מצטערת שאני בוכה לכן - הריון ולידה

סיגליתוש אל תיהיי מאוכזבת ואל תרגישי שאת אשמה אני מאמינה שאת אמא מקסימה ועושה הכל בשביל הילדים שלה פשוט אור באמת כרגע נימצא בגיל הטיפש עשרה שממש לא משנה מה עושים עבורם הם לא מעריכים הם מורדים רוצים להיות רק עם חברים ולעשות מה שבא להם אז אל תידאגי הוא עוד יחזור על 4 כי אין אין בעולם על אמא

[url=http://www.zix.co.il/images/1567965169.jpg]

[url=http://www.zix.co.il/images/1070899679.gif]

מאמי שלי כל כך לא מגיע לך...
כשהורי התגרשו גם אני עברתי משבר עם אמא שלי ופתרנו אותו דרך עובדת סוציאלית..
עצוב לאבד בן אז אולי תנסי לברר על פסיכולוגית טובה או עובדסת סוציאלית באזור שלכם???

מאמי שלי כבר סיפרתי לך פעם על אחותי היא בת 16 וחצי היום והיא עושה את המוות לאמא שלי ואין אפילו אני לא יכולה לדבר איתה כי ישר צורחת "אתם שונאים אותי" על כול דבר שאני מעירה לה היא אומרת שאני שונאת אותה ורוצה לרעתה היא לא מבינה שזה לטובתה רק.. היא יוצאת לבלות עד 3 בלילה, יושנת אצל חברים וחברות ופשוט שמה ז... על אמא שלי, לא עוזרת לה בבית ולא כלום.. כשהיא בבית היא יושבת כול היום רגל על רגל במחשב בפייסבוק או אייסי או שהיא יושנת זהו מעבר לזה אין אותה..אפילו ללכת לחנות לקנות לאמא שלי חלב ולחם היא לא הולכת עם אמא שלי לא תשלם לה על זה.. שתביני המצב שאחותי נימצאת בו יותר גרוע ממה שאור נימצא בו אבל אני מאמינה כשגיל טיפשעשרה יעבור הוא והיא יבינו שאין בעולם כמו אמא.. אני רק עכשו אחרי שנהייתי אמא בעצמי רק עכשו אני מבינה כמה סבל וכאב גרמתי לאמא שלי כי כן גם אני בגיל 16 היה לי חבר ראשון ואני בכלל הייתי גרה אצלו ולא הקשבתי בעצמי לאף אחד... זה יעבור נשמה שלי תאמיני לי הוא יבין בבוא היום מה הוא גורם לך וכמה סבלת איתו ויבוא היום שהוא יבוא לבד אלייך ויכח אותך לשיחה ויבקש ממך סליחה מכול הלב.. תהיי חזקה מאמי ..

[]
[]

[]

בוקר טוב,
יום הולדת שמח לאור.
קבלי מליון

[url=http://imikimi00.com/link/link_through/12gMt-12Z?password=n2V6eidpdV]
[url=http://imikimi00.com/link/link_through/12gMt-11j?password=9phVbq167G]

תודה לכולכן
אין לי שום בעיה בקבלת עזרה, הבעיה היא אור הוא לא מוכן אפילו להקשיב ללכת למישהו שיעזור לו בכלל, וכל עוד אין לו שום רצון לטיפול לא יעזור כמה אני ילחץ ויגיד זה לא יעזור. לעצמי אני ממש לא חושבת שאני צריכה עזרה מקצועית. האמת כמה שקשה לי אני מאמינה ויודעת שאני חזקה ולכל אחד יש רגעי שבירה בסך הכל הוא הבן הגדול שלי ואני אוהבת אותו מאוד. ותאמינו לי אים ארגיש שאני צריכה עזרה בשבילי בהחלט שאלך ואקבל אבל מה שחשוב לי כרגע זה אור.

