אוקיי אז ככה.....
כמו שאמרתי הייתה לי ירידת מים ברורה בבית ממש שטף בלי נשלט..מיהרנו לביה"ח(ברזילי..בגלל הבהלה והרצון להגיע מהר כי חשבתי שאחרי ירידת מים כזו זה אוטוטו...)..כשהגעתי עשו לי בדיקה והיתה פתיחה 1.5 ומחיקה של 50% ...בשלב הזה הרופא אמר שנחקה לפתיחה והתפתחות טבעית של הלידה אבל עד 11 בבוקר כיוון שלאחר ירידת מים כזו אסור להשאר כך יותר מ- 6 שעות.....הגענו ל-11 ולא קרה כלום...קיבלתי זירוז ויחד עם זה דרשתי מיד לחבר אפידורל למרות שעוד לא היו ממש כאבים שלא ניתן לסבול אבל שוב חשבתי שעם הזירוז זה ממש אוטוטו אז פחדתי להגיע לאקשן בלי אפידורל...בשלב הזה התחיל הסרט הזירוז "הלחיץ" את התינוק וגרם להאטות בקצב הלב שלו...המוניטור נחלש כל פעם עם הזירוז....בגלל זה זה ארך הרבה שעות כי הפסיקו את הזירוז לסירוגין כדי לתת לו להתאושש...בינתיים השעות עברו וחלפו להן והנה הפתיחה כבר 10 והצירים מתחילים להיות סדירים...התחלתי ללחוץ והראש כבר בצבץ לו שם אבל לא רצה לצאת..החליטו לעשות ואקום (כהכנה לואקום חותחים את החיץ חתך עמוק ) הואקום לא צלח....הרופא עבר לשלב אלים יותר...חחח הוא ממש התיישב לי על הבטן כדי לעזור בלחיצות כי אם עכשיו זה לא עוזר אנחנו בחדר ניתוח כדברו.....למזלי הצלחתי בסופו של דבר ללדת בן מקסים במשקל 3065 .....שעוד נזקק להנשמה מכל הלידה הטראומטית אבל הכל עבר בשלום ברוך השם.....תפרים היו מלאאאא וכאבו ביומיים הראשונים אחר כך ניתן היה לסבול.....קראנו לו יהונתן...הנקתי אותו בהתחלה אחר כך עברתי לשאיבות ועכשיו כבר ויתרתי לגמרי....עברתי למטרנה...הברית גם עברה תודה לאל בשלום הוא בכה קצת בברית עצמה אחר כך בבית לא שמעתי תלונות ממנו..חחח וזהו עכשיו הכל בסדר אנחנו מרגישים טוב ....חוץ מזה שהוא סובל מגזים ואני מעייפות.....חחח מצטערת שיצא ארוך אבל רציתי לענות על כל השאלות ולשתף בכל.....
