את האמת ממי קשה לי לייעץ לך.
קודם כל חשוב לי להגיד לך שכל הכבוד לך על הכנות - זה קשה מאוד להודות בדברים כל כך קשים.
יש הרבה נשים שזה טמון אצלן עמוק בלב ומתקשות להוציא את זה החוצה.
דבר שני - את חיה בעולם של סרטים רומנטים (בלי להעליב כמובן) אבל במציאות זה אחרת לחלוטין. קשר לא אמור לבוא בקלות ובסערה, על קשר טוב ואיכותי צריך לעבוד ולעבוד קשה מאוד.
אם את אוהבת את בעלך זה כבר סיבה אחת מספיק טובה להתחיל לעבוד על הקשר.
תיצרו לעצמכם רומנטיקה, תזמי בעצמך, תנהלו שיחות על מה שמציק, אפילו אם לא נוח לך לדבר תרשמי לו מכתב, תצאו לסופ"ש רומנטי, תקבעו פעם בשבועיים לצאת לסרט, בית קפה, פאב.
לגבי הסקס - את האמת המצב שלי לא מזהיר וזה הכל באשמתי אז אין לי שום דרך לייעץ לך


בכל אופן מתוקה אני לא מאמינה שצריך להרים ידיים - ואני כן חושבת שאמא יודעת הכי טוב.
לבעלי היתה חברה שהסערה שהתרחשה כל פעם שהוא ראה אותה עיוורה אותו לחלוטין. וכמה אמא שלו לחצה והתעקשה ובסוף אחרי שנים הוא מבין על מה היא מדברת.
ותכלס רק שתדעי שהרבה פעמים עובר לי בראש מחשבה שאיתי אין לו את מה שהוא מתאר שהיה לו איתה. זה מביא עקצוץ קל אבל תכלס אני מסתכלת על להב ומבינה שאני עשיתי איתו הרבה מעבר לסקס טוב או זוגיות רומנטית - אני הבאתי איתו נס, פלא, סיבה הכי מושלמת לחיים!!!!
באהבה סיון