מאמי,
אל תכריחי אותו ללכת לטיפול בכח, זה רק יעשה ההפך.
אני בעד שלא תרפי ממנו, מצד אחד תני לו את השקט שהוא זקוק לו, גם אם הוא מוצא אותו אצל אבא שלו (הרי אין לך מה לעשות עם זה) ומצד שני, כן תנסי לכוון אותו, כן תראי לו שאכפת לך ממנו ושאת אוהבת אותו, כן תתני לו את תשומת הלב - אני יודעת שזה קשה לך ושהוא לא משתף פעולה אבל אני חושבת שאת צריכה איכשהו למצוא את הדרך להגיע אליו (אולי לדבר איתו ביחידות כל פעם שצצה בעיה ולא לשתף את כל בני המשפחה בריבים וכו', אולי להראות לו שאת מתייחסת אליו כבוגר ולתת לו אחריות מסוימת בבית בתחום שמעניין אותו להראות לו שאת סומכת אליו ומתייחסת אליו בכבוד ומצפה שהוא יחזיר את אותו היחס לך ולשאר בני המשפחה.

היי מתוקה שלי.

קודם כל קבלי 1000000

קבלי המוןן

מותק,
קבלי ממני מיליון חיזוקים וחיבוקים

סיגלית חמודה שלי קבלי ממני המוני

סיגוש מאמי

[url=http://www.tinyducks.com/]

אני בטוחה שזו רק תקופה שהוא עובר והכל יחזור לקדמותו תוך זמן קצר
כולנו היינו בגיל הזה!
בנתיים את צריכה להיות סבלנית.
http://www.holdthatpic.com/

מאמי,
אין לך מה להאשים את עצמך! או להרגיש לא בסדר מהמעט זמן שאני נמצאת בפורום התרשמתי ממך רק לטובה בכל המובנים (אגב לפעמים גם הייתי לוקחת את העצות שלך כשל אמא, את תמיד מגיבה בחום
את יפה..כל כך יפה, יותר יפה מכולן! אבל את לא יודעת...כמה את יפה כל כך יפה, הכי יפה בעולם!!!

את פשוט נשמה שתדעי שעצם זה שאת בכלל מעלה את זה מראה את מעלתך בתור אמא שלו זה מדהים שיש בכלל מודעות למצב של הבן שלך ולדבר על זה בכלל...
אני מבינה שאת מרגישה חוסר אונים במיוחד שקשה מאוד לתקשר אני לא יועצת אבל יודעת שרק אהבה ללא תנאים אבל ללא בכלל כמה שזה קשה עוזרת בגיל הזה זה גיל קשה ושיש פירוד אז יש לילד אשמה והרגשות של חוסר אהבה צריך רק לתת ללא גבול אהבה ואני לא כל כך נשמעת פה אבל יודעת ממה שאני רואה אותך כאן כבר יותר משנתיים יש לך המון אהבה להציע ב"ה הכל יסתדר על הצד הטוב בהיותר ותראי אור חוזר מכל ההשקעה שלך בכל ילדיך תראי רק נחת.

סיגלית אולי את לא זקוקה לעזרה אבל שווה ללכת לשמוע עצת מומחים ואולי אפילו להרוויח כלי או שתיים בדרך לפריצת דרך ביחסים שלכם ואפילו בשכנוע של להביא אותו לעזרה...

כפי שכבר כתבתי בהתחלה וכפי שכתבה שלומית- כדאי שתלכי לייעוץ על מנת לקבל כלים כיצד להתמודד איתו.

נכון שזו תקופה שתחלוף, אבל אפשר לעשות אותה הרבה יותר נעימה ורגועה.. בשביל שניכם.

