מחפשת שותפה לטיולי עגלה,מאזור חולון בת ים - הריון ולידה

בס"ד
העתקתי לך את הסיפור --פירסמתי בפורמים לחיזוק בנות שמנסות
נושא : הסיפור שלי:תודה לבורא עולם שעזר.

הרבה הרבה תפילות ,הרבה הרבה כאב ניסיון,והתרגשות מכל דבר טוב שבורא עולם עושה למעננו .

עדין אני בוכה בהתרגשות שאני רואה את הניפלאות שברא .

אל יאוש אנשים הכל לטובה.

ממליצה בחום :לקרוא שירת הבראיה,שיר השירים,נישמת כל חיי,שירת הים,תהילים .ולהתפלל.וטהרת המשפחה הדבר הכי חשובבבבבב

בס"ד
הסיפור המרגש שלי,,מתחילתו ועד סופו,לכאלה שלא זוכרות את ההתחלה,והרבה תודה והודיה לקדוש ברוך שהיה לצידי לאורך כל הדרך,,
הכל התחיל לפני שנתים שהתחלתנו הזרעות ,למרות שהכל היה תקין,אחרי 4 שנות נישואים,החלתנו לגשת לבדקות וטיפול ,עם הרבה חששות וסימני שאלה אל הלא נודע,התחלתי את הזרקות,ואת התפילות שלי שזו תהיה בדיקה ראשונה ואחרונה,הכל התחיל לפני כעשרה חודשים החזירו לנו 2 עוברים,ושבוע אחרי ההפריה ,הרגשתי שהבטן שלי מתנפחת,וקשה לי לנשום,עם כאבי גב,וקושי ללכת זקוף,הלכתי למיון שם אמרו לשתות המון מים ,שתיתי מים,אך המשכתי בכל יום לעשלות 2 קילו,,עד שבוקר אחד הרגשתי שאיני נושמצת,ונילקחתי במידיתית למיון,שם גילו שיש לי גירוי שחלתי ,ושהביציות שלי הגיעו לגודל ענקי,ועלהם לנקז לי,לפני שלא אשאר בחיים,בעלי החליף צבעים שהרופא אמר שאני בסכנה חיים ,אך תתפלאו אותי שימח המשפט שלו ,שאמר הרופא,כי זה מעיד בד"כ על הריון שקורא מצב כזה,בתוכי הרגשתי שגודלים 2 עוברים ממין נקבה,אין לי מושג איך ,אך בתוכי ידעתי,והתפללתי שימשיכו להתפתח,אחרי מ"ס שעות ,הרגשתי חנק,הרופא הגיע ואמר לי ,אני חיב לנך כל המים מהגירוי אין זמן,ואז עשה חתך קטן בבטן,וניקז את המים,אני עם ספר תהילים ביד בוכה שבורא עולם יציל אותי ואת העוברים שבתוכי,ואכן כך היה אחרי שעה הכל כל הכאב נעלם והרגשתי כמו חדשה,ואחרי יומים הגיע הבשורה שאני בהריון,לא הפסקתי לבכות,ממש התרגשתי ,
והשתחררתי הבית מהבית חולים למנוחה,וזומנתי אחרי שבוע לראות דופק,אך הרופא ראה דופק אחד שק אחד ,אמרתי לו דוקטור אתה טועה :יש לי 2,אמר לי מתוקה ,ניקלט אחד,כמובן אני מרוצה,אך הרגשתי בלב שיש 2. והמשכתי להתפלל להגשמת חלומי לתאומים .
וזומנתי למעקב אחר שבוע,הרופא מסתכל,ובהלם וקורא לעוד רופאים,אני כמובן בלחץ,חשבתי שקרה משהו בוכה וסביבי 10 רופאים,מתפלאים מהדבר שקורא 1 ל250000 ,ואומר לי יש מונו זיגוטים,אני בוכה ,לא מבינה מה קרה,והרופ אומר זה תאומים זהים,איך ידעת ?איזה פרק אמרת שאת קוראת ף,,,אני בהלם"דברי הרופא.אמרתי לו זה הכל מתפילות,,ובעלי היה בהלם שידעתי,
וכך המשכנו את ההריון ,

