אני צודקת או לא?!?! - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אז אני רק אתן הקדמה קצרה - לפני שנה ו3 חודשים סיפרתי לכן שגילו גם לאבא שלי וגם לסבא שלי סרטן. חצי שמחה היתה לנו כשגילו שאבא שלי נרפא, אך סבא שלי המשיך ונלחם. לפני כחודש הבינו שאין סיכוי להחלמה אצל סבא שלי ולכן הפסיקו את הטיפולים. מאז ועד היום חלה התדרדרות רצינית שמצבו הרפואי ונכון לרגע זה זה עניין של דקות עד ימים עד שילך לעולמו. כמובן שקשה לי עם זה מאוד, אבל איפשהו אני חושבת שיש בי הכחשה למצב.

    ולהתייעצותי עמכן: ביום שישי הזה אני אמורה לעבוד, ביום ראשון כשהבנו שהמצב של סבא שלי זה עניין של ימים הודעתי בעבודה שידאגו לכונן ליום שישי כי ייתכן ולצערי הרב לא אוכל לעבוד. כמובן שגילו הבנה ודאגו בו במקום למישהי כוננית. מאז ועד היום לא מפסיקים לשגע אותי האם יש חדש ואם אני יודעת מה קורה ביום שישי. ניסיתי לגלות סבלנות וקור רוח לשאלתם החסרת טאקט ועניתי שכשנגיע לגשר נחצה אותו וכרגע אין לי מידע חדש.
    היום הם כבר עברו כל גבול, שלחו את מי שעושה את משמרות יום ו' לתחקר אותי שוב מה קורה והאם נראה לי שיש סיכוי שהמצב ישתנה מהיום למחר. עניתי לו בעצבים שזה ממש פוגע שהם במילים אחרות שואלים אותי "נו, סבא שלך כבר מת?". אמרתי לו שרק אנשים עם לב אבן מסוגלים להתנהג בצורה כזאת ושיפסיקו לשאול כבר מה קורה כי זה לא עניינם, זה עניין המנהלים וכשיהיה לי חדשות אני אודיע למנהלים. הוא כמובן הבין אותי (נו לפחות אדם אחד עם לב זהב יש במשרד הזה) ועזב אותי לנפשי.
    ואז התקשרה האחראית של שירות לקוחות (איפה שאני עושה את המשמרות ביום שישי, אבל היא לא האחראית שלי) והתחילה לחקור אותי ולהגיד לי שאני מתנהגת לא בסדר ובחוסר הבנה כלפי העובדת השניה שרוצה לקבוע לעצמה תוכניות ואני משאירה אותה תלויה באוויר ובחוסר וודאות. בעצבים אמרתי לה שהן חוצפניות וחסרות לב והתחשבות ושכשסבא שלי ימות אז אני אדאג לדווח להן כדי שלא "ישארו תלויות באויר"!!!

    אוף בנות כל כך קשה לי והן כל כך פגעו בי, איזה חוסר התחשבות, איזה גועל, לב אבן, אני פשוט בשוק שיש אנשים כאלה!!!
13 תגובות
עמוד 1
  • חצופים!!!!!!!!!!!!!!!!

    סיון- מיום ליום מתחזקת אצלי העבדה שאת עובדת עם מפלצותתתתתתתתתתת

    מה זה הדבר הזה?

    ברור וברור וברור וברור שאת צודקת!

    בא לי לתת להם שתי סטירות ולנער אותם!!!!!!!!!!

    אל תתיחסי נסיכה מקסימה שלי!


    אוהבת בשמת


  • [url=http://pregnancy.org.ua/]
  • הם אנשים קרים עם לב מאבן וחסרי התחשבות!

    את צודקת במיליון אחוז....ואני מבינה מה שעובר עליך...
    גם סבא שלי נפטר לפני עשרה חודשים וזה הסיבה שלא עשיתי בריתה..
    נפטר מהמחלה.....ועד היום אני בהכחשות,,,אני עדיין אומרת סבא ולא סבא ז"ל...
    מקווה שהוא יחזיק כמה שיותר אבל שלא יסבול...
  • איזה חצופים