מאמי קודם כל קבלי מיליון

כמה שאני מבינה אותך...... אחותי בת 17 ועדיין יש לה את התקופה הזאת . לא אכפת לה מכלום היא חושבת שהיא בוגרת מספיק כדי לעשות מה שהיא רוצה ולדבר איך שהיא רוצה. ההורים מסכנים עברו את התקופה הזאת יתי והיא ישבה וחיבקה אותם ואמרה "אני בחיים לא יהיה כזאת" בטח כי הרבה יותר גרוע וגורמת להם סבל ודעגה הרבה יותר. לדעתי את צריכה לדבר עם אבא שלו , אתם הורים ושתיכם מספיק בוגרים כדי להגיעה לאיזה שהיא החלטה ביחד. הוא הולך כי יודע ששם יקבלו אותו וכדי ללמד אותך שאת עשית משהו לא בסדר שפעם הבא תפחדי להביע את דעתך לגביו. אז לא !! זה לא יהיה ככה, את צריכה להישאר רגוע וזה שאת מתנהגת אליו כמו אויר לא יעזור מאמי יש בעיה אז פותרים אותה. אם לא אז הוא יעשה כל חייב מה בראש שלו. היום אצלך מחר תעצבני אותו ילך לאבא שם יעצבנו אותו יחזור אליך. את צריכה לדבר איתו 1 על 1 להגיד לו שהוא גבר כבר ואת סומחת אליו ושלך מאוד קשה לגדל את 3 הילדים לבד ואת מאוד משתדלת והוא חייב לעזור לך כי הוא הגבר במשפחה . אסור לקחת רגליים בידיים ולברוח ככה אם משהו שאת אומרת לו לא מוצאת חן בעיניו. אם הוא מספיק בוגר אז שיחפש לו דירה ויגור בחוקים שלו. אל תפחדי להגיד את דעתך ולנער אותו קצת משעננות הזאת.
קבלי חיבוק
[url=http://www.glitterfly.com]

אוי סיגלית

בנות תודה רבה על התתיחסות
אני רוצה לשתף ששוחחתי עים הבת שלי והיא פשוט מדהימה וכל כך בוגרת היא אומרת שאור אמר לה שטוב לו אצל אבא שלו באחד הפעמים שהוא עזב, והוא מנסה איפה עדיף לו וכנראה שעכשיו הוא בחר ששם פשוט אף אחד לא אומר לו מה לעשות אין גבולות ואין איסורים ואף אחד לא אומר לסדר את החדר לנקות אחריו אז כנראה שאור בחר בדרך שלו. והאמת זה מאוד כואב לי אבל כמו שאמרתי רגשות אשם אני לא רוצה להרגיש כי אני יודעת מה אני שווה בתור אמא. אז למה אני לוקחת את זה קשה בגלל שזה הבן שלי אבל גם עים זה מתרגלים לחיות ואני מקווה שהילדים ימלאו אותי בגאווה שגם אים אור בחר בדרך הקלה יותר בשבילו אני מאחלת לו שיהיו לו חיים טובים ושיצליח בכל אשר יפנה
לא קל לי בכלל אבל הסבל שסבלתי בחיים כנראה הכין אותי גם לתקופה הזאת של חיי עים כל הקושי בלהאמין שמה שקורה צריך לקרות ולקבל את הדברים באהבה. אז מקווה שיעברו עליי ימים טובים ושנחת לפחות אקבל מהילדים שלי והלואי והם היו 20 אחוז ממה שאני נתתי לאמא שלי, לאבא שלי לא זכיתי לתת בגלל שהוא נפטר אבל עד היום אמא שלי היא המלכה שלי ולא משנה כמה היא מכעיסה אותי

מאמי כמו שאמרת הוא בחר לעצמו דרך קלה יותר. שפ אף אחד לא יושב לו על הראש כי הוא בנתיים עזב והיה החי הרבה שם שבוע. כשיהיה שם תקופה ערוכה יותר אני בטוחה שהכל ישתנה שם בשבילו. הוא יחזור שוב אליך ואז את צריכה לשבת ולדבר איתו . בנתיים תנוחי עם הילדים שלך בבית אל תעיזי לחשוב שאת אמא רעה כי את מדהימה פשוט !!! את עושה הכל בשבילהם רק לקרוא איך את מספרת אליהם עם כמה אהבה מחמם את הלב. הוא בגיל כזה דפוק שלא יודע להעריך את כל מה שאת נותנת לו. זה יעבור נשמה שלי. תני לו זמן אבל אל תתני להתעפס אליך ולעשות מה שבאה לו הוא צריך לקחת אחריות על מעשיו.
[url=http://www.glitterfly.com]

מאמי יהיה בסדר הכי קל בשביל אור זה לעזוב וללכת לאבא שלו
אבל אל תדאגי הוא עוד יחזור כשיבין שאין בעולם כמו אמא
בנתיים תרגעי מאמי
אוהבת אותך מאוד ואת אמא הכי מדהימה בעולם!
[url=http://imikimi01.com/link/link_through/BH4x-10s]

[url=http://imikimi00.com/link/link_through/BH4x-10x]

[url=http://imikimi01.com/link/link_through/BH4x-10y]

סיגלית קודם קבלי
" כי ג'ינג'י זה אופי, וג'ינג'י זה טבע, על ראש הג'ינג'י בוער הצבע" !!!

אל תדאגי, הוא לא שוכח מי זאת אמא שלו ומה היא נותנת לו ובעז"ה הוא יבין את זה ויחזור..
כמו שאמרו לך, זה הגיל לדעתי. כולנו היינו סוג של מתמרדות, זה עובר...
אולי באמת כדאי לך ללכת לעובדת סוציאלית (מייעצת בתור כמעט אחת כזאת...) יש להן רעיונות...
מקווה שהכל יסתדר בקרוב ואל תוותרי עליו, תנסי להגיע אליו. ואם טוב לו אצל אבא שלו כרגע, אולי עדיף לתת לו להיות שם תקופה...

יקירתי , כמו ששמת לב אני לא מגיבה הרבה לאחרונה ,מהסיבות שלי

את אומרת דברים מאוד קשים, ואני רוצה רגע להגיד לך כמה דברים מהכיוון של הבת ולא שלא האמא. ברשותך כמובן...
אני הייתי נערה בעייתית, עשיתי להוריי את המוות
הייתי בורחת מהבית ויוצאת (פעם אחת עם גבר כפליים מגילי), תופסת טרמפים, משקרת, מעשנת וכו'.
תאמיני לי שההורים שלי לא ידעו מאיפה זה נחת עליהם. מעולם לא חסר לי כלום, מעולם לא דרשו ממני משהו חריג (לסדר את החדר ולעשות כלים היה באמת כלום...), לא לחצו עליי להצליח בלימודים ויהי מה..תמיד קנו לי איזה פריט לבוש שרק רציתי (קחי את האשראי ושלום..). הייתה אפילו פעם אחת שההורים שלי יצאו ורק האחים שלי נשארו בבית וכנראה שהם קיבלו הוראה לוודא ש'נגה לא יוצאת!'
בכל מקרה אני רוצה להגיד לך שאילו הייתי יכולה לפנות לאותה נגה שהייתה אז הייתי אומרת לה 'תנסי להבין מה את מנסה להשיג, את פוגעת רק בעצמך, את לוקחת סיכונים רק לעצמך, תנסי לחשוב מה חסר לך'
את האמת גם היום אין לי תשובות לשאלות האלה, אני חושבת שעברתי מרד נעורים כי פשוט זה מה שכנראה ציפו ממני (אחרי שני ילדים למופת...) אבל זה לא אשמת ההורים שלי, זו אשמתי הבלעדית.
ויש לי צלקות נפשיות מהתקופה הזו שלעולם לא יתפוגגו. אבל מצד שני הצלקות האלה הן כבר חלק ממני ולצערי בדרך נפגעו גם הוריי.
אבל כל מה שעשיתי ועברתי והעברתי את הוריי לא באמת בא כדי לפגוע בהם! הם פשוט עמדו באמצע וניסו לכוון, אבל לא היה מי שיישמע.
אני מאוד מצטערת שהם סבלו בגללי (אבי גם התחיל לקחת כדורי שינה בגללי) וכל זה בכלל לא אומר משהו על האהבה שלי אליהם. הם תמיד עמדו לצידי ועל זה אני לעולם אהיה אסירת תודה.
אז אני מקוה שיבוא היום ותוכלי לשבת עם אור על כוס קפה, והוא יוכל להגיד לך כמה הוא אוהב אותך וכמה הוא מצטער על העוגמת נפש. ויחבק אותך, ואז תדעי שנחת תמיד בעצם הייתה לך- זה רק היה תחושה חולפת של קושי.
וייי יצא לי ארוך! סורי..

