אז אני רק אתן הקדמה קצרה - לפני שנה ו3 חודשים סיפרתי לכן שגילו גם לאבא שלי וגם לסבא שלי סרטן. חצי שמחה היתה לנו כשגילו שאבא שלי נרפא, אך סבא שלי המשיך ונלחם. לפני כחודש הבינו שאין סיכוי להחלמה אצל סבא שלי ולכן הפסיקו את הטיפולים. מאז ועד היום חלה התדרדרות רצינית שמצבו הרפואי ונכון לרגע זה זה עניין של דקות עד ימים עד שילך לעולמו. כמובן שקשה לי עם זה מאוד, אבל איפשהו אני חושבת שיש בי הכחשה למצב.
ולהתייעצותי עמכן: ביום שישי הזה אני אמורה לעבוד, ביום ראשון כשהבנו שהמצב של סבא שלי זה עניין של ימים הודעתי בעבודה שידאגו לכונן ליום שישי כי ייתכן ולצערי הרב לא אוכל לעבוד. כמובן שגילו הבנה ודאגו בו במקום למישהי כוננית. מאז ועד היום לא מפסיקים לשגע אותי האם יש חדש ואם אני יודעת מה קורה ביום שישי. ניסיתי לגלות סבלנות וקור רוח לשאלתם החסרת טאקט ועניתי שכשנגיע לגשר נחצה אותו וכרגע אין לי מידע חדש.
היום הם כבר עברו כל גבול, שלחו את מי שעושה את משמרות יום ו' לתחקר אותי שוב מה קורה והאם נראה לי שיש סיכוי שהמצב ישתנה מהיום למחר. עניתי לו בעצבים שזה ממש פוגע שהם במילים אחרות שואלים אותי "נו, סבא שלך כבר מת?". אמרתי לו שרק אנשים עם לב אבן מסוגלים להתנהג בצורה כזאת ושיפסיקו לשאול כבר מה קורה כי זה לא עניינם, זה עניין המנהלים וכשיהיה לי חדשות אני אודיע למנהלים. הוא כמובן הבין אותי (נו לפחות אדם אחד עם לב זהב יש במשרד הזה) ועזב אותי לנפשי.
ואז התקשרה האחראית של שירות לקוחות (איפה שאני עושה את המשמרות ביום שישי, אבל היא לא האחראית שלי) והתחילה לחקור אותי ולהגיד לי שאני מתנהגת לא בסדר ובחוסר הבנה כלפי העובדת השניה שרוצה לקבוע לעצמה תוכניות ואני משאירה אותה תלויה באוויר ובחוסר וודאות. בעצבים אמרתי לה שהן חוצפניות וחסרות לב והתחשבות ושכשסבא שלי ימות אז אני אדאג לדווח להן כדי שלא "ישארו תלויות באויר"!!!
אוף בנות כל כך קשה לי והן כל כך פגעו בי, איזה חוסר התחשבות, איזה גועל, לב אבן, אני פשוט בשוק שיש אנשים כאלה!!!


