היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
הימים עוברים והופכים לחודשים ולצערי כבר עברתי את מחסום השנים!!! אוףףףףףףףףףףףףף ההריון לא בא נמאס לי לחכות לו... נמאס נמאס, כבר די אין לי כח יותר לכלום, כולם מסביבי כבר הורים ורק אנחנו עוד לבד... נמאס מהסביבה שלא מרפה ממני נמאס מהשאלות למי את מחכה? ומה אין לך עוד ילדים? אין לי כבר כח לענות או להתייחס לאנשים! בא לי לצעוק שהדבר שאני הכי רוצה בעולם זה ילד שלי, ממני ומבעלי חלק מאתנו שיהפך אותנו למשפחה - לזוג+1 בא לי לצרוח שאני כבר רוצה שהבטן שלי תתמלא בעובר בריא מתפתח ובועט, בא לי שכל הזמן יהיו בבית שלי צעקות שלי ילדים ושהשקט שיש היום כבר לא יכאיב לי... אני מייחלת לרגע בו אוכל להגיד - אני בהריון... בא לי להגיד הבן/ הבת שלי אבל יותר מהכל בא לי כבר לשמוע שמישהו יקרא לי אמא..... אני מצטערת על הכובד... אבל אני לא מפסיקה לבכות - יום קשה ומעיק... אין לי יותר כוחות זה מגיע לכולם רק לא אליי..... החלל בבטן שלי הולך ומתעצם מחודש לחודש ואיתו הבטן הולכת ותופחת ולא מהסיבות הנכונות או הרצויות.... למה אלוהים לא מקשיב לי??? הוא לא רואה עד כמה אני רוצה להיות אמא??? אני מבטיחה להיות האמא הכי טובה בעולם אני אתן לילד הזה את הנשמה אתן את כל כולי בשבילו הוא יהיה העולם שלי החיים שלי הנשימה שלי הכל הכל.. רק שיבוא......
5 תגובות
עמוד 1
מתוקה כמה שאני מבינה לליבך ככה אני הרגשתי לפני יותר משלוש שנים. כולם היו בהריון ורק על זה דיברו סביבי ובכלל לא ידעו שאני רוצה אבל לא מצליחה. תאמיני לי מותק, גם לך זה יקרה, גם אם את לא רואה את זה כרגע- היום שלך גם יגיע. נסי עוד קצת לשמור על אופטימיות למרות כל הקושי. תחזיקי מעמד קבלי חיבוק גדול
הי מתוקה! עד כמה שאני מבינה אותך... כל מילה זה מחשבה שלי....גם אני חושבת על ימים ..שעות ...זמן שעובר ואין לזה סוף... מתי אני יהיה אמא?שש שנים אנו ביחד, מאושרים, ביחד בריאים וחולים, שמחים ובוכים יחד.עוברת עלינו תקופה לא פשוטה דיכאון וזה קל להגיד, דיברנו על גירושין. אין מה לעשות רק להתמודד ולחכות עד הרגע המאושר בחיים זה יבוא, אין ספק! הרבה עברנו חיכינו בכינו, תורינו הגיע! אני רואה הודעות של בנות מהפורום הריונות הן התלננות על הריון קשה ועל זמן אחרי לידה קשה ....מתי אנו נרגיש את ההריון המאושר..?.קרוב! סבלנות עד כמה זה קשה וכואב נגיע לרגע המיוחד תיהיה לנו בטן הכי יפה בעולם, ה9 חודשים הכי מיוחדים ומאושרים!!ו ילדים הכי מתוקים!!! קבלי תני חיוך את לא לבד
היי כמה כאב יש במילים של מותק, שנים של תקווה, כמיהה וציפיה שלא מקבלים מענה אז מותר יקירתי לכעוס, ולהתעצבן ולשאול למלמהלמה, זה לגיטימי לגמרי, אבל את חייבת למצוא בעצמך את הכח להמשיך כי בסוף אתם תהיו זוג+1 ואז זוג+2 וכן הלאה, כי בסוף הבטן שלך תתמלא בעובר בריא מתפתח ובועט, והבית שלך יתמלא צעקות של ילדים, עוד מעט יקירה את תגידי אני בהריון, תוכלי לצעוק את זה אם יתחשק לך, ועוד קצת אחרי זה באמת יקראו לך אמא. תמצאי בעצמך את הכוח יקירתי, אם צריך תחליפי רופא, תשני מרפאה, מה שצריך כי את תיכף שם אי אפשר אחרת. קבלי חיבוק אמיץ.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------- מה שנראה לזחל סוף העולם, נראה לחכם פרפר.
טלת יקרה....
את לא תאמיני, כתבתי לך המון ופשוט הכל נמחק... אבל גם זו לטובה...
אני מבינה את הכאב, מכירה אותו היטב, אבל יקירתי אסור לך ליפול לייאוש, ייאוש זה אבי כל חטאת... ייאוש מרחיק מאיתנו את הדברים הטובים...