כנראה סליחה ומצטער מאור אני לעולם לא יקבל, ואור לא יבין איזה צער הוא העביר אותי.
שוחחתי עים הבת שלי לראות מה היא חושבת ואיך היא הייתה מגיבה, והיא אמרה שגם שאור יגדל היא לא רואה אותו מצטער או חושב שהוא יתנהג לא בסדר כי הוא תמיד מאשים את כולם בצרות שלו. והאמת כמה שזה נכון כולנו אחראים "לסבל" הפרטי של אור. אין לי ספק שלאור לא היו חיים קלים אני ואבא שלו התגרשנו בגיל צעיר, אני עברתי אלימות מצד אבא שלו, הגרוש שלי ישב דיי הרבה שנים בכלא בגללי. אבל כל מה שאני נתתי לאור היה אהבה אינסופית הכל נתתי גם שלא היה לי כלום. ואים יכולתי לחתוך מעצמי חתיכה בשביל לתת להם כך הייתי עושה. אבל אני מקווה שפה זה ייגמר ושאני יבין שגם לי יש זכות לחיות, ואפילו שהוא הילד שלי הגיע הזמן שאני ייתן לו גם להרגיש את הטעויות שהוא מביא לעצמו.
הלואי ויהיה לי כוח לחיות בלעדיו ולחיות טוב כי לפחות בבית יש לי עוד שני ילדים וצריך לתפקד.
תודה לכולכן, לא סתם אני משתפת אותכן אתן מדהימות ומקסימות

אין לי מילים הלב שלי יוצא אלייך הלואי ולמרות המחשבות עכשיו שתמיד זה יראה כך יגיעו ימים טובים יותר שתחיו בשלום תאמיני לי ראיתי את זה מקרוב קורה תיהיי חזקה

סיגלית- קראתי עכשיו את תגובתך ואני חייבת לציין שאת באמת אישה מדהימה עם כוחות עצומים. את מספרת על העבר האלים מצד בעלך לשעבר ואני מורידה בפנייך את הכובע על שהצלחת למצוא את מעצמות הנפש וכוחות לקום ללכת ולשנות לך ולילדייך את החיים ממש מרגש לשמוע. והנה במבט של שנים קדימה ליום זה את יכולה לראות כמה צדקת בדרך שבחרת. אני מאמינה שכל אמא יודעת למה זקוק הילד שלה ואם את אומרת שהגיע הזמן שילמד מטעויות שלו אז כך צריך להיות ושוב אני אומרת שאין ספק שהוא יחזור ואפילו מהר יותר ממה שאת מדמיינת.
" כי ג'ינג'י זה אופי, וג'ינג'י זה טבע, על ראש הג'ינג'י בוער הצבע" !!!

תודה נשמה
והלואי ולפחות בקצת שגידלתי אותו הוא לא ישכח את מה שעשיתי למענם ובשבילם ויעריך
מתישהו חייבים לתת להם לשחות לבד ועוד ברגע שהם מתעקשים.

את אמא מקסימה!

אישה נדירה ומיוחדת!

אין כמוך בעולם כולו!

תיהי חזקה אהובה שלי.

שולחת לך מיליון חיבוקים ואהבה.

נשמה שלי

הלואי ויכולתי להרים ידיים אבל כמה שאני לא רוצה כל היום הוא במחשבות שלי וכל היום אני חושבת עליו אים הוא אכל יישן טוב לבוש טוב, ומה יקרה אים הוא ירגיש לא טוב, מי יטפל בו. למרות שאני יודעת שאור לא מעריך שום דבר שאני עושה, ולא משנה לו שגם זה עולה לי בבריאות שלי. לעזאזל הלואי ויכולתי לתת לו סטירה ואז הוא היה מבין, אבל גם זה לא יעזור. יש אנשים שאוהבים לסבול ואים אור נמצא אצל אבא שלו מבחינתי כאילו הוא אומר לי בזה שטוב לו אצל אדם בהמה שהאמת לא מבדיל עים מי הוא מדבר. וגם לילד שלו יכול לדבר כאילו הוא אחד מהרחוב.

לדתי אם מצב הוא כזה והוא אכן יודע כי הוא הבן שלך וראה הכל ויודע מה את עברת . הוא לא בן אדם דפוק שלא מבין כלום יודע שזה קשה לך שהוא אצלו אז הוא פשוט רוצה להאניש אותך ככה. הוא גודל בלי אבא את צריכה לעמיד אותו במקום סטירה כאן לא תעזור ולא תועיל רק תשפיל. שידע שככה לא מתנהגים עד שהוא אצלך בבית ואת מפרנסת אותו שיחיה בחוקים שלך~!
[url=http://www.glitterfly.com]

סיגליתוש

המחשבות האלה ישגעו אותך , תשתדלי לשחרר אין מה לעשות!!