  • סיון יקירתי
    הרבה זמן לא שמעתי ממך...
    זה כל כך עצוב, סבא שלי נפטר לפני שנתיים ואני כל הזמן שומעת אותו במחשבות שלי ולא יכולה לשכוח אותו...
    לא הבנתי את העניין עם ימי שיש. מדובר על מחר או על שבוע הבא?
    אולי תוותרי על משמרת אחת ושמי שמחליפה אותך לא תתכנן תוכניות. אם המצב לא יחמיר עם סבא שלך, תשאלי יום לפני אם היא רוצה שתבואי במקומה (ונראה לי שכל אחד היה מוכן ליום חופש ) אם לא, תנצלי את היום הזה לבקר את סבך אם את מוכנה לזה נפשית (לי זה עשה ממש ממש רע לראות את סבי בבי"ח, הייתי בהריון ואף פעם לא ראיתי מישהו במצב כמו שהוא היה ובטח לא את סבא שלי במצב של חוסר אונים ואני לא אפרט מה עוד, אבל לפחות הייתי שם בימיו האחרונים).
    אני רק יכולה לאחל לך ולמשפחתך הרבה שמחות וחיים מאושרים ובריאים עד 120. ולסבך אני מאחלת שלא יסבול ושלא יכאב...
  • מדובר על מחר, ואין דבר כזה "לוותר על יום שישי אחד"
    אני מבחינתי מוותרת על כל ימי השישי, אבל מכריחים אותי לעשות אחד בחודש, וזה היום שישי שלי
    בכל אופן אותי מעצבן הטיפשות שהיתה בהם בשביל לשאול שאלה כל כך נבזית ופוגעת.
    סבא שלי הוא אדם מדהים, אחד האנשים הכי יקרים לליבי, אני קרובה אליו מאוד, וברור לי שקשה לאנשים מהצד להבין איך זה להיות קרובים לסבא כמו שאני קרובה (בכל זאת לא קרבה 1). אני מקווה בכלל להספיק לראות אותו לפני שילך לעולמו אבל יחד עם זאת גם מפחדת לראות אותו (כמו שמיקי כתבה ולפי מה שתיארו לי המצב לא נעים בכלל לעין או לנפש).
    ומיקי הוא דווקא לא בבית חולים - בחירת המשפחה לתת לו לנוח במשכבו במיטה שלו

  • תוספת מהממת למשפחה:
  • סיווני אני מסכימה איתך !!!!
    הם ממש חצופים ומקום העבודה שלך כל פעם יותר מבחיל ממה שאת מספרת
  • סיון, ברור שזה לא היה אנושי לשאול אותך ככה, אין בכלל ספק!

    ועוד עצה, לפני שאת הולכת תבררי בדיוק מה מצבו, איך הוא נראה (רזה יותר, השיער, הזקן) האם הוא מגיב, מדבר, ממלמל, מחובר למכשיר כלשהו, אם הוא אוכל לבד או מאכילים אותו...הכל הכל ושלא יסתירו ממך כלום!
    אל תלכי לבד, עדיף שבעלך יהיה איתך או אמא!

    עכשיו אני חושבת על זה שאני "מכירה" אותך שנתיים בערך ואני לא יודעת אם יש לך אחים או אחיות...

    אחרי שתהיי מוכנה לזה נפשית ולמרות מה שיתארו לך, תהיי מוכנה לגרוע מכל...

    אנחנו כאן בשבילך
    ויש לך את המייל שלי
  • מיקי יש לי 2 אחים קטנים ממני, אחד בהודו ואחד בכיתה י"ב.
    מכינים אותי כל הזמן לאיך שהוא נראה ושזה מזעזע. אבל תכלס לא נראה לי שרגשית אני מעכלת עד כמה גרוע המצב.
    היום היה לו רגע של צלילות עם אחי הקטן וזה נדיר מאוד!!!
    הוא כבר עם חיתול, מאכילים אותו, הוא לא זז מהמיטה, רק ממלמל, לא שולט בגוף שלו, בקיצור הסוף רע ומר - לאדם צדיק כמוהו הגיע סוף קצת יותר מכובד!!!!
  • סיון אני מודיעה לך רשמית שאת עובדת עם אנשים חסרי לב ונשמה.
  • זה ממש מזכיר לי את סבא שלי
    גם אחי היה בכיתה י"ב כשסבא שלי היה בבי"ח. כשבאתי לשם עם אחי כל כך כאב לי על אחי שצריך לראות את סבא שלו ככה.
    בהחלט לאנשים צדיקים מגיע סוף מכובד. זה הדבר היחיד שחשבתי עליו כשראיתי את סבא שלי. ועוד שהנכדים הצעירים צריכים לראות אותו ככה
    חבל שאי אפשר לסיים את החיים בצורה שלווה ושקטה וצלולה

  • []
    []

    []
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה