עד מתי? רוצה לפרוש - הריון ולידה

איך עושים מעקב זקיקים למישהי עם מחזור לא סדיר?
כל יום בדיקות אצל הגיניקולוג או איך?

היי מותק,
כואב לי הלב לשמוע אותך כל כך נואשת... קבלי

יקרה...

הנקודת זמן שבה את נמצאת מוכרת לי ואני בטוחה שלעוד בנות כאן, הרצון להרים ידיים ולשבור את הכלים שמגיעים לאפיסת כוחות.. אני אכן מכירה את התחושה.

אני יכולה לספר לך על עצמי נשואה יותר משנתיים (שנתיים ורבע) כשמחכים סופרים כל יום

דינה יקרה-אין כמוך!
כל מילה זהב!
כ"כ צודקת... אין לי מילים, את משהו מיוחד!

תשועת השם כהרף עין !

גלי,

אני נמצאת בתהליך שבו אנו מנסים להיות הורים, להכנס להריון כבר שנה וחצי בערך. (אני נשואה כבר שלוש שנים).
אני יכולה לשתף אותך, שאני מבינה את הכאב, התסכול והדמעות שלך...אני גם כאבתי, ובכיתי הרבה מאוד בחודשים האחרונים..
הגשם הזה שיורד עכשיו משום מה שוטף לי קצת את הכאב והתסכול...

זה תהליך בהחלט לא פשוט, החוסר ידיעה קשה וזה שלשכב פתאום נעשה מחושב כל כך כך ומתוכנן לפרטי פרטים לא מוסיף. אני לא זוכרת מתי פשוט סתם שכבתי עם הבן זוג שלי בשביל ההנאה....
אני כבר נשברתי כמה וכמה פעמים, אני לא יודעת להסביר לך במילים מה מחזק אותי בדיוק אבל אנחנו ממשיכים ובסוף זה יקרה אני מרגישה את זה...
אני מנסה להתחבר למקום של אמונה וסבלנות. להיות ברע, לבכות לא עזר לי אז אני מנסה אחרת...
הכתיבה פה עוזרת לי מאוד, אף אחת לא מכירה אותי מצד אחד ומצד שני אני כותבת פה ומשתפת בפחדים הכי עמוקים שלי.
תקראי את הסיפור של כיופית בפורום השכן, לי זה נתן תקווה וכל פעם שמישהי נכנסת להריון זה נותן לי תקווה שגם לי זה יקרה..למרות שלכל אחת מאתנו הסיפור הוא שונה.

שאלה אחרונה - עשיתם בדיקות? בעלך? באיזה שלב אתם...?

שולחת לך גלים של חיזוקים ומטפחת לניגוב הדמעות...ופרח קטן אחד של אמונה
אמונה אמונה אמונה

מחזקת את הדברים הנ"ל
לפני הכניסה לפורום הייתי אובדת עצות, לא ידעתי למי לפנות.. כל חברותיי עם הילדים והבהריון לא תכננו את ההריון וזה "פשוט קרה "
כמה קשה להבין עובדה זאת שאת כל כך רוצה ומנסה ואין מבין סביבך.. ואמא שלוחצת נו מתי נכדים וכל חודש שואלת על המחזור...
פה מצאתי דוקא תמיכה, בגלל שלא מכירים אותי ובגלל שכולנו באותה צלחת... מנסות לנגוס באושר הקטן הזה והכל כך מובן מאיליו לכל אלא שלידי..
פה מבינות ותומכות גם כשניראה שאת חופרת בעצם את אולי עוזרת למישהי להוציא לכתב את משאלותיה ושאלותיה.. כל כך הרבה פעמים מצאתי את עצמי במילים של חלק מהבחורות פה..
בכל מקרה אם את מרגישה שאת צריכה פסק זמן אולי זה רק יעזור.. כך חברתי נכנסה להריון אחרי שנתיים ארוכות של טיפולים לא יוצלחים רק בכך שהתחילה לתכנן חופשה בחול והתעסקה במשהו אחר.
אני גם כשמתעסקת במשהו אחר ההריון הזה תמיד נמצא אצלי באחורי הראש במחשבות השקטות, ברגעים הבודדים של חוסר מעש.. כך שאני עוד לא הגעתי לנקודה שאני יכולה להגיד-נמאס לי, ולעזוב את הכל ולהירגע, אבל אולי רק שם הנקודה הזאת מחכה לי ההריון המיוחל הזה..

בנות ,

אתן מקסימות,

כתבתן דברים נכונים, מרגשים, ובעיקר מחזקים.
מהמירוץ הזה אי אפשר לצאת, אני לא אחת שמותרת ככ מהר, ואני כבר רגילה שדברים קורים אצלי לאט.

השבוע הזה בשבילי הוא שבוע מנוחה הרגעות והתחזקות, ממילא אין מה לעשות ועדיין אין למה לצפות.

מקווה שזו הפעם האחרונה שאני אכתוב פה הודעות מהסוג הזה
זה קורה- לא מזמן החלפתי רופא, הוא אמר שננסה חודשיים מעקב זקיקים ואם זה לא ילך נמשיך לשלב הבא (שלא הבנתי מהו). ב"ה הבדיקות של בעלי תקינות, והמחזורים שלי סדירים.

ELAF- בקשר למעקב זקיקים: הרופא שלי אמר לי להגיע ביום ה-12. לפי התוצאה הרופא מחליט מתי יש לבוא שוב.אבל הערה קטנה, לפי מה שאני רואה את מנסה רק 3 חודשים, כך שנראה לי שרוב הרופאים יגידו שזה עוד מוקדם מידי לבצע מעקב...

בהצלחה לכולן ורק בשורות טובות

מחכה שיקרה יקרה,

מאחלת לך שיקרה...
שולחת לך חיזוקים

אמונה אמונה אמונה