כל היום שכבתי במיטה, קצת במחשב, רוב הזמן ישנתי. חום עולה ויורד של 38-38.5.
ואז ב16:30 החלטתי להיכנס למקלחת פושרת כדי לזרז את הירידה של החום.
מאותו רגע הסיוט שלי התחיל.
מ17:00 החום התחיל לעלות בקצב מטורף ובשעה 18:00 הוא כבר הגיע ל39.5.
שעתיים וחצי של כאבי תופת בכל מקום אפשרי בגוף (ראש, גרון, ידיים, רגליים, גב, צוואר). לא יכולתי לזוז, לא יכולתי לדבר, בקושי היה לי כח למצמץ.
ואז נכנסתי להיסטריה של בכי שאם הדבקתי את להב אני אמות ואם אני בקושי מסוגלת לסבול אז מה יהיה אם היא נדבקה.
בשעה 20:30 כשהיה נראה שאין מגמת ירידה אמרתי לבעלול להשכיב את הילדה לישון וכשיסיים נסע לטרם (עזרה ראשונה).
עד שהוא סיים החום כבר התחיל לרדת.
הוא נסע לקנות לי גלידה כפרה עליו כי שיערתי שזה הדבר היחיד שאני אצליח לאכול
.
עכשיו החום עומד על 37.1 וכנראה את שיא המחלה עברתי

בחיים שלי לא הייתי ככה חולה, השקדים נוגעים אחד בשני ומכוסים לגמרי לבן. כל הגרון שלי מלא מוגלה - בקיצור זוועה.
אני מסוג האנשים של התקררות , גג ברונכיט. נדיר שיש לי דלקות גרון ובכלל נדיר שיש לי חום.
אם מחר אני ארגיש טוב אני אלך בבוקר לבדיקות דם ולקבל את התשובות של משטח הגרון שעשיתי.
וסתם עוד משהו, בעלי הפתיע אותי היום לטובה. הייתי בטוחה שהוא יקרוס, יום שלם לטפל בלהב לגמרי לבד. להכין לה אוכל, לקלח, לחתל (מה גם שאחרי שבוע של עצירויות היא הפגיזה 3 פעמים הערב

).
מתברר שהם מסוגלים להכל, הם פשוט מחכים למצב של אין ברירה
