ארוע נדיר.
היום . כל היום אני מחייכת..
אחרי המון ימים של בכי/ הקאות / ומצב רוח בקנטים...
הלכנו היום ( אני והאיש) לבית החולים הקרוב למקום מגורינו.
ניכנסנו יחד לבדיקת שקיפות עורפית .
הרופא היה סמפטי +- .
מרח לי את הג'יפה השקופה על הבטן והניח את האולטרסאונד על הבטן .
תוך שתי שניות בערך ראינו לראשונה את ג'ון ג'ון.
אני ישר התחלתי לבכות.
הרופא נבהל כי פחד שהכאיב לי.
טמבל.
כלכך התרגשתי.
לג'ון ג'ון יש אף!!! ידיים ורגליים והוא עשה לי ולאיש שלום מהבטן

.
אורכו של המלך 57 מ"מ.
הבדיקה עברה חלק תודה לאל.
כלכך כלכך התרגשתי.
בתמונות ג'ון יצא פחות פוטוגני.
והשאיר את החוויה המדהימה לי ולבעלי.
התמונות מטושטשות ומרוחקות.( למרות שתי תמונות תקריב).
השקיפות העורפית הראתה שהכל תקין. אבן נגולה מליבי.
יצאתי החוצה.
נועלת את הדוקטור מרטין האדומות שלי ( כמו בדורותי בקוסם מארץ עוץ)
נקשתי 3 פעמים בעקבים
ונסענו לביסטרו 56 לתקוף פרה ותפוחי אדמה( הרי זה פלא - הם עדיין בבטן שלי ולא הקאתי)



.
צחקנו כל הדרך.
כבר 3 חודשים שאני בטוחה שיש לי בן בבטן והיום הרופא אמר ש80 אחוז שזו בת.
בעלי שאל את הרופא איך הוא יודע כי העובר היה ממש קטן ולא ברור ..
הרופא אמר שמניסיונו - הוא רואה :" משו שיש לבנות ואין לבנים"
בעלי שאל :" שכל?!?!???"
ואני חושבת שבאמירה המצחיקה הזו סיכמנו הכל..
איזה כייף.
בן/ בת- העיקר שיהיה בריא ויפה כמוני



ומשום מה עדיין מרגיש לי שזה בן.
כעת צריך להיות סבלני עד לסקירה הראשונה.
יש טיפה זמן.
אני כלכך מאושרת שאני ממש מסוגלת ללכת לקנות לי נעלי עקב .
( וזה לא קרה כבר 3 חודשים. מדאיג. ניראה לי שבאלדו מחפשים אותי. חח)
טוף
זה הכל בנתיים.
אני הולכת לאכול מרק כתום מוווווווווושלם שהכנתי אתמל בלילה - כשלא הצלחתי לישון מרוב לחץ.
בתאטרון.
ואני אוהבתותכן.
וכרגע... נראה לי שאת כל העולם