הצעתי לך במכתב הראשון (זה שנמחק) לקחת פנקס ולרשום בו את כל הדברים הטובים שיש לך, אני בטוחה שהבתחלה זה יהיה קשה, כיוון שהכאב הזה מעיב מאוד על שאר הדברים הטובים שקיימים בחיים.. אבל לאט לאט את תמצאי המון דברים טובים שכן קיימים ומתוכם תשאבי כח...
יש מי שמנהל את העולם... והוא גם שומע לתפילות שלך, התפילות שלך לא ישובו ריקם.. את תראי, וכמו ששיווה אמרה, אתם תהיו זוג+1 ואח"כ +2 והיד עוד נטויה...
יקירתי... תודי לריבונו של עולם על הדברים הטובים שקיימים בחייך.. ברגע שמתחילים להודות.. את תגלי שאת לא תפסיקי.. התודות ימשכו עוד תודות.. והדברים הטובים בחים שלך רק ילכו ויתעצמו...
יקירתי, אני בטוחה שאת קוראת את המילים האלה, את לא מבינה מאיפה לשאוב את הכח, בדיוק לפני יומיים הגיע המחזור אחרי חודש של טיפולים.. וכן הוא כאב.. פיזית - מאוד ונפשית.. למרות שכל החודש שיננתי לעצמי שאני מקבלת הכל באהבה.. שהוא הגיע היה לי לא פשוט, אבל הרמתי את הראש והסתכלתי על הדברים הטובים, שהם רבים...
ההריון מתוקתי יגיע, והוא פשוט ישכיח ממך את כל תלאות העבר.. את תראי שאת פשוט תשכחי.. קשה להאמין בזה עכשיו אבל הימים האלה יגיעו...
אני תמיד מתמלאת שמחה שאני רואה שבנות הפורום כאן מתחלפות.. אלה שהיו לפניי ואלה שהגיעו אחריי.. נכון, אני עדיין כאן.. אבל זה שיש שינוי מכריז בוודאות שיום אחד גם אני אעזוב את הפורום מהסיבות הנכונות והטובות.. וגם את, אני בטוחה!
אני מאמינה שמה שעושה ריבונו של עולם זה לטובה.. אנחנו כבר נכנסנו לשנה השלישית של הנסיונות.. השאלות אף פעם לא מפסיקות.. כולם מרגישים צורך עז להיות מעורבים בשאלת הילדים... נו.. ו... מה קורה... למדתי להתעלם... אנשים לא מבינים ואני כבר לא מצפה מהם להבין, אני לא שמה את האנרגיות שלי והכח במקום הזה, אני מעדיפה להסתכל קדימה ולזכור.. שלכל יש זמן תחת השמיים.. וגם להריון יש כבר שעה מיוחדת.. שטרם ידועה לי.. אבל בטח לא רחוקה...
טלת מתוקתי, את חייבת להחזיר את החיוך, את השמחה.. את האופטימיות... אין לנו שום דבר בעולם שאנחלנו יכולות לעשות חוץ מלהתפלל... זה הכל בידיו של בורא עולם.. והוא לא שוכח אף אחד ואף אחת... זה פשוט מחכה לזמן הנכון ביותר...
בבקשה ממך, למרות הקושי, תעלי על הפנים חיוך.. הוא ימשוך את השמחה אליך.. את יודעת למה קוראים לפנים פנים?...כי הם מעידים על הפנימיות.. חיוך, אפילו מלאכותי בהתחלה ימשוך חיוך אמיתי ושמחה פנימית שבוודאי תתפשט לשמחה שלימה!
טלת... הימים שצפונים בעתיד, אוצרים בחובם מתיקות ושמחה אינסופית עבורך.. הם שם בעתיד... אל תתעצבי עכשיו, נכון שאינך רואה זאת עכשיו... אבל הימים המקסימים האלה קיימים.. תהיי סבלנית ובינתיים תתמלאי באושר, תבריאי את הגוף ואת הנפש שלך ותכיני אותם לחיים המתוקים שעתידים לבוא...
אין מילים - אתן מקסימות!!! אני כ"כ רוצה להמתלא במחשבות חיוביות בחיוכים ובשמחה ואני כ"כ כועסת על עצמי שאני תולה את כל אלה בהריון... שאני לא מסוגלת להגיע לשום דבר אחר לפני שאני מגיעה להריון... אבל כמו שזה נראה אני אמצא את הכוחות גם אם זה יהיה קשה ואני אתמלא בשמחה ואופטימיות כי אין לי דרך אחרת... אני כבר כמעט ארבע שנים מתהלכת כמו גוויה, רק גוף בלי נשמה בלי שמחה בלי תכלית בלי כלום ורק בגלל שאין לי ילדים, אבל חוץ מזה יש לי המון - יש לי בעל מקסים ותומך ובית ומשפחה מדהימה ומקום עבודה טוב ויש לי חברים שאוהבים אותי (דינה התחלתי חלךק מהרשימה)... ובאמת הגיע הזמן להסתכל קצת על ה"יש" ולא רק לבכות על מה שאין... אז עם כל הקושי והריקנות והחלל העצום שה"אין" הזה השריש בי אני אנסה להתחיל לחיות....