לא רוצה ! אין לי כוח יותר לחמתי - הריון ולידה

לפני שבוע בסופש נסענו אליהם למרות שאני היצי כל כך נגד אמרתי אני יגיעה איתו חצי שעה ויעוף חשבתי נעבור את זה פעם אחת ולפחות לחודש ישקח על קיומם . הגענו לשם הפוסטמה הזאת רצתה להחזיק אותו (גידלה 2 ילדים לא יודעת איך מחזיקים תינוק) חשבתי אני מתה טוב שבעלי הושיב אותה ואמר לה איך להחזיק והיה כל הזמן לייד כי אני תפסתי את הלב נשכתי את הלשון ורק הסתקלתי עם יד על הלב. ההיתה לה נזלת כפי שמתברר עכשיו והיא מתומתמת החזיקה את הנכד במצבה ועכשיו הוא מצונן כמה שאני סונאת אותה בחיים לא ידעתי מה זה ההרגשה הזאת תמיד היתצי בסדר עם כולם ... אליה אני פשוט כל כך אנטי שאין מילים לתאר. מחר יש יום הולדת ואחותו וכרגיל כל החמולה תגיעה סבות סבתות היום כבר שיגעו אותי בטלפון אמרתי שלא יתחננו שנגיעה כי ליאל לא מרגיש טוב אז התחילו פרצופים וטפלונים לבעלי.... באה לי לקבור את אצמי אני לא מוכנה לחשוב אפילו על זה שהיא תחזיק אותו בידיים אני לא יכולה להיות בבית הזה ליאל לא מפסיק לבקות שם במיוחד כשהיא לקחה אותו והוא ילד כל כך שקט ורגוע ... היא אמרה שעל פי הנומרולוגיה שלה הם מאוד דומים. אמרתי לה בפתוח שבחיים הוא לא יהיה דומה לה ולא לאף אחד יש לו הורים שיתנו לו חינוך טוב ובעלי תמך בכל מילה שאמרתי אז היא נעלבה כאילו זה מעניין אותי . לא היתי שם 6 חודשים לפני לידה ולא היתי חוזרת בחיים אם לא בעלי. כשרק הגענו ליאלי ישן בעגלה והיא רצתה לשים אותו בחדר חשוך כשיש שם כלב חמוד של בעלי אבל עדיין כלב לא מכיר וקופץ לברדור . אחרי זה היא רצתה להראות לי תמונות של האחיין של בעלי שנולד באמריקה בן 3 חודשים והוא די גדול אז היא קראה לו "חבית" אני לא היתי מוכנה לשתוק אמרתי לה איך את מסוגלת לקרוא ככה לתינוק??? בקיצור אני לא יכולה לא מוכנה לחשוב שאני יצתרך שוב מתי שהוא לחזור לשם בעלי גם כן כבר מתחיל עם פרצופים שלו "להורים שלך נוסעים את יוצאת איתו החוצה לגינה אז למה לא לנסוע להורים שלי הם מתגעגעים (כאילו הם בכלל יודעים מה זה להתגעגעה) וחופרים לו בסכל שנגיעה . אין לי כוחות לא מוכנה לא יכולה לא סובלת אותם!!!