בשבוע 17 בערך הלכנו לסקירת מערכות ביום חמישי שלא אשכח

סקירה ,ראשונה,בהתרגשות ,נודע לנו לנו שיש לנו 2 בנות מדהימות ,אך נחשו מה,,,

הרופאה לא הפסיקה להלחיץ אותנו שיהיה עלינו להפסיק את ההריון כי מתחיל חשד לTTS,
ועלי לעשות דיקור מי שפיר ולבחור באחת הבנות ,ואת השניה להוציא,לצרוב,להרוג,כי אחת גודלת על חשבון השנייה וזה מסכן את שנהן,,פחדתי לשמוע ,רציתי בבכי משם,
אני כולי בפחד ודמעות,שואלת עם עניים דומעות מה זה?והיא מספרת שאחד גודל על חשבון השני,וזה מסוכן ועלינו יום א לגשת לבית חולים למעקב,אני כמו בן ישר ניכנסתי ללחץ.

הפורום תאומים ,ושם גילנו את תל השומר שם מומחים לנושא תאומים .

וכך עברנו שישי שבת של מתח
,עד ליום ראשון לשמוע מהרופא את עתיד ילדנו,
בסופ"ש שלפני יום ראשון המיוחל

שלאחר כל הלחץ אחרי הסקירת מערכות מרוב דמעות והיסטריה,התחלתי לדמם בשבת כמו ברז מים,כמובן טסנו למיון,ובפחד גדול להסתכלות על מסך האולטרסאונד,הרופא אומר כי ההריון לא נפל ומדובר בשילית פתח,ולעלי לנוח כל ההריון,

ואכן כך עשיתי,ואז הגיע מועד הבדקה הגענו לרופא שהסביר ואמר:

ההריון כרגע ניראה תקין,בכל שבוע תבואו למעקב,לבדוק גדילה של העוברים,במידה ואחד העוברים לא יגדל ניתן לצרובבבבבבבב,אמללההההההההה ,להוריד אחד,הכוונה להפיל אחד.השם ישמור.

כל הזמן התפללתי,ללא סוף 5 שעות ביום ,לא מוותרת,ואפילו ביקשתי שהשם יזכה אותי לשמור שבת לקראת סוף ההריון ,וכך היה :

וכמובן מה שנותר לעשות זה רק להתפללללל,וכך עשינו ,תפילות ,עם דמעות ללא סוף,כך כל חודשי ההריון שכבתי במיטה למנוע דימום,שהרי השיליית פתח ,היא מקור החמצן לעוברים ועלי לנוח

,ובשבוע 26 התאשפזתי לשמירת הריון בבית חולים שמרתי שבתשלדעתי בזכות הבורא כנגד כל הסיכוי הצלחתי .

.,כדי לעקוב מקרוב, על ההריון החלטו להשאיר אותי עד ללילדה

והמתח שם גבר,הרבה דימומים הרבה מתח,וסיכוים שיורידים,להביא את הנסיכות לעולם,אך גם רגעי שמחה ואושר הגיעו .

,ואופטמיות שהחלה מצד הרופאים כי כניראה אסחוב עד שבוע 38 לפחות,והיו רופאים שאמרו שבוע 32. הרבה דעות,אך ללא יאוש,החלטתי להלחם,ולדעת שיש ניסים ואנו ננצח ,לא הפסקתי להתפלל לצדיק בשם הבעל שם טוב--הרבה אמרו לי שזה יכול לעזור,אז מה היה לי להפסיד ונחשו מה קרה בזכותו

בקיצור מתח,,

הרבה דמעות גם שם,כי לשכב חודשים בבית חולים לראות רק וילונות כל היום,ולשמוע בעיות של בנות לא היה קל.

