חשוב- אולי אתן זכאיות לכסף מביטוח לאומי - הריון ולידה

הי בנות, קיבלתי במייל- חשוב לקרוא למרות שזה ארוך.
בגדול- מי שקיבלה בשנה שילדה תוספות בשכר כמו משכורת 13,דמי הבראה, בונוסים,פרמיות וכד' בחודשים שלא נכללו בתלושי משכורת שעל פיהן חושב סכום דמי הלידה-זכאית תוספת כסף מביטוח לאומי. שימו לב-בסוף הכתבה יש מחשבון בדיקת זכאות.
ילדת בשנה האחרונה? ייתכן שמגיע לך כסף

עו"ד אבינועם מגן | עוסק בדיני עבודה, לשון הרע, וביטוח לאומי. פעיל חברתי וצרכני

פורסם: 22/12/2009

כמעט כל יולדת יודעת כי לאחר הלידה היא זכאית לדמי לידה, מה שמכונה בפי העם "חופשת לידה".

דמי הלידה הם התשלום שמקבלת היולדת במקום השכר החודשי שהיה אמור להיות משולם לה ב-14 השבועות שלאחר הלידה, וכך היא יכולה להתפנות ולטפל ברך הנולד.

הביטוח הלאומי משלם ליולדת את כל הסכום בתשלום אחד. חישוב הסכום לתשלום מתבסס על ממוצע המשכורת שקיבלה היולדת השכירה בשלושת החודשים שקדמו ללידה.

חישוב זה של ממוצע שלוש המשכורות האחרונות אינו מייצג בהכרח את רמת ההשתכרות של היולדת, משום שבמהלך השנה משולמים לכל עובד תשלומי חובה ותשלומי רשות שונים, המשולמים פעם אחת בשנה בעבור השנה כולה.

כך למשל דמי הבראה וביגוד, המשולמים על פי רוב בחודשי הקיץ, משכורת 13, בונוסים, פרמיות ועוד. תשלומים אלו מגיעים ליולדת בעבור השנה כולה, אולם אינם באים לידי ביטוי בחישוב דמי הלידה. כדי לתקן את החישוב, זכאית היולדת, בתנאים מסוימים, להשלמה לדמי הלידה.

תשלום דמי הלידה מתבסס על הערכת בסיס השכר בהתחשב בשלושה חודשים אקראיים שקדמו ללידה. לאחר הלידה, ככל שמתקבל עוד סכום שנתי מהמעסיק, יש לערוך "תיקון" לחישוב ולכלול גם את הסכום השנתי הנוסף.

דוגמה לחישוב: יולדת קיבלה דמי הבראה בסך 3,000 ש"ח. יש לחלק את הסכום בחודשי עבודתה בפועל באותה שנה. אם ילדה ילד אחד, הרי שבאותה שנה היא עבדה 8.5 חודשים. (12 חודשים פחות 3.5 חודשי חופשת לידה), יש לחלק 3,000 ב-8.5 = 353. את הסכום יש להכפיל ב 3.5 חודשי חופשת לידה. יוצא כי מגיע לה הפרש בסך של 1,235 ש"ח. אם היולדת האריכה את חופשת הלידה שלה, יש לחלק את הסכום במספר חודשי העבודה בפועל, ומשום כך הסכום המגיע לה גדול יותר. כך גם אם ילדה יותר מילד אחד ומגיעה לה חופשת לידה ארוכה יותר.

התיישנות

תקופת ההתיישנות מתבססת על שני תנאים מצטברים: התשלום השנתי הנוסף צריך להיות משולם ליולדת בתוך 11 חודש ממועד הלידה. נוסף על כך, יש להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי בתוך שנה מיום קבלת התשלום השנתי הנוסף. יוצא כי לעתים על אישה שאינה רוצה להסתכן בהתיישנות לפנות לביטוח הלאומי כמה פעמים, סמוך לכל תשלום שנתי שהיא מקבלת מהביטוח הלאומי.

בפועל, נשים רבות אינן מודעות כלל לזכותן לדרוש הפרשים, והכסף נשאר בקופה. יש לציין כי במכתב הנלווה לתשלום דמי הלידה יש הערה המציינת שהיולדת יכולה לדרוש הפרשים במהלך השנה, אלא שהערה זו היא שולית בחשיבותה במכתב, שבעיני היולדת, עיקרו הוא אם ישולמו לה דמי לידה ובאיזה סכום.

למרות ההערה שבמכתב, נשים רבות אינן מודעות לזכותן. בעיה נוספת היא תזמון ההודעה. ההודעה מתקבלת סמוך ללידה, כאשר טרם התגבשה בכלל הזכות להפרשים, וספק אם מישהי תזכור אותה עד סוף השנה. במהלך עימות רדיופוני בנושא בין הח"מ ובין נציגת הביטוח הלאומי, הבטיחה הנציגה כי במהלך השנה שלאחר הלידה ישלח המוסד לביטוח לאומי גלויה לכל יולדת, ובה יזכיר לה כי ייתכן שמגיע לה תשלום נוסף. ימים יגידו אם הדבר אכן ייצא לפועל.

מבחן "רבע השכר הרגיל"

תנאי נוסף ומקומם לתשלום ההפרשים הוא "מבחן רבע השכר".

לפי תנאי זה, ישולמו הפרשים רק בגין תשלום שנתי הגדול מרבע השכר הרגיל של היולדת. מבחן זה הוא מבחן אנכרוניסטי, שקשה למצוא כל היגיון לקיומו. גם במוסד לביטוח לאומי מתקשים לספק לכך הסבר המניח את הדעת. ההסבר הרווח הוא שמטרת "מבחן רבע השכר" (להלן: "מבחן הרבע") היא למנוע הכבדה על המערכת בפניות בגין סכומים קטנים.

המוסד לביטוח לאומי מסרב לחבר רכיבי שכר שונים כדי לאפשר ליולדת לעמוד במבחן הרבע. כך לדוגמה, יולדת שקיבלה דמי הבראה ודמי ביגוד, שכל אחד מהם בנפרד אינו עובר את רבע השכר הרגיל, לא תזכה לתשלום הפרשים בגין רכיבים אלו, למרות שצירופם יחד גדול מרבע השכר. הסירוב עומד בעינו גם אם שני התשלומים שולמו באותו חודש ובאותה משכורת.

דוגמה נוספת: יולדת שהמעסיק שילם לה את דמי הבראה בכמה תשלומים ולא בחודש אחד (למשל בשל חלוקת דמי ההבראה לשלושה חודשים בעקבות מצב כלכלי קשה של המעסיק) אינה מקבלת תשלום הפרשים מן המוסד, משום שהמוסד מקיים את מבחן רבע השכר בעבור כל מנה חודשית בנפרד, ואינו מחבר את כל חלקי ההבראה כדי לבדוק אם צירופם עומד במבחן הרבע.

לכאורה נראה כי כוונת מתקין התקנות הייתה להתייחס לרכיב השכר, בלי כל קשר לשאלה אם שולם לעובדת בבת אחת או בחלקים. לטעמי יש לבחון אם רכיב השכר עומד במבחן הרבע, ולא אם כל חלק ממנו עומד במבחן זה.

דוגמה שלישית: כאשר יולדת מקבלת תשלום שנתי מסוים העולה על רבע השכר (למשל דמי הבראה) ובאותו חודש או בסמוך לו היא מקבלת תשלום שנתי אחר שאינו עולה על רבע השכר (למשל ביגוד), היא אינה מקבלת הפרשים בגין התשלום הקטן מרבע השכר, שכן המוסד מסרב לחבר את הסכום הקטן אל הסכום הגדול.

מדוגמאות אלו עולה כי הרציונל מאחורי "מבחן רבע השכר" אינו קשור בהכבדה על המוסד, אף כי ייתכן שבעבר הרחוק, לפני עידן המחשב והאינטרנט, אכן היה מדובר בהכבדה של ממש. מכל מקום נראה כי מבחן זה אינו מתאים לימינו אנו.
בינתיים, כדי לעודד נשים לעמוד על זכויותיהן, הוספתי לאתר האינטרנט שלי מחשבון המאפשר לכל יולדת לבדוק אם מגיעים לה הפרשים מהמוסד לביטוח לאומי ובאיזה שיעור. לדעתי אין לאף אישה הצדקה לוותר על הכספים הללו, המגיעים לה בזכות. אלה כספים המגיעים לה בתמורה לתשלומיה לביטוח הלאומי. גם אם לא חסר לה כסף והיא עסוקה מאוד, היא בוודאי תמצא מטרה ראויה או יעד הולם למאות עד אלפי השקלים שתוכל לקבל. ולמען האמת, למי אין מה לעשות בעוד כמה מאות עד אלפי שקלים, בייחוד כאשר יש תינוק חדש בבית ובייחוד בימי מיתון?

כתובת המחשבון:

http://www.hamagen.co.il/jobs.html

המדריך המקוצר ליולדת - איך תקבלי תשלום נוסף מהביטוח הלאומי

מי עשויה לקבל תשלום נוסף?

• מי שילדה בשנה האחרונה

• עובדת שכירה/עצמאית המשלמת דמי ביטוח לאומי

• הייתה זכאית לדמי לידה

• במהלך התקופה שלאחר הלידה, קיבלה מהמעסיק תשלום שנתי שלא נכלל בחישוב דמי הלידה (הבראה, ביגוד, בונוס, פרמיה, רכב, משכורת 13 וכו').

• אם לא תבקשי את הכסף, הוא יישאר בקופת הביטוח הלאומי, איש לא יזכיר לך לדרוש אותו.

• ההתיישנות קצרה מאוד - מי שלא תדרוש את הכסף בזמן עלולה לפספס את המועד

• הסכומים שתקבלי הם בין מאות לאלפי שקלים

• אם הארכת את חופשת הלידה, הסכום המגיע לך עשוי להיות גדול יותר
הילדים האהובים שלי, שחר נולדה ב-6.2.2007 אורי נולד ב-31.5.2009