בעית שינה קשה.. - הריון ולידה

תינוק שרגיל להירדם בצורה מסוימת (כמו ציצי או ידיים) לא יודע לחזור לישון לבד כאשר הוא מתעורר.

אני חלילה לא מעבירה ביקורת על צורת ההרדמה שלך, גם אני הרדמתי עם ציצי, בקבוק וידיים עד גיל מאד מאוחר.

אולי את צריכה לנסות ללמד אותה להירדם לבד במיטה, וכך בלילה אם היא מתעוררת, היא תדע לחזור לישון.

לגבי המטפלת, לוקח זמן להסתגל (אפילו חודש) ובסופו של דבר היא תישן שם.

האמת, את רושמת ומחזירה אותי אחורה.
עם איתי היה לי מאוד דומה. עד גיל 3 חודשים לא הפסיק לישון מגיל 4 חודשים ישן חצי שעה אחת לשעתיים, בלילות היה מתעורר 5-7 פעמים- היה מאוד קשה הייתי בטוחה שיש בעיה. אבל במהלך היום הוא לא בכה והיה ילד מתוק. גם לי היה ברור כמו לך שאין בעיה של חלב (איתי ינק עד גיל שנתיים), אבל בנושא השינה זו היתה בעיה גדולה. אני נשארתי בבית עד שהיה בן 7 חודשים.
כאשר הגיע לגיל 11 חודש כבר הייתי כ"כ עייפה שכמוך פשוט לקחתי אותו לישון איתי (כי תמיד עם ציצי היה נרגע ונרדם).
מצד אחד זו בעיה, כי אני יכולה להגיד לך שעד היום ישן איתי, יש שיגידו לך שצריך להתעקש, וזה נכון, שאם יש משהו שאנחנו מאמינים בו אנחנו צריכים להתעקש עליו. אבל אני לא ממש האמנתי שזה בעיה שהוא ישן איתי ולכן זו מלחמה שבחרתי לא להלחם כי ידעתי שאני לא אחזיק מעמד עם הבכי. אבל אם זה מפריע לך שהוא ישן איתך תתעקשי ללמד אותו להרדם לבד.
בנושא המטפלת- זו העבודה שלה, רק תוודאי שהוא מקבל את כל החום שהוא צריך ממנה,ושאכן יש לה סבלנות וגישה. ואם יש לך חלב שאוב זה מעולה, תקפידי שתחמם במים חמים ולא במיקרו.
אני יכולה לנחם שזה משתפר כל הזמן, בשנה האחרונה הוא ישן רצוף.
אז לצערי לא ממש עזרתי, אבל רוצה לאחל בהצלחה וחזקי ואימצי..

[/url

תודה בנות על העיצות... אני מנסה ליישם את כל מה שאומרים, לנסות להרגיל אותה לישון לבד זה נורא קשה.. מלווה בהרבה בכי.. ואני לא מהאימהות שמשאירות את התינוק בוכה במיטה עד שנירדם... נורא קש לי הרעיון הזה..
בכל מקרה ממש תודה...

את לא צריכה להשאיר אותה בוכה עד שתירדם.

תיכנסי כל כמה דק', תרגיעי ותצאי שוב. זה באמת קשה (עברנו את זה...) אבל משתלם.

אני יכולה להגיד לך שמוריה ישנה איתנו במיטה עד גיל שנה ושבע בערך (עד שממש כבר לא היה מקום ולא היה נוח...) רק בגלל הסיפור הזה של ההנקה. זה באמת יותר נוח והם נרדמים תיק תק עם הנקה, או אחרי גמילה - עם חיבוק של אמא, אבל אם את חוזרת לעבוד, את באמת חייבת לשנות הרגלים. כן, את לא תשני כמה לילות, אבל אין ברירה, את חייבת להרגיל אותה למיטה שלה מצד אחד, ולשתות חלב שאוב מצד שני.
בימים האלה כדאי אפילו שתשני איתה בחדר שלה (אם יש שם מיטה בשבילך) וכך יהיה לך יותר קל לקום אליה כל פעם.
למטפלת היא תתרגל בסופו של דבר, אין לה ברירה.
שינויים תמיד קשים, אבל בהתעקשות והתמדה - תמיד יש תוצאות!
http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&NR=1

גם אני עברתי את הסרט הזה עם הבן הראשון.
היום המצב שונה כי אני מנסה להרגיל אותה אחרת.
תראי, אי אפשר לשנות הכל בבת אחת, במיוחד קשה להמנע מהרדמה על הציצי, אז כרגע אני מציעה לך לרדת מעניין אופן ההרדמה ולנסות להתמקד בלהקנות לה סדר יום מבחינת שעות שינה (בשלב הראשון).
אני בטוחה שזה יקל עליה גם את ההירדמות כי תהיה לה רוטינה קבועה של שעות שינה.
אני לא נותנת לנופר לישון בבוקר יותר מ-1/2 שעה (גג שעה אם היה לילה רע), ומקפידה להשכיב אותה צהרים בשעה קבועה שהיא אחרי אמבטיה. היא ישנה קבוע שעתיים בצהרים וזה ממש מחזיק אותה! היא מתעוררת חייכנית ועירנית. לפעמים היא תופסת עוד 10 דקות (עד חצי שעה) אחה"צ אם אנחנו בנסיעה, אבל תמיד נרדמת לילה בין 19-20 בערב.
גם אצלי היא לפעמים מתעוררת באמצע שנת הצהרים בבכי אבל אני לא מוותרת לה, אני מחבקת אותה קצת, מרגיעה, ומחזירה אותה להמשיך לישון את השינה שלה. אני יודעת שאומרים שלא צריך לעשות שקט לתינוק אבל אני כן מקפידה על שקט בצהרים.
מאוד יכול להיות שההתעוררויות המרובות הם בגלל כאבי שיניים או משהו אחר שמציק לה ובקרוב זה יחלוף.
מיטל

מיטל (נסיך החלומות) נתנה לך עיצה טובה- להרגיל לשעות שינה קבועות.
הבעיה היא, שיש יותר מידי שינויים בבת אחת:
- מטפלת
- אין הנקה אצל המטפלת
- אין לישון עם ציצי ונדנודים אצל המטפלת
- בקבוק (היא רגילה לאכול מבקבוק, או שהנקת אותה עד עכשיו?)

את צריכה להיות עקבית עם ההחלטות שלך. את נהיית מוצץ אנושי

ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!