אך ברוך השם היה שווה,ואני מודה לאל על הכוח שניתן לי לעבור זאת,

ב7.9
לפני השינה בשעה23:00שתיתי לי כוס תה,לפני השינה.ואז הרגשתי צורך להתפנות לפיפי,והבחנתי בטפטוף של דימום,אך לא נילחצתי כי הבנתי שזה משהו שקשור לשליה,ניגשתי לאחיות שחיברו אותי למוניטור,ושם הרופא בדק,וראה תקין,התלבטו אם לשלוח אותי לישון,ולחכות לבוקר,ואז אמר:ניקרא לעוד רופא שתבדוק אותך,ונחשו,נהיה לי ברז של דם,והתחילה תחושת לב כי הגיע זמנן לצאת,ואם לא ציינתי אסור היה לי לדת רגיל כי גילו ל וסה פרביה זה כלי דם על שליה,בקיצור רק קייסרי,הרופאה הגיעה בדקה,ונחשו:::"וואו יש ירידת מים לטענתה:מסתבר שזה התחיל מ"ס ימים לפני כן שהתלוננתי על צמאה של מים,והרופאים ראו מיעוט מים,
ונחשו:ממש ללא כל הודעה מוקדמת,ב7.9י"ח באלול --יום הולדת של בעל השם טוב--אשר הדלקתי לו נר כל ההריון,

,בחר שאלד ביום הולדתו,וכך היה .ומתנת יום ההולדת שלי--שבוע לאחר מכן אני חגגתי יום הולדת כ"ח באלול
ואז בכיתי:אמרתי אני שבוע 32,בואו נחכה לבעלי,הוא עכשיו נסע הביתה,אמרו לי:מתוקה אין זמן:"את בסכנה,מאבדת דם,והמגלובין נמוך,והבנות בסכנה המים זורמים,"

ואני בלחץ איום ונורא,תוך כדי גוזרים ממני בגדים,אני מדממת,ומתקשרת לבעלי,ומכניסים אותי מהר לניתוח,ומילותי אחרונות אליו:ממי אם יקרה לי משהו"תגדל את הבנות,ואז השכיבו אותי על המיטה,עצמתי עניים להרדמה מלאה,ואמרתי שמע ישראל,ואז התעוררתי עם כאב חזק בבטן,וניסיתי לפתוח את העניים,עם הדמעות,מתחננת שיענו לי מה עם הבנות שלי,,?" ואז בעלי מגיע אלי ואומר לי,הם בסדר נסיכות מדהימות הבאת לי,ואז התעלפתי,והוא בעלי החל לנסות להעיר אותי,ומסתבר שהמוגלובין ירד לי,אחרי חצי שעה כבר קמתי לקחו אותי לחדר עם מנות דם,
ב7.9י"ח באלול --יום הולדת של בעל השם טוב--אשר הדלקתי לו נר כל ההריון,

,בחר שאלד ביום הולדתו,וכך היה במשקל 1.400, ו1.900השניה.ומתנת יום ההולדת שלי--שבוע לאחר מכן אני חגגתי יום הולדת כ"ח באלול .
ואני רוצה כבר לראות את הבנות שלי:הגענו לפגיה אני מתרגשת:אחרי 4 שנות תפילות,בורא עולם שלח לי את המתנות האלה:ואניגשתי אל האינקובטור נירשת,מסתכלת אלהן,ומבקשת סליחה שילדתי אתכן לפני הזמן,ומתרגשת מההבנות בלי עין רעה הנסיכות שלי.
יום הראשון שראיתי אותן לא האמנתי שזה הצליח,
וחטפתי סחרסחורת,שוב עילפון של התרגשות ואושר אחרי כל השנים האלו,מודה לבורא עולם.

והתעוררתי,היתי צריכה לנוח במיטה מ"ס ימים,ועד שהשתחררתי סוף סוף,

וזהו

הבנות בפגיה,אני מודה לאל על כל מה שקיבלנו ,אמורות לצאת בקרוב בנובמבר ,

אמן שיהיה נחת מהן,ואהיה מאושרת מהן,תודה כולן,

ותודה לבורא עולם
י

אני מחולון.

המייל שלי:
[email protected]

שלחי לי מייל ונדבר , נסיכה.

אוהבת בשמת

ואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאוווווווווווו איזה סיפור
אני קוראת ודמעות בעיניים

..]

[.]

[.