כגודל הציפיה, כך גודל האכזבה, זהו הכל נגמר..... - הריון ולידה

שלום לכולכן בנות יקרות, נכון, נעלמתי.... אני עוברת משבר לא קטן מפתיחת התיק... רע לי, לא טוב לי, עצוב לי.... התאכזבתי..... אתמול הכל נגמר, אמרתי לאימי הביולוגית ואחי שאני לא רוצה את הקשר הזה.... הם דורשים ממני דברים שאיני יכולה לעמוד בהם כגון: לבוא כל שבת, כל הזמן לדבר איתם ולהיות בקשר, הם אובססיביים בטירוף, דורשים שאספר לבנות את האמת, מנהלים אותי לפי ראות עיניהם, ולפי איך שנוח להם, הם מצפים שאחרי 37 שנים הם יזכו לבת ואחות ונכדים כאילו כלום לא קרה וזה לא כך!!! הם מלחיצים אותי בטירוף!!! כל שיחת טלפון זו מריבה, משחקים על המצפון שלי, ואני הרגשתי שאני בקשר על מנת לרצות אותם, אבל בעצם לא ריציתי את עצמי....לא היה לי טוב עם זה, שאני לא מכירה אותם בכלל ושאני מרגישה, שאוי ואבוי לי אם לא אתקשר שלא חשבו ככה וככה וככה, כל צעד הייתי צריכה לחשוב פעמיים, הם יכולים לדבר שעות בטלפון, ואני לא.... וזה לא מובן להם שיש לי ילדים ובעל ובית, הם רוצים שאעזוב הכל ואבוא להיות איתם....
אימי היא שחקנית מס' 1 כל פעם שהייתה שומעת שאני לא יכולה לבוא, היא הייתה מתקשרת ועושה לאחי שחור!!!!! בוכה, מדוכאת, וכו' והוא את כל התיסכולים שלו ממנה, היה מוציא עלי, כל שבת בחודשים האחרונים הפכה להיות שחורה בגללה.
ולכן החלטתי, שהקשר הזה לא טוב לי, פוגע בי, איבדתי את שמחת החיים שלי, וזה לא משהו שהיה לי ונעלם, זה לא היה מעולם, לכן.... החלטתי להשקיע במה שיש, שזה אומר גם באימי המאמצת, שלמדתי להעריך בה דברים.... שלא ייחסתי להם חשיבות ממוקדם.... להשקיע במה שיש ולא לנסות לשקם דברים שמלחתחילה נגרמו מסיבות לא טובות (קראתי את התיק, ושמה נודעו לי כמה דברים על אופייה של אימי הביולוגית שלא מצאו חן בעיני....) בכלל כל אורך החיים וההתנהלות שלה לא לרוחי, היא מתנהגת בצורה מביישת וזולה ולא מתאימה לגילה או מעמדה,החברים שלה, הם נערות בנות 20-30 היא יוצאת לבלות בדיסקוטקים בגיל 60 ומתלבשת בצורה לא צנועה ודי חושפנית בלשון המעטה... לא הייתי רוצה להראות בחברתה, או שבנותיי תהיינה איתה....

אז בנות, תודה למי שקראה עד לפה, סליחה שנעלמתי, אני צריכה לעכל את כל מה שעבר עלי בחודשים האחרונים, ולהקים את עצמי, ולאחות את השברים.
אני מקווה שיהיה בסדר.
תודה לכן