לחשוב שאני יודעת,לגלות שלא ולהתחיל מהתחלה.... - הריון ולידה

בנות יקרות,
אחרי שבכיתי המון (טיפול שמיני כבר...)כי היה לי דימום וזהו הבנתי שאני מקבלת ווסת, הבן זוג שלי אמר לי בואי נעשה בכל זאת בדיקת דם.
אז הלכתי ועשיתי בדיקת דם, ואתן לא מאמינות תוצאה חיובית, לא האמנו זה היה נראה כמו מחזור...אחרי יומים עוד בדיקת דם והבטא מכפילה, בגלל שאנחנו למודי אכזבות, שנה וחצי של נסיונות בערך ושמונה חודשים של טיפולים שמרנו על אופטימיות זהירה, בתוכי אני מאושרת אבל לא החוצה.
יומים אחרי זה אני עושה עוד בדיקת דם והבטא מכפילה...זהו אני כבר מדמיינת את הנאום בברית או בבריתה...המילים, השמות הסרט רץ...
ואז היה לי כתם, ובכל זאת חברה ואמא אומרות לי זה קורה...ויש בנות...וכו...בכל זאת אני עושה עוד בדיקת דם, האחות מסתכלת עליי כאילו אין לי מה לעשות בחיים אלא לבוא כל בוקר לקופה...
הזרוע שלי כבר מחוררת, הוריד שלי כבר מכיר את המחט כל כך טוב, הוא כבר לא יודע משהו אחר...
ואז התוצאה מגיעה ואני מבינה עוד לפני שאני מדברת עם הרופא שלי שזה לא תקין, הבטא לא עלתה כמו שצריך...
אני רוצה לעבור להפריות, ולעשות את הבדיקה של הקרישתיות שלא עשיתי, יש איזה סמינים פיזים לגביי העניין...? האם מישהי יודעת...?
אז גם אני רוצה להגיד שבתהליך הזה הרגשתי שאני יודעת והבנתי שאני לא יודעת כלום.
התסכול שלי הוא שאני לא יודעת מול מה אני עומדת, מה הבעיה ולמה...?
אין לנו בעיה מאובחנת ואני לא מבינה, למה אני עוד לא אמא...

רציתי לסיים את הסיפור הפעם עם סוף טוב, כרגע זה נדחה מקווה לחזור עם בשורות טובות בקרוב מאוד...ושלכל מי שבתהליך דומה או שונה תהיה הצלחה בקרוב...
זהו, כואב, מפרק, לא פייר, שורט את הלב...