היי מאמי...



כנראה שהפעם לא....

מותר בהחלט להיות עצובה מותר לבכות ולכעוס....
אבל מהר מאוד לקחת נשימה ולהתחיל מחדש... לקוות לצפות ולהאמין....
כי איך אני תמיד אומרת:
אלקיים לא שוכח אף אחת פשוט כל אחת והזמן שלהאז למרות הקושיי הגדול....
תאספי את עצמך ותחזרי למרוץ כי בטוח שבקרוב את מסיימת אותו....

עם מדליית זהב


מחבקת אותך..... וכל כך מבינה לליבך.....
"אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך, בניך כשתולי זיתים סביב לשולחנך..."