לסמדר יש שתי חברות בגן שהן תאומות,
היום היא חזרה הביתה מהגן בלי מצב רוח ,שאלתי אותה כמה פעמים מה קרה בגן
,בסוף אחרי שעודדתי אותה לדבר היא פרצה בבכי ואמרה שהיא אכלה את הסוכריה של אחת מהתאומות והן שתיהן העליבו אותה ואמרו לה "חוצפנית" ו"אוי ואבוי לך" ועוד פנינים...ואח"כ היא אמרה "בכיתי ורצית את אמא"
ילדים יכולים להיות ממש רעים לפעמים

ממש כאב לי לשמוע אותה מדברת ככה.
למה צריך להגיע למצב שילד חוזר הביתה עצוב ובוכה?
אני מבינה שקורים כאלו דברים בגן,ככה זה עם ילדים -זה טבעי- אבל למה לא מפייסים את הילדים ולא נותנים חיזוקים לילד שנפגע?
מחר אני אכנס באימ- אמא של הגננת
