משתגעת - הריון ולידה

welcome to the club

היי מתוקה

1.אמונה אמונה אמונה חזקה בבורא עולם שהכל בשליטתו והוא כל יכול.
תתפללי ותבקשי הרבה והשם שומע תפילות! ואם הכל בידו, אז מה הלחץ יעזור ??!

2. תכנני לך את היום כך שתהיה לך שעה ביום לחשוב ולהתעסק בהריון וכל פעם כשמגיעה מחשבה שהיא לא בשעה הזאת, הרחיקי אותה וחכי ליום שלמחרת...
הטכניקה הזאת רשומה בהרבה ספרי פסיכולוגיה וזה באמת עובד

וחוץ מזה 3 חודשים זה ממש כלוםםםםםםםםםםםםםםםם
מאחלת הריון בקרוב מאד
תשועת השם כהרף עין !

אין לי פתרונות קסם עבורך, אם היה לי, כבר הייתי משתמשת בהם בעצמי, אבל בתור אחת שסוגרת שנה, בלי שיש סיבה הנראית לעין, מלבד הלחץ, אני יכולה לומר לך שכנראה ללחץ יש השפעה שלילית.
3 חודשים זה באמת כמעט כלום, תשתדלי להרפות עכשיו כשעוד מוקדם, כי אח"כ (מקווה שלא יהייה אח"כ) זה נעשה יותר מסובך.

צאו לבלות, סידורים, בקיצור, תעסיקי את עצמך בכל הדברים שתמיד דוחים למחר, ובסוף זה יגיע

בהצלחה

אני מצטרפת למעיין...

אני יודעת ששלושה חודשים זה לא הרבה... זה ברור לי ואני לא מודאגת אני פשוט אומרת שההתעסקות בזה משגעת אותי ואני מנסה שלא לחשוב אבל זה כאילו לא בשליטתי ..פשוט לא מצליחה להפסיק חשוב על זה.

בגלל שכולנו כאן באותה סירה חשבתי שאולי מישהי מצאה פטנט אך לא להתעסק בזה

בכל אופן בנתיים אני מחזיקה שב-20.11 אני ליקבל ביקור מ

תודה בנות באמת שזה כייף שיש אם מי לחלוק את הדברים.

שיהיה בהצלחה לכולן

אנסה לעזור..
הייתי הרבה בפורום,ואז הבנתי שהלחץ לא-עוזר ורק אמונה (אני האמנתי שרק טיבעי אצליח, אבל אצטרך לחזק אותו בספורט+תזונה, 2 בנות איתי בפורום-התמיכה,האמינו רק בהפרייה,ואכן הצליחו, בחורה 3 בפורום-איתי, האמינה שרק הזרעה תצליח לה- ואכן הצליחה..ואגב: 2 מתוך ה- 3 שמניתי הן כבר אימהות כיום!!!

כתבת,שאת יודעת כבר לזהות את הביוץ שלך, מדהים...לי לקח לזהות אותו כמה חודשים טובים..ועדיין התעקשתי לזהותו רק טיבעי (בזכות חום-השחר), כדי להכיר סוף-סוף את גופי..
בתחילה כשקניתי את ערכת-הבדיקה,הייתה שם גם ערכת-ביוץ..(אך היום אני יודעת שהייתי חכמה אינסטנקטיבית, במקרה שלי כמובן (כי אני מכבדת כ"א במה היא מאמינה) ולא חשבתי בכלל לנגוע בה..כי היא הייתה סגורה עם הערכת-בדיקה ואכן מייד התעברתי).
אז השתמשתי בה אחרי כמה חוד', אבל רק לאחר-הפלה, שעברתי.. וזה יצא לי לא-אמין (כי היה לי מחזור וביוץ לא-סדיר, זה טוב למי שהכל מתקתק אצלה 28 יום קביעות..)..לקחתי החלטה לא-לקנות יותר בכלל ערכה לביוץ..
ובחודש שהתעברתי ברוך-השם, הייתה לי ערכה-אחת לבדיקה מחודש קודם בכלל(כבר לא-קניתי מייד בלחץ, כמו בחודשים של ההתחלה..כי פשוט חיכיתי כמו גדולה שבועיים, ואז המחזור היה מופיע..פשוט הבנתי שעליי להמשיך ולהצליח להתמודד בעוד-מישורים, כדי להצליח במישור שכעת היה לי הכי חשוב (וזה מה שמכניס ללחץ, הרצון להצליח בו)..

באיזה מישורים? דחפתי לעצמי מלא סידורים שנידחו: ניירת (מקצועית/לימודים), טלפונים, סידורים-פיזיים וכו' וכו'..ואם להישמע כעת רוחניקית, שמאמינה אנרגטית בכוח-הנשמה,אז הפאנג-שווי,שעשיתי, תרם מאוד כדי לפתוח חלל-ריק חדש בבית,ע"מ להכניס עוד ציוד-חדש בע"ה לתינוק-החדש..

המסקנה שלי,היא שיש להאמין במשהו ולרוץ איתו-

אני גם התחלתי להאמין בבורא-עולם באמונה-פנימית מחזקת (מה שהיה חדש לי)+בעלי...וזה מאוד תרם ותורם..לביחד אצלנו..

בחורות,שהיו איתי בפורום-מנסים והאמינו בטיפולים- גם בסוף הצליחו..
אני,שהייתי במיעוט,והאמנתי בלחזק את הטיבעי,גם הצלחתי בסוף..
ולא- לשכוח בניסים..יש אתכן בנות כאן שהיו בין טיפולים והצליחו גם טיבעי..

מקווה שעזרתי,איך ניסיתי להתגבר על הלחץ..(ואל תשכחי שהיו לי ולבעלי בעיות בפוריות+גילנו-"המופלג": 34+38 תרם לכולם להלחיץ אותנו עוד יותר,אבל לא-נשברנו..), מה שכן,לא היינו קיצוניים, רצינו שנה לנסות טיבעי (כמו הזוגות בני ה-20), ולהתחיל בטיפולים אם צריך..ובינתיים בשנה-הזו קיווינו שנסיים עם כל-העומס של הסידורים בחיינו,כדי להצליח כבר בטיפול-הראשון מתוך רוגע...