עם בעלך.

    אוהבת בשמת
  • מאמי אל תתיחסי אליהם
    יש אנשים כאלה
    []
    []

    []
  • חחחחחח
  • את ובעלך היחידים שתחליטו למי לספר ומתי.
    הן ירגעו. אין להן ברירה אחרת.
    המשך קל ותקין
  • בס"ד

    היי

    את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד! זו הבטן שלך וההריון שלך ושל בעלך!
    אני באופן אישי לא סיפרתי על ההריון הקודם אפילו להורים שלי עד חודש 4 בגלל הפחד שיקרה משהו או שיספרו לכל העולם (הם לא יודעים לשמור סוד...)- וגם בגלל שאת ההריון שלפניו איבדנו ...
    עכשיו אני שוב בהריון (בע"ה שיהיה תקין אמן ) ועדיין לא סיפרתי לאף אחד עד שאסיים חודש שלישי...
    דווקא כן נעלבו ממני בהריון הקודם אבל זה בסה"כ בעיה שלהם...זו זכותי לשמור מידע לעצמי

    החיים יפים...
  • לדעתי זה עניין פרטי שלך ואף אחת לא צריכה להיעלב. אני מבטיחה לך שאותה אחת שנעלבה, כשהיא תהיה בהריון, גם היא לא תספר בשלב מוקדם.
    אוהבת ורד
    .
  • וואלה,חושחושה..גם אני כמוך..איבדתי היריון יקר (אצלי- לפני כשנה וחצי בפיגוע, ההפלה הסתבכה,וברוך-השם רק כיום אני שוב בהיריון..).
    משפחה שלי (ישר להורים+אחיות), משפחתו של בעלי (חיכינו מלא,כי בפעם-הקודמת האמא לא ידעה לשמור בסוד..במקום-שגרנו בו)

    לגבי חברות: סיפרתי זאת, האמת רק לחברות בעלות-ילדים ולחברה שהתחתנה ושהיא מנסה...
    הן יודעות כמה סבלתי אחרי, ונראה לי שהגיל שלנו עושה לנו רק טוב...(אני בת 35), וגם הן כמוני+-..כך שאף-אחת לא-שופטת..
    סיפרתי בדיוק השבוע לחברה שסוף-סוף מתחתנת,איך שהייתה לי הקלה, שהיא בישרה לי על החתונה...(החבר המהבול שלה בן 45 והשהה זאת מלא זמן), ורק אז סיפרתי לה..
    אולי יש לי נסיבות-מקילות,כל-מה שעברתי....שהן לא שופטות אותי..
    היא הייתה קצת בהלם שאני כבר בחודש 5, 555,חמסה...
    ולעוד חברה,ששיש לה חבר סוף-סוף,ושהם גרים ביחד...והיא ממש מפרגנת בטיבעי...כשהם הזמינו אותנו לא.ערב ודיברנו על אמונה (החבר שלה חוזר-בשאלה), והטיעון הכי חזק שלי היה שבזכות האמונה,הצלחתי...(לפני שנה וחצי בכלל לא הייתה לי המתנה של האמונה בפנים,כך שקיבלתי אותה כמתנה)..

    עכשיו נותר לי לספר לחברה רווקה,מקסימה,שמחפשת שידוך, מסורתית...(יאללה אולי יהיה כאן שידוך בשבילה???).
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה