צריכה עזרה איך להתמודד עם איתי - הריון ולידה

אני חושבת שזה קשור ללידה
הילד מרגיש שאת לחוצה שהולך להיות שינוי בבית

תנסי לדבר איתו על זה שהוא ילד בוגר ויכול לעשות את הדברים לבד
אם הוא עדיין רוצה עזרה זרמי איתו
לגבי האמבטיה גם לנו היה את הקטע הזה ששחר לא מכון להתקלח
נסי לעשות לו מקלחת משותפת עם בעלך זה אולי ידרבן אותו
---------------------------
שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

אז ככה:
דבר ראשון - עוד לא ילדת?!?! יאללה, קודם תחנכי את הילדה שבבטן

ממיל'ה, את צריכה להיות יותר עקשנית ממנו.
שימי אותו במיטה, תני לו חיבוקי ונשיקת לילה טוב וצאי מהחדר בשיא הרוגע. הוא בטוח יצרח, אבל זה יעלם תוך יומיים שלושה, זמן הצרחות ילך ויתקצר.
כנ"ל לגבי האוכל, תניחי לו את הצלחת ולכי, הוא לא ירצה לאכול לבד? תניחי לו ותורידי אותו מהכסא. בשלב מסויים הוא יבין את הרעיון וכשיתחיל להיות רעב ואת תמשיכי לעמוד על שלך כמובן, הוא כבר יאכל לבד. שוב, זה יהיה כרוך אולי בצרחות והשתטחויות ( ואני יודעת שזה מאוד קשה לעמוד בבכי הזה, גם לי מאוד מאוד קשה עם זה אבל אני מתנחמת בזה שהמטרה שלי היא חינוך, וזה בעיקר לטובתו של הילד)
פשוט להתנהל בשיא הנחת, לא בעצבים, לעמוד על שלך ולהסביר יפה, ולתקופה הראשונה רצוי אף לקנות אטמי אוזניים

תראי- יכולות להיות שתי אופציות-
א- הוא מרגיש את ההתרגשות בזמן האחרון ואת הדיבורים בבית (גם אם הוא לא ממש מבין אותם לגמרי)
והוא בוחן אתכם.. הוא מרגיש שמשהו מוזר הולך לקרות והוא מנסה לברר את מקומו..
אני חושבת שבמקרה כזה- אם הוא עד היום היה עושה דברים לבד, היה נרדם במיטה שלו,
היה ילד נינוח יותר..- צריך לחבק אותו המון.. אולי באמת לעזור לו יותר אבל עדיין- להשאיר דברים שהוא עושה לבד..
להיות לידו בלילה, אבל בחדר שלו..
ומה שחשוב ממש- להתעקש!
ב- אני לא מאשימה אותך חס וחליליה!!! אבל-
אולי רגשות האשמה שלך הם אלו שגורמים לך לפנק אותו יותר, להיות יותר רכה איתו בדברים חשובים,
פחות לעמוד על שלך ולעמוד דום לכל תלונה קטנה או בכי ומרד..
שימי לב לזה- אולי אתם אלו שבזמן האחרון קצת נחלשתם את הגבולות..
חוצמזה- הוא בן שנתיים... welcom מותק...

לא נראה לי שזה קשור ללידה - אור שלי גם נהייתה כזאת - בלתי נסבלת לפעמים

מכות חופשי, לכולנו, וגם לקטנה
המסנג'ר שלי: [email protected]

נאמר פה מספיק

אני גם חושבת כמו פיתוש
תוספת מהממת למשפחה:

אז כנראה אני היחידה שחושבת אחרת -
שניה לפני לידה זה ממש לא הזמן לחנך/ להציב גבולות חדשים/ או לעשות שינויים מהרגלים קיימים!
אח חדש זה גם ככה משבר, אני לא רוצה לבאס אבל זה עוד כלום לעומת הקושי שהולך לבוא.
תחכי קצת עם שינויים מההרגלים הקיימים, קחי נשימה אחרוכה והרבה סבלנות, תני לו אהבה בלי סוף, הרבה מגע ונשיקות, הרבה להסביר ברוגע ולהעקש ממש רק על הדברים החשובים!!
אחרי שתעבור תקופה מהלידה הייתי מייסמת את מה שכתבו לך.

מיטל

אני חושבת כמו "נסיך החלומות".
גם ככה הוא צריך אוטוטו לפנות מקום לאחות קטנה והוא כבר לא יהיה הנסיך היחידי בבית ויהיה לו קשה עם זה ואני כן חושבת שזה קשור ללידה, ילדים קולטים הכל ברדארים שלהם וגם אם הם לא יודעים לבטא את עצמם זה לא אומר שהם לא מבינים. כרגע הוא זקוק ליותר חום ואהבה, שיבין שאת לא מתכוונת לוותר עליו חס וחלילה או לאהוב אותו פחות אחרי הלידה.
כמובן, בעניין השינה - אל תוותרי. אני יודעת כמה זה קשה כשעייפים וכל מה שרוצים זה לישון, אבל אם הוא יתרגל לישון איתכם בלילה יהיה לך יותר קשה להוציא אותו משם. (גם מה תעשי כשתהיה עוד תינוקת בבית?). כמו שכתבו לך פה - יומיים שלושה, וגם אם יקח יותר - בסוף הוא יתרגל לישון במיטה שלו. בהתחלה תשבי לידו, תשירי לו, תדברי איתו וכו'... שלא ירגיש לבד ולאט לאט הוא יבין את המסר....
בהצלחה!
http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&NR=1

אני קוראת את זה ומחייכת..
כי זה בדיוק מה שקרה וקורה אצלנו בבית..
לדעתי זה בטוח בגלל הלידה המתקרבת, ואני מסכימה עם מי שכתבה שזה לא הזמן לחנך
זה הזמן לחבק, לנשק, ולתת כמה שיותר תשומת לב לאיתי, כדי לשמור לו על הביטחון שיש לו מכם.
לגבי השינה על הידיים - גם יותם ככה