אני חרא של אמא :-(+עדכון - הריון ולידה

קודם כל אני אתחיל ואגיד שאני מה זה מקווה שאמא שלי לא תקרא את ההודעה הזאת היא תרצח אותי
אתמול הרגשתי קצת לא טוב בערב, ישבתי עם חמתי וחמי בסלון, ולהב שיחקה ברחבה של פינת האוכל והמטבח. ואת האמת לא הייתי מרוכזת ולא הסתכלתי עליה וגם די סמכתי על זה שחמתי מסתכלת עליה. מפה לשם להב התגלגלה במדרגות של הבית.
קיבלה מכה רצינית בראש (יש לה קישוטים נחמדים מאוד על המצח).
היא ישר בכתה, לא הקיאה, היתה חיננית ולכן החלטנו לא לקחת אותה לבדיקה רפואית.
היום היה לה יום לא טוב במעון, היא היתה ישנונית כל היום (אבל לא ישנה רק שמה ראש לנוח), לא השתתפה בפעילויות, לא רצתה לאכול, ובצהריים כשסוף סוף היא נרדמה קצת אז היא קמה אחרי כמה דקות בצרחות אימה שהיו חייבים לקחת אותה החוצה לטיול כדי שתרגע.
בקיצור היא לא הילדה שלי, ממש לא, זאת ההיפראקטיבית שאנחנו מתים שתנוח קצת, זאת שגרמה לי לרדת 6 קילו מהיום שהתחילה ללכת (סליחה לרוץ).
יש לי רגשי אשם על זה שלקחתי אחריות על נפילה כל כך רצינית ולא לקחתי אותה לבדיקה רפואית, כאילו זה שאני חובשת הופך אותי פתאום לאורטופדית, מכונת רנטגן ורופאת ילדים.
אז עוד מעט אנחנו הולכות לרופאה, אני כבר מוכנה לנזיפות שאני אקבל, אבל זה מגיע לי - כי אני חרא של אמא!!!!!!!!!!!

דרך אגב בכלל יש לנו לילות קשים בזמן האחרון, היא מתעוררת בצרחות אימה כל הזמן שזה פשוט מפחיד אותנו בטירוף (אז גם לגבי זה נשאל את הרופאה).

עדכון:
אז חזרנו מהרופאה והיא גם אמרה שפעלתי נכון שלא הלכתי למיון בשביל החבלת ראש כי כל הסימנים החיוניים בסדר גמור וזה מה שחשוב. ובסופו של דבר מתברר שיש לנו.... דלקת אזניים אז שוב אנטיביוטיקה, אוף עם החולי הזה נמאס לי כבר.
אבל לפחות זה אומר שבע"ה יום יומיים אני מקבלת את הילדה שלי חזרה

באהבה סיון