הוא ילד גדול והחליט מה שהחליט והוא ישלם על זה בהמשך ורק אנחנו יודעים את זה הוא יבין את זה רק שיגדל!

את יודעת שגם אני עברתי את זה עם המחשבות וזה ולאט לאט למדתי להרפות אור ילד מספיק גדול לדאוג לעצמו כנראה אז תני לו.

בכל מקרה אני מחבקת אותך חזק מרחוק ודברי איתי

האמת נראה לי שכבר המחשבות שיגעו אותי ואני מקווה שאוכל להרפות לאט לאט. לא הייתי רוצה שאור יחווה עוד פעם חושך כי האמת כבר היה לו נסיון קשה ורע אצל אבא שלו, כך שבאמת אני לא מבינה מה הוא מחפש שם, האם הוא מודע להרס העצמי שלו איך לעזאזל הוא לא לומד שקשה ומא אצל אבא שלו.
באחד הפעמים אפילו הגרוש שלי אמר שאצלו הוא יצא עבריין וחסר השכלה ולימודים

עזבי אותך מה כולם אומרים, היקר מה את מרגישה ואת זאת שעברת את החוויה איתו. שילך שירא כמה רעה לו שם וכשיחזור תימצאי בך רצון וכוח להגיד לו שאם עוד פעם הוא לוקח ככה רגליים וילך ויגרום לך לבכות ולחשוב ולדעוג אחרי מה שאת נותנת לו אז לא יהיה לו דרך חזרה שיחשוב פעמים. הוא מספיק בוגר כדי לקחת אחריות על מעשיו. בכלל לא מרחם אליך ... ככה הם כולם כאילו נדפק הסכל בגיל הזה...
[url=http://www.glitterfly.com]

סיגלית, אני מבינה לליבך, מה שאת מספרת קרה אצלנו בבית עם אחי
היום הוא גדל, והוא סוגד לאמא שלי
הוא מבין שבלעדיה הוא לא היה פה

קצת סבלנות וכוח נפשי בסוף זה ישתלם
לפעמים צריך ללמוד על הבשר דברים כי רק ככה מבינים ורק ככה זוכרים
אני מאמינה שאור ילמד במוקדם או מאוחר שאמא יש רק 1 ושאין כמו אמא!!!

סיגלוש מאמי שלא יהיה לך ספק בזה שאת אמא לא טובה את אמא סופר טובה זה שהבן שלך מתנהג לא יפה זה לא אשמתך יפה שלי הוא יגדל ויבין באמת מי זאת אמא שלו ואיך אמא דואגת לו אל תידאגי הזמן יעשה את שלו אני יודעת שקל תמיד להגיד אבל אני יודעת מנסיון רב רק שתידעי שאני פה בשבילך תמיד אוהבת אותך המון ואת אמא מדהימה פשוט ככה והילד שלך יבין את זה אל תידאגי יפה שלי קחי ממני חיבוק חם ואוהב

ליאורי אמא אוהבת אותך ובע"ה יעניק לך אח [URL=http://www.israup.net]

קצת ארוך אבל זאת המציאות עים אור

סיגלית, בכנות, אין לך מה להיות כ"כ מופתעת שהוא בוחר להיות אצל אבא שלו..
שם, אף אחד לא אומר לו מה לעשות..גם אני הייתי רוצה לחיות בעולם בו אין לי אחריות ואף אחד לא אומר לי מה לעשות!

בחיים האמיתיים, הבוגרים, אנחנו מבינים שזה לא כך, שכך אי אפשר לחיות, שיש דברים שעושים כי צריך ולא כי רוצים.

כרגע הוא לא רואה ולא יודע את זה- כשיתבגר קצת- הוא יבין. הוא יבין שלימדת אותו כישורים שיעזרו לו להסתדר בחיים, שהגנת עליו ודאגת לו.

הבעיה שלך היא לא אור..שוב- כל ילד אחר היה "בורח" למקום ההוא, הנוח..
הבעיה שלך היא בעלך לשעבר ואותו, כך אני מבינה את לא יכולה לחנך!

עם כל הכאב, הרימי ראש! הילד פרש (לעת עתה) כנפיים, זה לא אומר שאת צריכה למרוט לעצמך את הנוצות!

תיהי חזקה.